39,916
עריכות
רבי מנא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "ג"כ " ב־"גם כן"
מ (החלפת טקסט – " הי' " ב־" היה ") |
מ (החלפת טקסט – "ג"כ " ב־"גם כן") |
||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
ובזה מובן היטב הטעם שבתוספתא הובא אופן יצירת הצבת הראשונה, שהיא בידי שמים - כי זהו הדמיון לשביתת שבת, שמקורן ועיקרן של ה"הלכות מרובות" דשבת הוא - "מקרא{{הערת שוליים|מועט.}}", [[תורה שבכתב]] שהיא "בידי שמים"; ומזה נסתעפו אח"כ "הלכות מרובות", עד לריבוי השבותין גזירות וסייגים שמדרבנן - בדומה לצבתות הרבה שנעשו בידי אדם, מכחה של הצבת הראשונה. | ובזה מובן היטב הטעם שבתוספתא הובא אופן יצירת הצבת הראשונה, שהיא בידי שמים - כי זהו הדמיון לשביתת שבת, שמקורן ועיקרן של ה"הלכות מרובות" דשבת הוא - "מקרא{{הערת שוליים|מועט.}}", [[תורה שבכתב]] שהיא "בידי שמים"; ומזה נסתעפו אח"כ "הלכות מרובות", עד לריבוי השבותין גזירות וסייגים שמדרבנן - בדומה לצבתות הרבה שנעשו בידי אדם, מכחה של הצבת הראשונה. | ||
ולי זה מבאר הרבי, שגם בירושלמי כאן (ש הביא | ולי זה מבאר הרבי, שגם בירושלמי כאן (ש הביא גם כןהשקו"ט ע"ד בריאת הצבת ה ראשונה) הכוונה כמו בתוספתא{{הערת שוליים|ושאלת רבי חנינא "ומה את אמר לה" היא משום שלא שמיעא ליה תוספתא זו. ור' מנא השיב לו תוכן דברי התוספתא.}}, ומה שאמר "משביתה אחת למדו כו'" לא קאי על שבות דרבנן{{הערת שוליים|כפירוש הפני משה.}}, אלא על ענין השביתה המפורש בתורה, שהוא "מקרא מועט"{{הערת שוליים|"שביתה אחת".}}, שממנו למדו "שביתות הרבה" - ריבוי איסורי שבות דרבנן. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{אמוראים}} | {{אמוראים}} | ||
[[קטגוריה:אמוראים|מנא]] | [[קטגוריה:אמוראים|מנא]] | ||