1,963
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 15: | שורה 15: | ||
לאחר כארבע שנים התפנתה הרבנות בעיר סטארדוב, ו[[חסידי חב"ד]] נתנו עיניהם בר' שניאור זלמן. משלחות רבות של [[חסידים]] הגיעה לרעפקא וביקשה את ר' שניאור זלמן לכהן ברבנות בעירם. אך לעומת זאת, כאשר נודע דבר המשלחת לתושבי רעפקא, צבאו בהמוניהם על דלת בית ר' שניאור זלמן והתחננו שלא יעזבם. | לאחר כארבע שנים התפנתה הרבנות בעיר סטארדוב, ו[[חסידי חב"ד]] נתנו עיניהם בר' שניאור זלמן. משלחות רבות של [[חסידים]] הגיעה לרעפקא וביקשה את ר' שניאור זלמן לכהן ברבנות בעירם. אך לעומת זאת, כאשר נודע דבר המשלחת לתושבי רעפקא, צבאו בהמוניהם על דלת בית ר' שניאור זלמן והתחננו שלא יעזבם. | ||
המשלחת בסטארדוב ראתה שר' שניאור זלמן מהסס, והחליטה לבקש את התערבות אביו, [[אדמו"ר | המשלחת בסטארדוב ראתה שר' שניאור זלמן מהסס, והחליטה לבקש את התערבות אביו, [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|אדמו"ר הרשד"ב]], שהכריע לטובת סטארדוב וכתב לבנו: {{ציטוטון|ארבע שנים השפעת [[רוחניות]] ו[[גשמיות]] ברעפקא, מן היושר שעתה תבוא לעדת סטארדוב ולא תניח עדת חסידים כצאן בלי מנהיג}}. ר' שניאור זלמן נעתר וקיבל על עצמו את רבנות סטארדוב, ולרעפקא שלח את הרה"ח מנחם מענדל שניאורסון, אח הרב"ש, זקנו של הרבי. | ||
בסטארדוב פעל ר' שניאור זלמן רבות למען קהילתו ולמען כלל [[עם ישראל]]. ב[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)]]{{הערת שוליים|ח"ד עמ' קכ"ז.}}, משבח הרבי את פעילותו הציבורית העניפה של ר' שניאור זלמן. | בסטארדוב פעל ר' שניאור זלמן רבות למען קהילתו ולמען כלל [[עם ישראל]]. ב[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)]]{{הערת שוליים|ח"ד עמ' קכ"ז.}}, משבח הרבי את פעילותו הציבורית העניפה של ר' שניאור זלמן. |