10,863
עריכות
ישיבת תומכי תמימים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אוף.
אין תקציר עריכה |
(אוף.) |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
ביום רביעי, יום הבהיר [[ח"י אלול קה"ת|ח"י אלול]], בשעה שתים אחר הצהרים התקיימה '{{קישור אם קיים|שבע ברכות|סעודת שבע-ברכות}}', בה מסר [[הרבי הרש"ב]] את דבר השליחות בשם אבותיו רבותינו הקדושים. | ביום רביעי, יום הבהיר [[ח"י אלול קה"ת|ח"י אלול]], בשעה שתים אחר הצהרים התקיימה '{{קישור אם קיים|שבע ברכות|סעודת שבע-ברכות}}', בה מסר [[הרבי הרש"ב]] את דבר השליחות בשם אבותיו רבותינו הקדושים. | ||
וכך מתאר זאת [[הרבי הריי"צ]]: בשעה שתים אחרי הצהרים התקיימה 'סעודת [[שבע ברכות]], אבי היה בהתרגשות של [[שמחה]], ואמר: "[[יהודים]] בכל רחבי תבל יודעים שביום הרביעי | וכך מתאר זאת [[הרבי הריי"צ]]: בשעה שתים אחרי הצהרים התקיימה 'סעודת [[שבע ברכות]], אבי היה בהתרגשות של [[שמחה]], ואמר: "[[יהודים]] בכל רחבי תבל יודעים שביום הרביעי נתלו המאורות. גם בימים ראשון, שני ושלישי, היה יום ולילה, אלא שהמאורות נתלו ביום הרביעי. היום, [[י"ח אלול]], הוא יום הבהיר בו נולדו [[רבנו הזקן]] ומורנו [[הבעש"ט]], וביום קדוש זה אני מייסד [[ישיבה]] בציווי וברכת הוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים, [[ישיבה]] שתוציא תלמידים בעלי [[מסירות נפש]] על [[תורה]] ועבודה בדרכי [[חסידות חב"ד]]". | ||
[[הרבי הרש"ב]] אמר [[מאמר]] [[חסידות]] בעניין "[[אור]] שנברא ביום הראשון היה [[אדם הראשון]] מביט בו מסוף העולם ועד סופו", ואחר כך אמר בפנים מאירות ומסבירות: "יהי רצון שתשרה [[שכינה]] במעשה ידינו, ביום הרביעי למעשי בראשית נתלו המאורות. היום [[ח"י באלול]], היום הקדוש בו נולד מורנו [[הבעש"ט]] לפני מאה תשעים ותשע שנים, בהתחלה זו ב[[ישיבה]] - שלעת עתה לא קראתי אותה בשם - הנני מדליק את המאורות שמורנו [[הבעש"ט]] והרביים הנחילונו למען תקויים ההבטחה של [[הפצת המעיינות|יפוצו מעיינותיך חוצה]], להחיש את ביאת [[משיח]] צדקנו". | [[הרבי הרש"ב]] אמר [[מאמר]] [[חסידות]] בעניין "[[אור]] שנברא ביום הראשון היה [[אדם הראשון]] מביט בו מסוף העולם ועד סופו", ואחר כך אמר בפנים מאירות ומסבירות: "יהי רצון שתשרה [[שכינה]] במעשה ידינו, ביום הרביעי למעשי בראשית נתלו המאורות. היום [[ח"י באלול]], היום הקדוש בו נולד מורנו [[הבעש"ט]] לפני מאה תשעים ותשע שנים, בהתחלה זו ב[[ישיבה]] - שלעת עתה לא קראתי אותה בשם - הנני מדליק את המאורות שמורנו [[הבעש"ט]] והרביים הנחילונו למען תקויים ההבטחה של [[הפצת המעיינות|יפוצו מעיינותיך חוצה]], להחיש את ביאת [[משיח]] צדקנו". | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
ישיבת "[[תומכי תמימים]]" הייתה דומה לישיבות ליטא, ושונה מהן. הייתה דומה להן, משום ששיטת לימודן של ישיבות ליטא הונחלה בה, והייתה שונה בהבדלים דלהלן. | ישיבת "[[תומכי תמימים]]" הייתה דומה לישיבות ליטא, ושונה מהן. הייתה דומה להן, משום ששיטת לימודן של ישיבות ליטא הונחלה בה, והייתה שונה בהבדלים דלהלן. | ||
ראשית, כוח הלחימה, כוח המחץ, נגד שונאי | ראשית, כוח הלחימה, כוח המחץ, נגד שונאי הדת. הישיבה כפי [[חב"ד]] היא מבצר, שעליה להגן לא רק על עצמה אלא על כל האזור, על כל העדה, ואולי על העם כולו. מכאן שתלמידי הישיבה צריכים להיות - והיו - מאומנים בהגנה על הדת, דרוכים למלחמת ה' ומוכנים להקרבה עצמית. | ||
מכאן נובע השוני השני. כדי למלא תפקיד זה על התלמידים להיות מאוחדים במשמעת פנימית, מקושרים זה לזה, וכולם יחד קשורים למורם-מפקדם ה[[רבי]] האדמו"ר. | מכאן נובע השוני השני. כדי למלא תפקיד זה על התלמידים להיות מאוחדים במשמעת פנימית, מקושרים זה לזה, וכולם יחד קשורים למורם-מפקדם ה[[רבי]] האדמו"ר. | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
בשנת [[תרס"א]], שלוש שנים אחרי היווסדה של ישיבת "[[תומכי תמימים]]", ציווה מייסדה להביא לפניו את תלמידיה יחד עם ראשי הישיבה, [[משפיע|משפיעיה]] ו[[משגיח|משגיחיה]], ופנה אליהם בדברים אלה: | בשנת [[תרס"א]], שלוש שנים אחרי היווסדה של ישיבת "[[תומכי תמימים]]", ציווה מייסדה להביא לפניו את תלמידיה יחד עם ראשי הישיבה, [[משפיע|משפיעיה]] ו[[משגיח|משגיחיה]], ופנה אליהם בדברים אלה: | ||
"אני כורת ברית עמכם, עם תלמידי ישיבת "[[תומכי תמימים]]" הלומדים כיום בכל "מערכות" (מחלקות) הישיבה ועם כל התלמידים אשר ילמדו בה במשך הזמן הזה והזמנים הבאים. את אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה אני כורת ברית השתתפות לעבודה ב[[מסירת נפש]] ל[[תורה]] ב[[יראת שמים]] ועבודה שב[[לב]], ללא ויתורים ופשרות, | "אני כורת ברית עמכם, עם תלמידי ישיבת "[[תומכי תמימים]]" הלומדים כיום בכל "מערכות" (מחלקות) הישיבה ועם כל התלמידים אשר ילמדו בה במשך הזמן הזה והזמנים הבאים. את אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה אני כורת ברית השתתפות לעבודה ב[[מסירת נפש]] ל[[תורה]] ב[[יראת שמים]] ועבודה שב[[לב]], ללא ויתורים ופשרות, ייקוב הדין את ההר." | ||
חמש שנים חלפו מיום היוסדה של ישיבת "[[תומכי תמימים]]" ובשנת [[תרס"ג]] - כבר אנו פוגשים את תלמידיה וחניכיה בערים ובעיירות הסמוכות בפעולות ייסוד סניפים ל[[ישיבה]] מרכזית, שנעשתה מהר לאם ישיבות "[[תומכי תמימים]]". | חמש שנים חלפו מיום היוסדה של ישיבת "[[תומכי תמימים]]" ובשנת [[תרס"ג]] - כבר אנו פוגשים את תלמידיה וחניכיה בערים ובעיירות הסמוכות בפעולות ייסוד סניפים ל[[ישיבה]] מרכזית, שנעשתה מהר לאם ישיבות "[[תומכי תמימים]]". | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
==הרוח== | ==הרוח== | ||
ישיבות | ישיבות חב"ד ליובאוויטש מצטיינות בשוני נוסף מישיבות אחרות. הן מהווה סוג בפני עצמו. הן יותר מישיבות במובן הרגיל, כי מטרתן של ישיבות היא ללמד, לכל היותר - לחנך, ו"[[תומכי תמימים]]" הרחיקו ללכת הרבה מזה. כאן נבנה מבצר, להגנה וללחימה, חונך דור של לוחמים, גיבורי רוח, חדורי התמסרות בלי מצרים ומעצורים וכוננות להקרבה. תלמידי ישיבות אלה היו צריכים להיות לא רק מלומדים ב[[תורה]], מחונכים ב[[אמונה]], אלא גם דרוכים למלחמה למען [[תורה]] ו[[אמונה]], להתגוננות מפני סכנות שרחפו אז, בשעת היווסדן, ועוד יותר מפני הסכנות הבאות, שאדמור"י חב"ד חזו מראש. | ||
ואין זה הדבר היחידי המייחד את "תומכי תמימים". הם הפילו את המחיצה בין [[חסידות]] ולומדות. | ואין זה הדבר היחידי המייחד את "תומכי תמימים". הם הפילו את המחיצה בין [[חסידות]] ולומדות. חסידות ולומדות, לפי חסידות חב"ד, הן רק שני צדדים של מטבע אחת, של עבודת הבורא. בחב"ד נוצרה מזיגה מיוחדת של שתיהן. | ||
חב"ד הכניסה חסידות ללומדות - לימוד לא רק בה[[שכל]] ו[[דעת]] אלא גם ב[[רגש]] - ולומדות לחסידות; חסידות אינה, לפיהם, רק שיטה, עבודה, אורה חיים, אלא גם לימוד בהתעמקות והגיון, בהתמדה ושקידה. | |||
חסידות אינה עניין "לעיין בספר" בלבד אלא לעיון וללימוד מעמיק, ביגיעה, בבקיאות, בהבנה שכלית, נוסף על [[בינה]] שב[[לב]], רחמנא ליבא בעי. יש לשעבד את ה[[מוח]] ואת ה[[לב]] גם יחד. נדגים זאת בהשוואה. | |||
חסידות הגיעה למדרגה שילמדוה בתור שיעור (להבדיל מלימודי המוסר). התווכחו, התפלפלו בחסידות, כמו שהתפלפלו ב"קצות החושן", למדו [[חב"ד]] לפי חוקי הבנה הלכתית, הור על [[יסוד]] כללי הגיון - כמו סוגיה ב[[ש"ס]] או כמו בירור ב[[הלכה]]. | |||
חידוש שני חידשו בלומדות. בקיאות ב[[תורה שבעל-פה]], ואין צורך לומר ב[[תורה שבכתב]], הבנה נכונה בה, היא כולה [[עבודת ה']], וזו זקוקה | חידוש שני חידשו בלומדות. בקיאות ב[[תורה שבעל פה|תורה שבעל-פה]], ואין צורך לומר ב[[תורה שבכתב]], הבנה נכונה בה, היא כולה [[עבודת ה']], וזו זקוקה להתלהבות, ל"נדבקות". | ||
ואין מחיצה בין [[תפילה]] | ואין מחיצה בין [[תפילה]] ללימוד, בין שכל והתעוררות, בין שיעור ב[[שולחן ערוך הרב]] ובין ניגונו של ה[[רבי]]. חב"ד מהווה גשר בין הלומדות העמקנית-ההגיונית לבין סערת הלב והתעלות הנפש. | ||
==השיטה== | ==השיטה== | ||
| שורה 60: | שורה 60: | ||
הייתה סכנה שיאפיל הרגש על ה[[מחשבה]] וההתלהבות תערפל את ההגיון. הרי לימוד [[הלכה]] זקוק לביקורת קרה, להתבוננות בהירה וחדה, לניתוח יבש - ואיך תתאים גישה זו לסגולות חסידיות שהן מנוגדות לה? | הייתה סכנה שיאפיל הרגש על ה[[מחשבה]] וההתלהבות תערפל את ההגיון. הרי לימוד [[הלכה]] זקוק לביקורת קרה, להתבוננות בהירה וחדה, לניתוח יבש - ואיך תתאים גישה זו לסגולות חסידיות שהן מנוגדות לה? | ||
מייסדי "ישיבות "תומכי תמימים" ראו את הסכנה מראש - ומנעוה, הם בחרו בעיקר בשיטת הלימוד ההגיוני של ישיבות | מייסדי "ישיבות "תומכי תמימים" ראו את הסכנה מראש - ומנעוה, הם בחרו בעיקר בשיטת הלימוד ההגיוני של ישיבות ליטא; לימוד "על אתר", חיפוש אחרי האמת של הפשט, התעמקות בדברי חז"ל, שאיפה לרדת לסוף דעתם, לכוון את כוונותיהם, להבין למחשבותיהם ולרוחם ולאסוקי שמעתתא אליבא דהילכתא. ומאידך - התרחקות מפלפולים, שאינם מכוונים אל האמת. | ||
התבטלות עצמית יחד עם השתלמות עצמית האופייניות | התבטלות עצמית יחד עם השתלמות עצמית האופייניות לחב"ד, הועילו בהרבה להיזהר מלהזהיר, להינצל מלהבריק בהברקות בלבד, ללא תוכן מוצק ומבוסס על יסודות ההגיון, על אדני שכל הישר והאמת. | ||
כל זה כיוון את שיטת הלימוד בישיבות "[[תומכי תמימים]]" לאפיקים ישרים, שחתרו אליהם מתחילתם מייסדי ישיבות אלה, אדמור"י | כל זה כיוון את שיטת הלימוד בישיבות "[[תומכי תמימים]]" לאפיקים ישרים, שחתרו אליהם מתחילתם מייסדי ישיבות אלה, אדמור"י חב"ד ליובאוויטש, שהתוו את הקו והשגיחו בעין פקוחה שלא יסטו ממנו. אלה דבריו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ב[[קונטרס עץ חיים]] (תרס"ד) המופנה במיוהד לתלמידי ישיבות "תומכי תמימים": | ||
העיקר הוא לעיין ולהעמיק בכל דבר, וכל מימרא וכל סברא פרטית לא יחשוב אשר הבנתה השטחית זה כולה, כי אם יש בה עומק ועומק לעומק, ודרושה יגיעה גדולה, | העיקר הוא לעיין ולהעמיק בכל דבר, וכל מימרא וכל סברא פרטית לא יחשוב אשר הבנתה השטחית זה כולה, כי אם יש בה עומק ועומק לעומק, ודרושה יגיעה גדולה, יגיעת נפש ויגיעת בשר ושכל ישר והתקשרות טובה, ועל כולם שירצה את האמת דווקא, | ||
כשיגמור תוכן כל סוגיה ותהיה ברורה ומסודרת אצלו יעמיק | כשיגמור תוכן כל סוגיה ותהיה ברורה ומסודרת אצלו יעמיק דעתו בכללות נושא הסוגיה, ויברר וילבן הדבר בעיון שכלי ויראה אם כל הפרטים מתאימים המה. | ||
וידקדק הרבה מאוד בפירוש [[רש"י]] ז"ל... והפלפול של | וידקדק הרבה מאוד בפירוש [[רש"י]] ז"ל... והפלפול של אמת יכול להיות דווקא כשידע תחילה את ההלכה לאמיתתה באופן מסודר ובדברים ברורים, ואחר כך מי שחננו ה' בשכל טוב ודעת רחבה יכול יפלפל בעניין, ואז יהיה הפלפול אמיתי ויהיה גם כן מסודר לבוא לידי הלכה, היינו לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא". | ||
הלימוד | הלימוד החב"די התרחק לא רק מפלפול שאינו מבוסס על האמת ואינו מוביל אליו - אלא גם משטחיות, מהרבות בידיעות ללא הבנה. לא פחות מקליטת ידיעות חשובה הייתה עיכולן, ספוגן לתוך המוח והלב גם יחד. היו שיעורים מיוחדים להרבות בקיאות, שהיו נקראים "גרסא" אבל עיקר השיעורים היו בלימוד בעיון, בשקול הדעת ועמקות - סגולות אופייניות לישיבות ליטא. | ||
מאידך השפיעה הגישה החסידית והתכונה | מאידך השפיעה הגישה החסידית והתכונה החבדי"ת להיזהר מהפרזה בניתוח דק מן הדק, מהסתכלות שכלית בהחלט עד כדי כך שהדברים עלולים להיעשות מופשטים ביותר ללא אחיזה במציאות. | ||
יותר ממה שיש לחדש | יותר ממה שיש לחדש בתורה - התורה צריכה לחדש בלומדיה, סבורים [[חסידי חב"ד]]. מכאן, המטרה לא לרכוש בקיאות בלבד אלא לבצע את תוכנה, הלכה למעשה, הן ב[[הלכה]] והן - ב[[חסידות]]. | ||
ה[[חינוך]] היה {{מונחון|אינדיבידואלי|יחודי}}, מתאים לסגולותיו היחידיות של התלמיד. [[משפיע| | ה[[חינוך]] היה {{מונחון|אינדיבידואלי|יחודי}}, מתאים לסגולותיו היחידיות של התלמיד. "[[משפיע|המשפיעים]]" בקיאים היו בחכמת הנפש, צללו לנשמתם של התלמידים, חפשו וגילו כשרונות ותכונות ופיתחו אותם בכיוון חב"ד. הם הסתכלו על כל יחיד כעל רבים, משום שכל יחיד יכול - וצריך - להשפיע על רבים. לכן טפלו בכל תלמיד ובהתמסרות ותשומת לב מיוחדת, כדי לשבץ את אופיו ונטיותיו במסגרת כללית ולכוונם בקו [[חב"ד]]. | ||
מכאן ההתלהבות, [[מסירות נפש|מסירות הנפש]], המאופיינת את הרבצת | מכאן ההתלהבות, [[מסירות נפש|מסירות הנפש]], המאופיינת את הרבצת התורה בידי חב"ד, מרוסיה תחת השלטון הסובייטי, עד לכפרים נדחים בשממות חול של [[אפריקה]] הצפונית, ועד לכרכים סואנים בשיטפון של טמיעה והתנכרות בבירות [[אירופה]] המערבית, ומטרופוליות אמריקאיות. | ||
==הלשנה== | ==הלשנה== | ||
ב[[כ' בסיוון]] בשנת [[תרס"ב]] נסגרה ליום אחד ישיבת [[תומכי תמימים]] בהוראת השלטונות. זאת בעקבות הלשנתם של ה[[משכילים]]. [[אדמו"ר הריי"צ]] לא התייחס להוראת | ב[[כ' בסיוון]] בשנת [[תרס"ב]] נסגרה ליום אחד ישיבת [[תומכי תמימים]] בהוראת השלטונות. זאת בעקבות הלשנתם של ה[[משכילים]]. [[אדמו"ר הריי"צ]] לא התייחס להוראת המשטרה וביקש מיעקב הבנאי במקום להכין מדרגות שהבחורים יוכלו להיכנס דרך החלון. למחרת הגיע מברק ממפקד המשטרה שנותן רשות לפתוח מחדש את ה[[ישיבה]]. | ||
==בעתות מצוקה== | ==בעתות מצוקה== | ||
בימיה הקשים של [[מלחמת העולם הראשונה]], לא רק שלא נחלש מרצם של | בימיה הקשים של [[מלחמת העולם הראשונה]], לא רק שלא נחלש מרצם של חסידי חב"ד, אלא גם יסדו ישיבות בערים שונות. עבודה זו נמשכה גם אחרי עליית של הסובייטים לשלטון. מספר ה[[ישיבות]] נתרבה גם כאשר הוטל עליהן לרדת למחתרת ולעשות את עבודתן בהיחבא ובסתר מחמת המציק ומעינא בישא של מלשינים יהודים, אנשי "יבסקציה", שאחת החלטתם להרוס את מבצרי הדת. | ||
באותו הזמן ה"ג'וינט" האמריקאי עמד לישיבות " | באותו הזמן ה"ג'וינט" האמריקאי עמד לישיבות "תומכי תמימים" בשעת דחקן, וביוזמתו של מנהלו אז ד"ר י. רוזן, הוקצב לחנוך הדתי בהנהלתו של [[אדמו"ר הרש"ב|האדמו"ר מליובאוויטש]] 50.000 דולר לשנה, שנחשב אז סכום עצום. | ||
בשלטון ה"[[יבסקציה]]" השתנתה תכנית פעולתו החינוכית של [[אדמו"ר הריי"צ]] (שקיבל את נשיאות | בשלטון ה"[[יבסקציה]]" השתנתה תכנית פעולתו החינוכית של [[אדמו"ר הריי"צ]] (שקיבל את נשיאות חב"ד לאחר הסלקות אביו ב[[ב' ניסן תר"פ]]) לגמרי. היא התרחבה לשכבות רבות וגם הקיפה מקצועות שונים. היא דאגה לא רק לתלמידים קרובים לחסידות חב"ד, אלא לכל הדור הצעיר, וטיפלה לא רק בלימוד בעיון ובעמקות ובשקידה ברמה גבוהה, אלא גם בלימוד דרדקי לתינוקות של בית רבן. | ||
נוסדו בידי | נוסדו בידי הרבי הריי"צ וחסידיו ועוזריו עשרות חדרים, בסתר ובהיחבא, ותלמידי ישיבות חב"ד נעשו למלמדי דרדקי, למורים ומחנכים לילדי ישראל. | ||
שבע שנים, משנת [[תר"פ]] עד [[תרפ"ז]], (1920-1927) היו, עד כמה שיהיה זה לפלא, שנות פריחה לחנוך תורני | שבע שנים, משנת [[תר"פ]] עד [[תרפ"ז]], (1920-1927) היו, עד כמה שיהיה זה לפלא, שנות פריחה לחנוך תורני ברוסיה, שהתקיים בידי אדמו"ר הריי"צ, חסידיו, תלמידי הישיבות וחניכיהן. פעולות אלו נעשו, כאמור במחבוא. מתחבאים היו במרתפים, במקומות סמויים מן העין, ועושים את עבודתם בסתר. היו מוכנים - לכל, במקרה ויגלו את מקום מחבואם, לבית סוהר, לגירוש ואפילו למסור את חייהם, פרט לדבר אחד - להיכנע. וזאת ידע גם השלטון הבולשיביסטי. | ||
בשנת [[תרפ"ז]] (1927) החליטו אנשי ה[[ | בשנת [[תרפ"ז]] (1927) החליטו אנשי ה[[יבסקציה]] לחסל את כל החינוך הדתי ברוסיה. הם ידעו שהרבי הריי"צ הוא הראש והכוח המניע של חנוך זה והלשינו עליו בפני הבולשת החשאית של הסובייטים [[ג.פ.או.]], שהוא פועל נגד המהפכה כ"קונטר רבולוציונר". בעקבות זאת נאסר אדמו"ר הריי"צ. לאחר מכן שוחרר ואף עזב את רוסיה, אבל רשת "תומכי תמימים" לא רק שלא נסגרה, אלא המשיכה ביתר שאת וביתר עוז. | ||
==תומכי תמימים כיום== | ==תומכי תמימים כיום== | ||