39,916
עריכות
מ (החלפת טקסט – "אור א"ס" ב־"אור אין סוף") |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
או"א הינם ראשי התיבות של: אב ואם. זהו כינוי מקובל בתורת הקבלה והחסידות, והכונה בזה ל[[ספירת החכמה]] ו[[ספירת הבינה]], והן הם "אב ואם" - ביחס למידות העליונות, ורמוזות באותיות י"ה של [[שם הוי"ה]], שבזיווגן והתחברותן - משפיעה ספירת החכמה בספירת הבינה, והן מולידות את המדות העליונות, כמו [[מידת החסד]] או [[מידת הגבורה]], ועל ידי זה באה ההשפעה לעולם. | או"א הינם ראשי התיבות של: אב ואם. זהו כינוי מקובל בתורת הקבלה והחסידות, והכונה בזה ל[[ספירת החכמה]] ו[[ספירת הבינה]], והן הם "אב ואם" - ביחס למידות העליונות, ורמוזות באותיות י"ה של [[שם הוי"ה]], שבזיווגן והתחברותן - משפיעה ספירת החכמה בספירת הבינה, והן מולידות את המדות העליונות, כמו [[מידת החסד]] או [[מידת הגבורה]], ועל ידי זה באה ההשפעה לעולם. | ||
השפעת ספירת החכמה בספירת הבינה - פועל שיהיה [[ביטול היש]] ל[[אור אין סוף]] ב"ה, עד שאינו תופס מקום כלל, וכענין שאמר [[משה רבינו]] - "ונחנו מה", שהוא הביטול המוחלט | השפעת ספירת החכמה בספירת הבינה - פועל שיהיה [[ביטול היש]] ל[[אור אין סוף]] ב"ה, עד שאינו תופס מקום כלל, וכענין שאמר [[משה רבינו]] - "ונחנו מה", שהוא הביטול המוחלט, כי החכמה הוא בחינת אין, כמו שכתוב: "והחכמה מאין תמצא", ו"חכמה" נוטריקון "כח - מה", היינו, כח הביטול, ואילו הבינה הוא בחינת יש שענינה השגה והבנת השכל, שהיא מציאות מוגדרת, וכמו השגת אלקות של הנשמות ב[[גן עדן]], שנאמר על-זה "להנחיל לאוהבי יש", ועל ידי זה היחוד של או"א שהן חכמה ובינה, נעשה יחוד אין ויש - שהיש בטל לאין - להיות גילוי בחינת אין ביש. | ||
כי החכמה הוא בחינת אין, כמו שכתוב: "והחכמה מאין תמצא", ו"חכמה" נוטריקון "כח - מה", היינו, כח הביטול, ואילו הבינה הוא בחינת יש שענינה השגה והבנת השכל, שהיא מציאות מוגדרת, וכמו השגת אלקות של הנשמות ב[[גן עדן]], שנאמר על-זה "להנחיל לאוהבי יש", ועל ידי זה היחוד של או"א שהן חכמה ובינה, נעשה יחוד אין ויש - שהיש בטל לאין - להיות גילוי בחינת אין ביש. | |||
המיוחד בזיווג או"א לעומת [[זיווג זו"ן]] (זכר ונוקבא - המידות העליונות וספירת המלכות), שזיווג או"א הוא זיווג תמידי ונקראים בזוהר - "תרין רעין דלא מתפרשין" (שני רעים שאינם פורשים זה מזה לעולם), ואילו זו"ן - זיווגם הוא רק לפרקים. | המיוחד בזיווג או"א לעומת [[זיווג זו"ן]] (זכר ונוקבא - המידות העליונות וספירת המלכות), שזיווג או"א הוא זיווג תמידי ונקראים בזוהר - "תרין רעין דלא מתפרשין" (שני רעים שאינם פורשים זה מזה לעולם), ואילו זו"ן - זיווגם הוא רק לפרקים. |
עריכות