סדר קדשים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 3 בתים ,  16 במרץ 2014
מ
החלפת טקסט – " סי' " ב־" סימן "
מ (החלפת טקסט – " כמ"ש " ב־" כמו שאיתא ")
מ (החלפת טקסט – " סי' " ב־" סימן ")
שורה 6: שורה 6:


לפי הדיעה האומרת שהטעם של חשיבות התורה על פני מעשי המצוות הוא משום שמביא לידי מעשה, ולכן גם נדחית מצוות פריה ורביה, אם כן בסדרי קדשים וטהרות לכאורה לא שייך טעם זה. בכל זאת מוכיח אדמו"ר הזקן שגם בסדרים אלו רשאי לבטל מפריה ורביה כדי ללמוד תורה, שהרי כך היא ההלכה סתמא  
לפי הדיעה האומרת שהטעם של חשיבות התורה על פני מעשי המצוות הוא משום שמביא לידי מעשה, ולכן גם נדחית מצוות פריה ורביה, אם כן בסדרי קדשים וטהרות לכאורה לא שייך טעם זה. בכל זאת מוכיח אדמו"ר הזקן שגם בסדרים אלו רשאי לבטל מפריה ורביה כדי ללמוד תורה, שהרי כך היא ההלכה סתמא  
ילמוד תורה ואח"כ ישא", מבלי לחלק בין סדר לסדר, וכן פסק ה[[רמב"ם]] בהלכות תלמוד תורה פ"א, (והיינו אפילו אחר כ', כמו שאיתא באה"ע סי' א'), משמע אפילו זרעים קדשים וטהרות, יכול ללמוד כל כך עד שיזכור בעל פה המשניות והברייתות וליבטל מפריה ורביה. ומי שנפשו חשקה כבן עזאי יכול ליבטל כל ימיו גם בשביל ידיעת זרעים קדשים וטהרות שלא ישכח דבר מהם.
ילמוד תורה ואח"כ ישא", מבלי לחלק בין סדר לסדר, וכן פסק ה[[רמב"ם]] בהלכות תלמוד תורה פ"א, (והיינו אפילו אחר כ', כמו שאיתא באה"ע סימן א'), משמע אפילו זרעים קדשים וטהרות, יכול ללמוד כל כך עד שיזכור בעל פה המשניות והברייתות וליבטל מפריה ורביה. ומי שנפשו חשקה כבן עזאי יכול ליבטל כל ימיו גם בשביל ידיעת זרעים קדשים וטהרות שלא ישכח דבר מהם.


ראיה נוספת מביא אדמו"ר הזקן, שהרי אם אין ההלכה כן, גם רוב סדר [[סדר נשים|נשים]] ו[[סדר נזיקין|נזיקין]] לא היה מותר ללמוד קודם שישא במקום שיש דיינים הרבה זולתו, ועוד דמצוה דגופא עדיפא כדאיתא בגמרא שם, אלא ודאי דמצוות ושננתם וכן לאו ופן יסור קאי על כל התורה כולה שבעל פה, שהיא פירוש כל התרי"ג מצות שבכתב גם שאינן נוהגות עכשיו, וגם המסורות ל[[כהנים]] ול[[מלך]], וגם כל דרשות הפסוקים שאינן פירוש התרי"ג מצות והן ההגדות.
ראיה נוספת מביא אדמו"ר הזקן, שהרי אם אין ההלכה כן, גם רוב סדר [[סדר נשים|נשים]] ו[[סדר נזיקין|נזיקין]] לא היה מותר ללמוד קודם שישא במקום שיש דיינים הרבה זולתו, ועוד דמצוה דגופא עדיפא כדאיתא בגמרא שם, אלא ודאי דמצוות ושננתם וכן לאו ופן יסור קאי על כל התורה כולה שבעל פה, שהיא פירוש כל התרי"ג מצות שבכתב גם שאינן נוהגות עכשיו, וגם המסורות ל[[כהנים]] ול[[מלך]], וגם כל דרשות הפסוקים שאינן פירוש התרי"ג מצות והן ההגדות.
39,916

עריכות

תפריט ניווט