מעיין: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 24 בתים ,  24 במרץ 2014
מ
החלפת טקסט – "ע"ז " ב־"עבודה זרה "
מ (החלפת טקסט – " אח"כ " ב־" אחר כך ")
תגית: עריכה ממכשיר נייד
מ (החלפת טקסט – "ע"ז " ב־"עבודה זרה ")
שורה 22: שורה 22:
על פי זה יש לבאר הדין שפסק הרמב"ם בנוגע ל"המשתחוה למעין" והוא:
על פי זה יש לבאר הדין שפסק הרמב"ם בנוגע ל"המשתחוה למעין" והוא:


יש ענינים שמותרים להדיוט ואעפ"כ אסורים לגבוה, לבית המקדש. ואחד מהם הוא 'הנעבד', דבר שעבדוהו ל[[עבודה זרה]], שאף שהמשתחוה לבהמת חבירו (ואפילו עשה בה מעשה) לא אסרה, כיון שאין אדם<REF>כלומר: אין לאדם שליטה על דבר שאינו שלו לפעול בו שינוי</REF> אוסר דבר שאינו שלו<REF>[[רמב"ם]] הלכות ע"ז פ"ח ה"א.</REF>. בכל זאת, בנוגע למזבח פוסק הרמב"ם<REF> הלכות איסורי מזבח פ"ד ה"ו.</REF> ש"הנעבד.. בין של חבירו.. הרי זה אסור", אלא שאיסור זה הוא משום מאיסותא<REF>ראה שם פ"ג ה"ו (מ[[תמורה]] כח, ב): "שנאמר כי משחתם בהם, כל שיש בו השחתה - דבר ערוה ועבודת כוכבים, פסול".</REF>, משום שאף שלא נשתנה להיות דבר האסור, לפי שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו, ולכן מותר להדיוט, ררי זה בכל זאת דבר המאוס, ועל דרך "הקריבהו נא לפחתך"<REF>מלאכי א, ח. וראה [[סוכה]] נ, א. ועוד.</REF>.
יש ענינים שמותרים להדיוט ואעפ"כ אסורים לגבוה, לבית המקדש. ואחד מהם הוא 'הנעבד', דבר שעבדוהו ל[[עבודה זרה]], שאף שהמשתחוה לבהמת חבירו (ואפילו עשה בה מעשה) לא אסרה, כיון שאין אדם<REF>כלומר: אין לאדם שליטה על דבר שאינו שלו לפעול בו שינוי</REF> אוסר דבר שאינו שלו<REF>[[רמב"ם]] הלכות עבודה זרה פ"ח ה"א.</REF>. בכל זאת, בנוגע למזבח פוסק הרמב"ם<REF> הלכות איסורי מזבח פ"ד ה"ו.</REF> ש"הנעבד.. בין של חבירו.. הרי זה אסור", אלא שאיסור זה הוא משום מאיסותא<REF>ראה שם פ"ג ה"ו (מ[[תמורה]] כח, ב): "שנאמר כי משחתם בהם, כל שיש בו השחתה - דבר ערוה ועבודת כוכבים, פסול".</REF>, משום שאף שלא נשתנה להיות דבר האסור, לפי שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו, ולכן מותר להדיוט, ררי זה בכל זאת דבר המאוס, ועל דרך "הקריבהו נא לפחתך"<REF>מלאכי א, ח. וראה [[סוכה]] נ, א. ועוד.</REF>.


ובהלכה שלאח"ז<REF>(פ"ד) ה"ז.</REF> פוסק הרמב"ם: "המשתחוה למעין הנובע בארצו הרי מימיו פסולין לנסך", מה שאין כן במעיין שאינו שלו לא נפסלו המים לניסוך.
ובהלכה שלאח"ז<REF>(פ"ד) ה"ז.</REF> פוסק הרמב"ם: "המשתחוה למעין הנובע בארצו הרי מימיו פסולין לנסך", מה שאין כן במעיין שאינו שלו לא נפסלו המים לניסוך.
שורה 30: שורה 30:
וההסבר: בהמשתחוה לבהמה – אי אפשר ליקח אותה מציאות של בהמה זו ולהקריבה על גבי המזבח, לפי שנעשית דבר המאוס. אבל בהמשתחוה למעיין – כשלוקחים מים מן המעיין אין זו אותה מציאות של מים שהיו בהמעיין, שהרי בהיות המים בתוך המעיין הרי הם מציאות המעיין, וכדי לנסכם על גבי המזבח צריכים להוציאם תחילה מן המעיין, ואז נעשים מציאות חדשה (שלא נאסרה כיון שגם לא נעבדה).
וההסבר: בהמשתחוה לבהמה – אי אפשר ליקח אותה מציאות של בהמה זו ולהקריבה על גבי המזבח, לפי שנעשית דבר המאוס. אבל בהמשתחוה למעיין – כשלוקחים מים מן המעיין אין זו אותה מציאות של מים שהיו בהמעיין, שהרי בהיות המים בתוך המעיין הרי הם מציאות המעיין, וכדי לנסכם על גבי המזבח צריכים להוציאם תחילה מן המעיין, ואז נעשים מציאות חדשה (שלא נאסרה כיון שגם לא נעבדה).


מה שאין כן המשתחוה למעיין הנובע בארצו, שנאסר לא רק משום מאיסותא, אלא איסור גמור<REF>גם להדיוט, ראה לחם משנה בהל' ע"ז שם. – ומ"ש "פסולין לנסך", הוא לפי דמיירי כאן בהל' איסורי מזבח.</REF> – לא פקע האיסור על ידי זה שמוציאים המים מן המעיין, דלא גרע מגידולים של דבר האסור שגם הם אסורים לפי שבאים מן האיסור<REF>ראה [[פסחים]] לד, א. </REF>.
מה שאין כן המשתחוה למעיין הנובע בארצו, שנאסר לא רק משום מאיסותא, אלא איסור גמור<REF>גם להדיוט, ראה לחם משנה בהל' עבודה זרה שם. – ומ"ש "פסולין לנסך", הוא לפי דמיירי כאן בהל' איסורי מזבח.</REF> – לא פקע האיסור על ידי זה שמוציאים המים מן המעיין, דלא גרע מגידולים של דבר האסור שגם הם אסורים לפי שבאים מן האיסור<REF>ראה [[פסחים]] לד, א. </REF>.


ע"פ הסברה זו יש לבאר גם קס"ד בנוגע למעיין:
ע"פ הסברה זו יש לבאר גם קס"ד בנוגע למעיין:
14,699

עריכות

תפריט ניווט