39,916
עריכות
מעיין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " הל' " ב־" הלכות "
מ (החלפת טקסט – " ח"א " ב־" חלק א' ") |
מ (החלפת טקסט – " הל' " ב־" הלכות ") |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
== מעיין - מציאות בפני עצמו == | == מעיין - מציאות בפני עצמו == | ||
מהענינים העיקריים ב"מעיין" הוא, שכל זמן שהמים נמצאים בתוך המעיין ומחוברים עמו, נקראים הם "מים חיים"<REF>[[מקוואות]] רפ"ה. [[רמב"ם]] | מהענינים העיקריים ב"מעיין" הוא, שכל זמן שהמים נמצאים בתוך המעיין ומחוברים עמו, נקראים הם "מים חיים"<REF>[[מקוואות]] רפ"ה. [[רמב"ם]] הלכות מקוואות פ"ט ה"ח.</REF> ולא עוד אלא שיש לומר שאינם מציאות בפני עצמם, אלא הם מציאות המעיין עצמו. | ||
== מטהר בכל שהוא == | == מטהר בכל שהוא == | ||
זהו גם ההסבר לכך שמעיין מטהר בכל שהוא, אף שבשאר אופני טהרה צ"ל שיעור דוקא<REF> מקוואות רפ"ה. רמב"ם | זהו גם ההסבר לכך שמעיין מטהר בכל שהוא, אף שבשאר אופני טהרה צ"ל שיעור דוקא<REF> מקוואות רפ"ה. רמב"ם הלכות מקוואות פ"ט ה"ח.</REF>. | ||
כי, מי המעיין בהיותם בתוך המעיין אינם מציאות בפני עצמם, שנוכל לחלק בינם- בין מי המעיין שבהם טובל האדם או מטביל הכלים, ובין מי המעיין הנמצאים במקור המעיין, אלא כל נקודה, כל טיפה, היא מציאות אחת עם כל הנקודות וכל הטפות, הנקראת בשם '''מעיין'''. | כי, מי המעיין בהיותם בתוך המעיין אינם מציאות בפני עצמם, שנוכל לחלק בינם- בין מי המעיין שבהם טובל האדם או מטביל הכלים, ובין מי המעיין הנמצאים במקור המעיין, אלא כל נקודה, כל טיפה, היא מציאות אחת עם כל הנקודות וכל הטפות, הנקראת בשם '''מעיין'''. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
על פי זה יש לבאר הדין שפסק הרמב"ם בנוגע ל"המשתחוה למעין" והוא: | על פי זה יש לבאר הדין שפסק הרמב"ם בנוגע ל"המשתחוה למעין" והוא: | ||
יש ענינים שמותרים להדיוט ואעפ"כ אסורים לגבוה, לבית המקדש. ואחד מהם הוא 'הנעבד', דבר שעבדוהו ל[[עבודה זרה]], שאף שהמשתחוה לבהמת חבירו (ואפילו עשה בה מעשה) לא אסרה, כיון שאין אדם<REF>כלומר: אין לאדם שליטה על דבר שאינו שלו לפעול בו שינוי</REF> אוסר דבר שאינו שלו<REF>[[רמב"ם]] | יש ענינים שמותרים להדיוט ואעפ"כ אסורים לגבוה, לבית המקדש. ואחד מהם הוא 'הנעבד', דבר שעבדוהו ל[[עבודה זרה]], שאף שהמשתחוה לבהמת חבירו (ואפילו עשה בה מעשה) לא אסרה, כיון שאין אדם<REF>כלומר: אין לאדם שליטה על דבר שאינו שלו לפעול בו שינוי</REF> אוסר דבר שאינו שלו<REF>[[רמב"ם]] הלכות ע"ז פ"ח ה"א.</REF>. בכל זאת, בנוגע למזבח פוסק הרמב"ם<REF> הלכות איסורי מזבח פ"ד ה"ו.</REF> ש"הנעבד.. בין של חבירו.. הרי זה אסור", אלא שאיסור זה הוא משום מאיסותא<REF>ראה שם פ"ג ה"ו (מ[[תמורה]] כח, ב): "שנאמר כי משחתם בהם, כל שיש בו השחתה - דבר ערוה ועבודת כוכבים, פסול".</REF>, משום שאף שלא נשתנה להיות דבר האסור, לפי שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו, ולכן מותר להדיוט, ררי זה בכל זאת דבר המאוס, ועל דרך "הקריבהו נא לפחתך"<REF>מלאכי א, ח. וראה [[סוכה]] נ, א. ועוד.</REF>. | ||
ובהלכה שלאח"ז<REF>(פ"ד) ה"ז.</REF> פוסק הרמב"ם: "המשתחוה למעין הנובע בארצו הרי מימיו פסולין לנסך", מה שאין כן במעיין שאינו שלו לא נפסלו המים לניסוך. | ובהלכה שלאח"ז<REF>(פ"ד) ה"ז.</REF> פוסק הרמב"ם: "המשתחוה למעין הנובע בארצו הרי מימיו פסולין לנסך", מה שאין כן במעיין שאינו שלו לא נפסלו המים לניסוך. | ||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
ויש לומר, שזהו גם החילוק בתורה – "אין מים אלא תורה"<REF>[[ב"ק]] יז, א. וש"נ.</REF> – בין נגלה דתורה לפנימיות התורה: | ויש לומר, שזהו גם החילוק בתורה – "אין מים אלא תורה"<REF>[[ב"ק]] יז, א. וש"נ.</REF> – בין נגלה דתורה לפנימיות התורה: | ||
בנגלה ד[[תורה]] – עיקר הכוונה היא "לאפשא לה"<REF>זהר חלק א' יב, ב. הובא בתו"א מקץ לט, ד.</REF>, להוסיף ולהרבות בתורה, היינו, שע"י הלימוד באופן של משא ומתן, מיוסד על כללי התורה, הרי הוא מחדש בתורה<REF> ראה | בנגלה ד[[תורה]] – עיקר הכוונה היא "לאפשא לה"<REF>זהר חלק א' יב, ב. הובא בתו"א מקץ לט, ד.</REF>, להוסיף ולהרבות בתורה, היינו, שע"י הלימוד באופן של משא ומתן, מיוסד על כללי התורה, הרי הוא מחדש בתורה<REF> ראה הלכות ת"ת ל[[אדמו"ר הזקן|אדמו"ר הזקן]] פ"ב ה"ב. וש"נ.</REF>, כפי יכולת השגתו ושורש נשמתו<REF> ראה שם פ"א ה"ד. תניא פ"ד.</REF>. | ||
מה שאין כן בפנימיות התורה – העיקר הוא חזרת ושמירת דברי [[הרב]]<REF>כדברי [[אדמו"ר הריי"צ]], ראה [[ספר המאמרים]] תש"ח ע' 296. [[ספר השיחות]] [[תש"ח]] ע' 263.</REF>, ולא לחדש חידושים, אלא שבדברי הרב גופא צריכה להיות שקלא וטריא, כדי להבינם על בוריים ולעומקם. | מה שאין כן בפנימיות התורה – העיקר הוא חזרת ושמירת דברי [[הרב]]<REF>כדברי [[אדמו"ר הריי"צ]], ראה [[ספר המאמרים]] תש"ח ע' 296. [[ספר השיחות]] [[תש"ח]] ע' 263.</REF>, ולא לחדש חידושים, אלא שבדברי הרב גופא צריכה להיות שקלא וטריא, כדי להבינם על בוריים ולעומקם. | ||