39,916
עריכות
ימי החופש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " ש"פ " ב־" שבת פרשת "
מ (החלפת טקסט – "גם כן" ב־"גם כן ") |
מ (החלפת טקסט – " ש"פ " ב־" שבת פרשת ") |
||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
הגיעה אלי תמונה ("ר פיקטשער") מאחד המלובש "ממתנים ועד ירכים". דלכאורה, אם אתה הולך כך - למה אתה צריך אבל שיצלמו אותך איך שאתה עומד בכזה מעמד ומצב, שכך ישאר לזכרון עולם?!... | הגיעה אלי תמונה ("ר פיקטשער") מאחד המלובש "ממתנים ועד ירכים". דלכאורה, אם אתה הולך כך - למה אתה צריך אבל שיצלמו אותך איך שאתה עומד בכזה מעמד ומצב, שכך ישאר לזכרון עולם?!... | ||
ועל התמונה היה נראה שזה היה ברצון, כמו שאומרים "על חטא שחטאנו לפניך ברצון", ולא רק ברצון, אלא גם עם תענוג!...<REF>תרגום חופשי משיחת | ועל התמונה היה נראה שזה היה ברצון, כמו שאומרים "על חטא שחטאנו לפניך ברצון", ולא רק ברצון, אלא גם עם תענוג!...<REF>תרגום חופשי משיחת שבת פרשת תרומה [[תשמ"א]].</REF> | ||
==="תוצר" אמריקה מדבר על יחודא עילאה...=== | ==="תוצר" אמריקה מדבר על יחודא עילאה...=== | ||
| שורה 91: | שורה 91: | ||
המושג של "חופש" בישיבה, חדר או תלמוד תורה, הוא דבר בלתי רצוי כו' וכו'. דמכיון שהתורה היא "חיינו ואורך ימינו", הרי לא יתכן שיהי' הפסק ח"ו, בענין החיים. | המושג של "חופש" בישיבה, חדר או תלמוד תורה, הוא דבר בלתי רצוי כו' וכו'. דמכיון שהתורה היא "חיינו ואורך ימינו", הרי לא יתכן שיהי' הפסק ח"ו, בענין החיים. | ||
והלואי שיבטלו סוכ"ס את קיומו של החופש הזה, ואדרבה - מי"ב תמוז "יום חג גאולת עוסקי הרבצת התורה", ובפרט של לימוד התורה ברבים "עשרה שיושבים ועוסקים בתורה", יש להוסיף בלימוד התורה, ובימי "בין המצרים" - הוספה יתירה מצד הענין ד"ציון במשפט תפדה"...<REF>משיחת | והלואי שיבטלו סוכ"ס את קיומו של החופש הזה, ואדרבה - מי"ב תמוז "יום חג גאולת עוסקי הרבצת התורה", ובפרט של לימוד התורה ברבים "עשרה שיושבים ועוסקים בתורה", יש להוסיף בלימוד התורה, ובימי "בין המצרים" - הוספה יתירה מצד הענין ד"ציון במשפט תפדה"...<REF>משיחת שבת פרשת דברים תשמ"ו.</REF> | ||
| שורה 98: | שורה 98: | ||
בשעה שנותנים לעצמו להכנס ב"חמרא דפרגותא ומייא דיומסית" אפילו על רבי אלעזר בן ערך כתוב שזה פעל עליו. צריך אכן שיהיה שמירת בריאות הגוף שזהו הרי "מדרכי עבודת השם הוא" אבל לא צריכים להכנס יותר מידי לזה, ובפרט בזמן הקיץ שתוקף הטבע הוא ביותר. | בשעה שנותנים לעצמו להכנס ב"חמרא דפרגותא ומייא דיומסית" אפילו על רבי אלעזר בן ערך כתוב שזה פעל עליו. צריך אכן שיהיה שמירת בריאות הגוף שזהו הרי "מדרכי עבודת השם הוא" אבל לא צריכים להכנס יותר מידי לזה, ובפרט בזמן הקיץ שתוקף הטבע הוא ביותר. | ||
צריכים להסביר שאחרי שעברו את נסיונות החורץ, נותן עכשיו הקב"ה נסיונות של קיץ שקשים מהנסיונות של החורף... וצריכים להשמר ביותר לא להסחב לזה, ולהוציא זאת רק בעבודה<REF>תרגום חופשי משיחת | צריכים להסביר שאחרי שעברו את נסיונות החורץ, נותן עכשיו הקב"ה נסיונות של קיץ שקשים מהנסיונות של החורף... וצריכים להשמר ביותר לא להסחב לזה, ולהוציא זאת רק בעבודה<REF>תרגום חופשי משיחת שבת פרשת קדושים [[תשי"ד]]</REF>. | ||
| שורה 107: | שורה 107: | ||
הסדר בהנהגת העולם הוא, אשר בחדשי הקיץ ממעטים בלימוד ומשקיעים יותר בחיזוק ובריאות הגוף; שמזה מובן, שהסדר צריך להיות הפוך: שבחדשים אלו (שעל-פי המבואר בחסידות בחדשי הקיץ נקל יותר לעבוד את הוי') צריכים למסור את עצמו יותר לחיזוק בריאות הנשמה, ומצד זה יבוא ממילא גם חיזוק בריאות הגוף. | הסדר בהנהגת העולם הוא, אשר בחדשי הקיץ ממעטים בלימוד ומשקיעים יותר בחיזוק ובריאות הגוף; שמזה מובן, שהסדר צריך להיות הפוך: שבחדשים אלו (שעל-פי המבואר בחסידות בחדשי הקיץ נקל יותר לעבוד את הוי') צריכים למסור את עצמו יותר לחיזוק בריאות הנשמה, ומצד זה יבוא ממילא גם חיזוק בריאות הגוף. | ||
וכל הנ"ל הוא בין בנוגע לישיבות תומכי תמימים שבאה"ק ת"ו, ושבכל העולם<REF>תרגום חופשי משיחת | וכל הנ"ל הוא בין בנוגע לישיבות תומכי תמימים שבאה"ק ת"ו, ושבכל העולם<REF>תרגום חופשי משיחת שבת פרשת קדושים תשי"ט.</REF> | ||