שינה בשבת תענוג: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "משא"כ " ב־"מה שאין כן "
מ (החלפת טקסט – " ח"ד " ב־" חלק ד' ")
מ (החלפת טקסט – "משא"כ " ב־"מה שאין כן ")
שורה 3: שורה 3:
== התענוג שבשינה אצל אדם בעל שכל ==
== התענוג שבשינה אצל אדם בעל שכל ==


ענין זה שביום השבת צריך להיות תענוג הגוף בענינים גשמיים כפשוטם, מובן ביותר אצל אדם פשוט, משא"כ כאשר מדובר אודות "בעל שכל", שהתעגוג שלו מונח בענינים נעלים יותר, וצריך לפעול בעצמו שביום השבת יחדור ענין התעגוג עד לתענוג הגוף בענינים גשמיים כפשוטם.
ענין זה שביום השבת צריך להיות תענוג הגוף בענינים גשמיים כפשוטם, מובן ביותר אצל אדם פשוט, מה שאין כן כאשר מדובר אודות "בעל שכל", שהתעגוג שלו מונח בענינים נעלים יותר, וצריך לפעול בעצמו שביום השבת יחדור ענין התעגוג עד לתענוג הגוף בענינים גשמיים כפשוטם.
מכיון שבאדם כזה התענוג שלו מתבטא בעניני חכמה ושכל, בהתרת הספיקות, וכיו"ב, כאשר מדברים עמו אודות תעגוג בענינים גשמיים, אכילה ושתי' ושינה וכיו"ב - הרי זו ירידה לגבי מעמדו ומצבו.{{הערת שוליים|1=וע"ד מ"ש [[הרמב"ם]] (הל' תשובה פ"ח ה"ו) אודות
מכיון שבאדם כזה התענוג שלו מתבטא בעניני חכמה ושכל, בהתרת הספיקות, וכיו"ב, כאשר מדברים עמו אודות תעגוג בענינים גשמיים, אכילה ושתי' ושינה וכיו"ב - הרי זו ירידה לגבי מעמדו ומצבו.{{הערת שוליים|1=וע"ד מ"ש [[הרמב"ם]] (הל' תשובה פ"ח ה"ו) אודות
ה"טפשים האוילים כו'" שמדמים ששכר המצוות בעוה"ב צריך להתבטא בתענוג הגוף בדברים גשמיים. - הרבי.}} ולכן, כאשר מדברים עמו אודות התענוג דיום השבת - טוען הוא שהוא מתענג בלימוד התורה, פנימיות התורה (תורת החסידות), או לימוד התורה סתם (ובפרט ש"בשבת ניתנה תורה"), ומה מקום להתענג בשינה ביום השבתי! - כיצד יכולים לנצל יום קדוש כזה עבור ענין השינה?!
ה"טפשים האוילים כו'" שמדמים ששכר המצוות בעוה"ב צריך להתבטא בתענוג הגוף בדברים גשמיים. - הרבי.}} ולכן, כאשר מדברים עמו אודות התענוג דיום השבת - טוען הוא שהוא מתענג בלימוד התורה, פנימיות התורה (תורת החסידות), או לימוד התורה סתם (ובפרט ש"בשבת ניתנה תורה"), ומה מקום להתענג בשינה ביום השבתי! - כיצד יכולים לנצל יום קדוש כזה עבור ענין השינה?!
14,699

עריכות

תפריט ניווט