תהלוכה: הבדלים בין גרסאות בדף

כבר בשנים הראשונות ל[[נשיאות]] הרבי הוא עורר את ההנהגה שתלמידי ה[[תמימים]] שנוסעים לבתיהם לערים רחוקות לרגל חג הפסח, יחזרו שם מאמרי דא"ח. הרבי אף ביקש רשימה של שמות הבחורים שאכן עשו זאת. כך החל להתמסד בקרב התמימים הנוהג ללכת לבתי כנסיות באזורים שונים ולחזור שם מאמרי חסידות.  

בשנים הראשונות היה הנוהג שב"תהלוכות" של חג הפסח וחג השבועות, כאשר משתתפי התהלוכה שבו לקראון הייטס, היו נכנסים ל[[גן עדן התחתון]] מול חדרו הק' של הרבי, ומנגנים ב[[שמחה]] רבה. ה[[מזכיר]] הראשי של הרבי, הרה"ח ר' [[חמ"א חדוקוב]] ז"ל היה נכנס אז לחדרו הק' של הרבי ומודיע לו שה"תהלוכה" חזרה בשלום והרבי היה מוסר באמצעותו [[ברכה]] קצרה למשתתפים לתהלוכה. לדוגמא, פעם התבטא הרבי: כיון ששרים כעת את ה[[ניגון הופ קוזק]], "זאל מען אריין האפקען צו די [[גאולה]] אמיתית והשלימה" [= שירקדו ויקפצו לתוך הגאולה…] ובהזדמנות אחרת (שבועות תשכ"ט), איחל הרבי שיהי' "תמוך אשורי במעגלותיך", כלומר שיהי' [[תענוג]] בפעמי ההליכה. (בהתוועדות יום ב' של החג, ביאר אז הרבי עניין זה בעבודת ה', בהתבסס על תורת הבעש"ט).  

הרבי עומד וסוקר כל אחד מהעוברים לפניו ובידיו הק' מעודד להגברת השירה והשמחה (כשפונה לשוב להיכל קדשו, מצדיע בידו הק' לאות תודה לעבר מפקד המשטרה שפקודיו ליוו את הצועדים).  

בשנת [[תנש"א]], היו שני אירועים יוצאי דופן וייחודיים: הן במוצאי שביעי-של-פסח והן בחג השבועות, כשיצא הרבי מחדרו הק' לקבל את פני השבים מה'תהלוכה', לאחר שעודד את השירה, רמז לנאספים שברצונו לומר שיחה ואמר שיחת-קודש על מעלתו וחשיבותו של היום.