מעיין: הבדלים בין גרסאות בדף

יש ענינים שמותרים להדיוט ואעפ"כ אסורים לגבוה, לבית המקדש. ואחד מהם הוא 'הנעבד', דבר שעבדוהו ל[[עבודה זרה]], שאף שהמשתחוה לבהמת חבירו (ואפילו עשה בה מעשה) לא אסרה, כיון שאין אדם<REF>כלומר: אין לאדם שליטה על דבר שאינו שלו לפעול בו שינוי</REF> אוסר דבר שאינו שלו<REF>[[רמב"ם]] הלכות ע"ז פ"ח ה"א.</REF>. בכל זאת, בנוגע למזבח פוסק הרמב"ם<REF> הלכות איסורי מזבח פ"ד ה"ו.</REF> ש"הנעבד.. בין של חבירו.. הרי זה אסור", אלא שאיסור זה הוא משום מאיסותא<REF>ראה שם פ"ג ה"ו (מ[[תמורה]] כח, ב): "שנאמר כי משחתם בהם, כל שיש בו השחתה - דבר ערוה ועבודת כוכבים, פסול".</REF>, משום שאף שלא נשתנה להיות דבר האסור, לפי שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו, ולכן מותר להדיוט, ררי זה בכל זאת דבר המאוס, ועל דרך "הקריבהו נא לפחתך"<REF>מלאכי א, ח. וראה [[סוכה]] נ, א. ועוד.</REF>.

מה שאין כן המשתחוה למעיין הנובע בארצו, שנאסר לא רק משום מאיסותא, אלא איסור גמור<REF>גם להדיוט, ראה לחם משנה בהל' ע"ז שם. – ומ"ש "פסולין לנסך", הוא לפי דמיירי כאן בהל' איסורי מזבח.</REF> – לא פקע האיסור על ידי זה שמוציאים המים מן המעיין, דלא גרע מגידולים של דבר האסור שגם הם אסורים לפי שבאים מן האיסור<REF>ראה [[פסחים]] לד, א. </REF>.