39,916
עריכות
אופנים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "לקו"ת" ב־"לקוטי תורה"
כתית למאור (שיחה | תרומות) (←עבודתם) |
מ (החלפת טקסט – "לקו"ת" ב־"לקוטי תורה") |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
ה[[מלאכים]] שנקראים אופנים נזכרים ב[[מעשה מרכבה|מרכבת יחזקאל]]{{הערת שוליים|יחזקאל א, טז.}}: "מראה ה'''אופנים''' ומעשיהם כעין תרשיש ודמות אחד לארבעתן ומראיהם ומעשיהם כאשר יהיה האופן בתוך האופן..." ב[[קבלה]] וב[[חסידות]] מבואר כי [[חיות הקודש]] הם המלאכים ב[[עולם היצירה]], והאופנים הם המלאכים ב[[עולם העשיה]]. | ה[[מלאכים]] שנקראים אופנים נזכרים ב[[מעשה מרכבה|מרכבת יחזקאל]]{{הערת שוליים|יחזקאל א, טז.}}: "מראה ה'''אופנים''' ומעשיהם כעין תרשיש ודמות אחד לארבעתן ומראיהם ומעשיהם כאשר יהיה האופן בתוך האופן..." ב[[קבלה]] וב[[חסידות]] מבואר כי [[חיות הקודש]] הם המלאכים ב[[עולם היצירה]], והאופנים הם המלאכים ב[[עולם העשיה]]. | ||
על האופנים נאמר בפסוק ש"מראיהם ומעשיהם כאשר יהיה האופן בתוך האופן", שפירוש פסוק זה הוא שפעולת מלאכים אלו היא בדרגה שאין משמעות כלל ל[[מקום]], שיכול להיות נמוך וגבוה ביחד, מכיון שמעלה ומטה שוים לפניו כמו שכשאופן (גלגל) קטן נמצא בתוך אופן גדול, בצד העליון האופן הגדול גבוה יותר, ובצד התחתון האופן הגדול נמוך יותר, ואדרבה ככל שהדבר גבוה יותר הוא יורד למטה יותר ולכן אף שהאופנים נמוכים מ[[חיות הקודש]], ועל כן הם נמצאים בעולם נמוך יותר, בעולם העשיה, אף על פי כן עבודתם מגעת במקום גבוה יותר {{הערה| | על האופנים נאמר בפסוק ש"מראיהם ומעשיהם כאשר יהיה האופן בתוך האופן", שפירוש פסוק זה הוא שפעולת מלאכים אלו היא בדרגה שאין משמעות כלל ל[[מקום]], שיכול להיות נמוך וגבוה ביחד, מכיון שמעלה ומטה שוים לפניו כמו שכשאופן (גלגל) קטן נמצא בתוך אופן גדול, בצד העליון האופן הגדול גבוה יותר, ובצד התחתון האופן הגדול נמוך יותר, ואדרבה ככל שהדבר גבוה יותר הוא יורד למטה יותר ולכן אף שהאופנים נמוכים מ[[חיות הקודש]], ועל כן הם נמצאים בעולם נמוך יותר, בעולם העשיה, אף על פי כן עבודתם מגעת במקום גבוה יותר {{הערה|לקוטי תורה האזינו עז, ב.}}. | ||
ועל פי זה מובן גם מה שנאמר בהמשך הפסוק שם{{הערה|פסוק טז.}}: "כי רוח החיה באופנים", שנאמר רוח החיה ולא רוח החיות, מכיון שהכוונה היא לא למלאכים הנקראים חיות הקודש אלא לכללות ארבעת ה[[חיות]] שיוצרים את בחינת ה[[אדם]] שעל הכסא, שחיות הקודש נחלקות ל"פני אריה אל הימין ופני שור אל השמאל", שיש חילוקי מקום, מה שאין כן בבחינת אדם שאין בו ימין ושמאל. | ועל פי זה מובן גם מה שנאמר בהמשך הפסוק שם{{הערה|פסוק טז.}}: "כי רוח החיה באופנים", שנאמר רוח החיה ולא רוח החיות, מכיון שהכוונה היא לא למלאכים הנקראים חיות הקודש אלא לכללות ארבעת ה[[חיות]] שיוצרים את בחינת ה[[אדם]] שעל הכסא, שחיות הקודש נחלקות ל"פני אריה אל הימין ופני שור אל השמאל", שיש חילוקי מקום, מה שאין כן בבחינת אדם שאין בו ימין ושמאל. | ||