4,601
עריכות
יהודה לייב מינוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
''' | רבי '''יהודה לייב''' - המהרי"ל - היה אחיו של [[אדמו"ר הזקן]]. נודע כגאון עצום וחיבר את הספר "[[שארית יהודה]]". | ||
== ילדותו == | == ילדותו == | ||
המהרי"ל נולד בעיירה [[ליאזני]] בערך | המהרי"ל נולד בעיירה [[ליאזני]] בערך בשנת [[תק"י]]. | ||
על ילדותו של המהרי"ל לא | על ילדותו של המהרי"ל לא ידועים הרבה פרטים. אחד מהסיפורים הידועים שהתרחשו עמו ועם אחיו [[אדמו"ר הזקן]]הינו הסיפור עם "המעין הלבן", סיפור זה התרחש בהיות המהרי"ל בן שלוש שנים, וזה דבר המעשה: | ||
באחד הימים (בערך בשנת [[תקי"ג]]), | באחד הימים (בערך בשנת [[תקי"ג]]), קילל המכשף של הכפר הסמוך ל[[ליאזני]] את המעיין שליד העיירה, וכל מימיו השחירו. כל מי ששתה או רחץ במים אלו נהיה חולה, והיו כאלה שאף מתו. | ||
ויהי היום,וטיילו שני האחים [[אדמו"ר הזקן]] אשר היה בן שבע,ואחיו המהרי"ל אשר היה כאמור בן שלוש,באחוזה של רבי ברוך אביהם,אחת המשרתות הנוכריות נתנה לר' יהודה לייב תפוח,ר' יהודה לייב בירך ואכל,ורץ לאחיו לשאלו מהי הברכה האחרונה שמברכים על תפוח. | ויהי היום, וטיילו שני האחים [[אדמו"ר הזקן]] אשר היה בן שבע,ואחיו המהרי"ל אשר היה כאמור בן שלוש,באחוזה של רבי ברוך אביהם,אחת המשרתות הנוכריות נתנה לר' יהודה לייב תפוח,ר' יהודה לייב בירך ואכל,ורץ לאחיו לשאלו מהי הברכה האחרונה שמברכים על תפוח. | ||
שאלו אחיו "מניין לך תפוח?" והתברר שאותו תפוח לא היה אלא עורלה. | שאלו אחיו "מניין לך תפוח?" והתברר שאותו תפוח לא היה אלא עורלה. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
== המהרי"ל ואדמו"ר הזקן == | == המהרי"ל ואדמו"ר הזקן == | ||
המהרי"ל כיהן כרב בינוביטש,אבל עוד לפני כן ישב ולמד בעיירה זו,המהרי"ל הוא זה שיעץ לאדמו"ר הזקן | המהרי"ל כיהן כרב בינוביטש,אבל עוד לפני כן ישב ולמד בעיירה זו,המהרי"ל הוא זה שיעץ לאדמו"ר הזקן ליסוע אל [[המגיד ממזריטש]],אלא שמהרי"ל עצמו לא הצליח ליסוע מפני סיבות שונות. | ||
אחרי מינוי אדמו"ר הזקן כאדמו"ר,שימש המהרי"ל בנוסף על רבנותו בינוביטש כאחראי על [[חדר ב']] של [[אדמו"ר הזקן]],וידוע היה שקשה מאוד לשהות שם עקב גאונותו העצומה של המהרי"ל,וכפי שתיאר זאת רבי [[ברוך מרדכי מבברויסק]] "המהרי"ל הינו גאון בלהב אש". | אחרי מינוי אדמו"ר הזקן כאדמו"ר,שימש המהרי"ל בנוסף על רבנותו בינוביטש כאחראי על [[חדר ב']] של [[אדמו"ר הזקן]],וידוע היה שקשה מאוד לשהות שם עקב גאונותו העצומה של המהרי"ל,וכפי שתיאר זאת רבי [[ברוך מרדכי מבברויסק]] "המהרי"ל הינו גאון בלהב אש". | ||
המהרי"ל שימש גם כבוחן וכאחראי קבלה ל'חדרים' של אדמו"ר הזקן,ותנאי הקבלה | המהרי"ל שימש גם כבוחן וכאחראי קבלה ל'חדרים' של אדמו"ר הזקן,ותנאי הקבלה שלו היו מחמירים במיוחד וכללו "ידיעה מקיפה בחסידות ובגמרא,בזוהר במדרש ובשולחן ערוך,בכוזרי עיקרים ומורה נבוכים". | ||
המהרי"ל שימש גם כמתווך בין החסידים ואדמו"ר הזקן,הוא היה גם הגבאי הראשי, וכל עניני בית הרבי נחתכו על פיו. | המהרי"ל שימש גם כמתווך בין החסידים ואדמו"ר הזקן,הוא היה גם הגבאי הראשי, וכל עניני בית הרבי נחתכו על פיו. | ||
| שורה 45: | שורה 45: | ||
בכלל המהרי"ל והצמח צדק היו מתפלפלים הרבה בנגלה,והרבה מאגרותיהם אחד לשני הודפסו בשו"ת "צמח צדק". | בכלל המהרי"ל והצמח צדק היו מתפלפלים הרבה בנגלה,והרבה מאגרותיהם אחד לשני הודפסו בשו"ת "צמח צדק". | ||
המהרי"ל חיבר שו"ת הנקרא "שארית יהודה" ובו מאות שאלות, מתוכם רבים | המהרי"ל חיבר שו"ת הנקרא "שארית יהודה" ובו מאות שאלות, מתוכם רבים שנאשלו על מנהגי החסידים. | ||
[[הרבי]] חיבר הערות וציונים על השו"ת הלזה. | [[הרבי]] חיבר הערות וציונים על השו"ת הלזה. | ||