39,916
עריכות
קדוש קדוש קדוש: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " ע"מ " ב־" על מנת "
(←זמנה) |
מ (החלפת טקסט – " ע"מ " ב־" על מנת ") |
||
| שורה 56: | שורה 56: | ||
לפני אמירת הקדושה נוטלים המלאכים רשות זה מזה. [[אדמו"ר הזקן]] מסביר, כי כל מלאך עבודתו היא באופן אחר, למשל [[המלאך מיכאל]] עבודתו ב[[אהבה]] (חסד), וה[[מלאך גבריאל]] עבודתו ביראה (גבורה), וכאשר רוצים לשבח להקדוש ברוך הוא ולומר "קדוש" שמהותו הוא כלות הנפש מאהבה או מיראה להקב"ה, הם נוטלים רשות זה מזה כדי שאמירת הקדושה יהיה כלול מכל הבחינות של כלות הנפש{{הערה|ליקוטי תורה בתחילת פרשת ויקרא.}}. | לפני אמירת הקדושה נוטלים המלאכים רשות זה מזה. [[אדמו"ר הזקן]] מסביר, כי כל מלאך עבודתו היא באופן אחר, למשל [[המלאך מיכאל]] עבודתו ב[[אהבה]] (חסד), וה[[מלאך גבריאל]] עבודתו ביראה (גבורה), וכאשר רוצים לשבח להקדוש ברוך הוא ולומר "קדוש" שמהותו הוא כלות הנפש מאהבה או מיראה להקב"ה, הם נוטלים רשות זה מזה כדי שאמירת הקדושה יהיה כלול מכל הבחינות של כלות הנפש{{הערה|ליקוטי תורה בתחילת פרשת ויקרא.}}. | ||
כמו כן מובא במדרש על מלחמתו של שרו של עשו עם יעקב אבינו על נהר היבק, שאמר לו לשלחו | כמו כן מובא במדרש על מלחמתו של שרו של עשו עם יעקב אבינו על נהר היבק, שאמר לו לשלחו על מנת לומר שירה. ואמר לו שאם לא יאמר שירה היום, לא יאמר שירה יותר. | ||
בפסוק כתוב "וקרא זה אל זה", אך בתרגום כתוב "ומקבלין דין מן דין". וזאת כיון שבלה"ק שמורה על המשפיע, הרי וקרא, מלשון והמשיך. אך בארמית שהוא ענין של מקבל, נאמר הלשון ומקבלין. | בפסוק כתוב "וקרא זה אל זה", אך בתרגום כתוב "ומקבלין דין מן דין". וזאת כיון שבלה"ק שמורה על המשפיע, הרי וקרא, מלשון והמשיך. אך בארמית שהוא ענין של מקבל, נאמר הלשון ומקבלין. | ||