מז'יבוז': הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 10 בתים ,  16 במרץ 2014
מ
החלפת טקסט – " ח"ג " ב־" חלק ג' "
מ (החלפת טקסט – " ע"י " ב־" על ידי ")
מ (החלפת טקסט – " ח"ג " ב־" חלק ג' ")
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:מזיבוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אוהל ה[[בעל שם טוב]]]]
[[קובץ:מזיבוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אוהל ה[[בעל שם טוב]]]]
[[קובץ:ביכנ בעשט מזיבוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת הישן של הבעש"ט במז'יבוז'.]]
[[קובץ:ביכנ בעשט מזיבוז.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית הכנסת הישן של הבעש"ט במז'יבוז'.]]
'''מזיבוז'''' (באוקראינית: '''Меджибіж''' (מְיֶג'יבּיז'); בפולנית: '''Międzybóż''' (מְיֶנְדְזִ'יבּוּז'); ב[[יידיש]]: '''מעזשביזש''') היא עיירה [[יהודי]]ת בצפון פודליה{{הערת שוליים|כיום היא במחוז חלמניקי שב[[פולין]].}}, שהייתה שנים רבות מרכז של [[תורה]] ו[[חסידות]]. בפי היהודים היא כונתה '''ציון של פודליה'''{{הערת שוליים|על משקל לשון הפסוק "עַל הַר צִיּוֹן שֶשָמֵם שׁוּעָלִים הִלְכוּ בוֹ" (מגילת איכה, ה, יח) והפסוק "הַר צִיּוֹן יַרְכּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב" (תהלים, מח, ג), העוסקים בעיר [[ירושלים]] כמרכז רוחני של העם היהודי. למקורות בהם מופיע ביטוי זה כלפי מז'יבוז', ראו בספר 'שרי המאה' ח"ג פרק א'.}} ו'''די קליינע ארץ ישראל''' (=[[ארץ ישראל]] הקטנה{{הערת שוליים|ראה בחוברת 'אחד היה ואחריו לא יהי'.', [[שבועות]] [[תש"ע]] עמ' 14.}}).
'''מזיבוז'''' (באוקראינית: '''Меджибіж''' (מְיֶג'יבּיז'); בפולנית: '''Międzybóż''' (מְיֶנְדְזִ'יבּוּז'); ב[[יידיש]]: '''מעזשביזש''') היא עיירה [[יהודי]]ת בצפון פודליה{{הערת שוליים|כיום היא במחוז חלמניקי שב[[פולין]].}}, שהייתה שנים רבות מרכז של [[תורה]] ו[[חסידות]]. בפי היהודים היא כונתה '''ציון של פודליה'''{{הערת שוליים|על משקל לשון הפסוק "עַל הַר צִיּוֹן שֶשָמֵם שׁוּעָלִים הִלְכוּ בוֹ" (מגילת איכה, ה, יח) והפסוק "הַר צִיּוֹן יַרְכּתֵי צָפוֹן קִרְיַת מֶלֶךְ רָב" (תהלים, מח, ג), העוסקים בעיר [[ירושלים]] כמרכז רוחני של העם היהודי. למקורות בהם מופיע ביטוי זה כלפי מז'יבוז', ראו בספר 'שרי המאה' חלק ג' פרק א'.}} ו'''די קליינע ארץ ישראל''' (=[[ארץ ישראל]] הקטנה{{הערת שוליים|ראה בחוברת 'אחד היה ואחריו לא יהי'.', [[שבועות]] [[תש"ע]] עמ' 14.}}).


==שמה==
==שמה==
שורה 25: שורה 25:
בשנת רס"ב הוקם בית הכנסת הגדול והמפואר של העיר.
בשנת רס"ב הוקם בית הכנסת הגדול והמפואר של העיר.


בשנת ש"ס לערך התיישב במזיבוז' הגאון רבי [[יואל סירקיס]] שפיתח אותה והפכה למקום של אורה. הוא הקים בה ישיבה אלי' זרמו תלמידים מכל [[פולין]]. הקהילה זכתה לפרסום בכל תפוצות [[ישראל]], וכונתה 'קהילת אורה של תורה'{{הערת שוליים|בהרחבה על תקופה זו ראה בספר [[שרי המאה]] מאת י"ל פישמאן מימון ח"ג בתחילתו.}}.
בשנת ש"ס לערך התיישב במזיבוז' הגאון רבי [[יואל סירקיס]] שפיתח אותה והפכה למקום של אורה. הוא הקים בה ישיבה אלי' זרמו תלמידים מכל [[פולין]]. הקהילה זכתה לפרסום בכל תפוצות [[ישראל]], וכונתה 'קהילת אורה של תורה'{{הערת שוליים|בהרחבה על תקופה זו ראה בספר [[שרי המאה]] מאת י"ל פישמאן מימון חלק ג' בתחילתו.}}.


תפילתו של הב"ח הייתה בבית הכנסת הגדול של העיר{{הערת שוליים|שכונה עוד שנים רבות לאחר-מכן "דעם בחה'ס שול".}}. פסקיו בענייני בית הכנסת עברו במסורת [[יהודי]] מזיבוז' מדור לדור{{הערת שוליים|מגורי הב"ח בעיר היו לאחר ארבעים שנה סיבה להתציישבות הבעש"ט בה - חוב' אור עולם - המודיע, [[שבועות]] [[ה'פרצת]] עמ' כ"ו.}}.
תפילתו של הב"ח הייתה בבית הכנסת הגדול של העיר{{הערת שוליים|שכונה עוד שנים רבות לאחר-מכן "דעם בחה'ס שול".}}. פסקיו בענייני בית הכנסת עברו במסורת [[יהודי]] מזיבוז' מדור לדור{{הערת שוליים|מגורי הב"ח בעיר היו לאחר ארבעים שנה סיבה להתציישבות הבעש"ט בה - חוב' אור עולם - המודיע, [[שבועות]] [[ה'פרצת]] עמ' כ"ו.}}.
39,916

עריכות

תפריט ניווט