39,916
עריכות
מסכת סוכה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "אדה"ז" ב־"אדמו"ר הזקן"
מ (החלפת טקסט – "׳" ב־"'") |
מ (החלפת טקסט – "אדה"ז" ב־"אדמו"ר הזקן") |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בסוכות תשבו שבעת ימים למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ [[מצרים]]. הם היו ענני כבודו שהקיפם בהם לצל לבל יכה בהם שרב ושמש, ודוגמא לזה צונו לעשות סוכות העשויות לצל כדי שנזכיר נפלאותיו ונוראותיו}}. | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בסוכות תשבו שבעת ימים למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ [[מצרים]]. הם היו ענני כבודו שהקיפם בהם לצל לבל יכה בהם שרב ושמש, ודוגמא לזה צונו לעשות סוכות העשויות לצל כדי שנזכיר נפלאותיו ונוראותיו}}. | ||
[[הרבי]] מקשה מה היא הוספת אדמו"ר הזקן על לשון הטור "ענני כבודו שהקיפם בהם לצל לבל יכה בהם שרב ושמש". לכאורה זה שהיו "לצל" נכלל במה שכתב "לבל יכה בהם שרב ושמש", ומאי מוסיף במ"ש "לצל". על דרך זה בהמשך לשונו, מוסיף | [[הרבי]] מקשה מה היא הוספת אדמו"ר הזקן על לשון הטור "ענני כבודו שהקיפם בהם לצל לבל יכה בהם שרב ושמש". לכאורה זה שהיו "לצל" נכלל במה שכתב "לבל יכה בהם שרב ושמש", ומאי מוסיף במ"ש "לצל". על דרך זה בהמשך לשונו, מוסיף אדמו"ר הזקן על לשון הטור - "ודוגמא לזה צוונו לעשות סוכות העשויות לצל", ותיבות אלו "העשויות לצל" לא מופיעים בטור. | ||
הרבי מסביר כי אדמו"ר הזקן משמיענו בכך, דמכך שהכתוב תולה [[מצוות סוכה]] ב"ענני כבודו שהקיפם בהם לצל", אנו לומדים שגדרה של מצות סוכה הוא שצריכה להיות "עשויה לצל". והיינו שנוסף לזה שמתנאי הסוכה הוא שצריכה להיות צלתה מרובה מחמתה", הרי גדרה ומהותה של סוכה{{הערת שוליים|דמצוה. - הרבי}} הוא - סוכה העשויה לצל, וסוכה שחסר בה תנאי זה אין עליה שם סוכה כלל. | הרבי מסביר כי אדמו"ר הזקן משמיענו בכך, דמכך שהכתוב תולה [[מצוות סוכה]] ב"ענני כבודו שהקיפם בהם לצל", אנו לומדים שגדרה של מצות סוכה הוא שצריכה להיות "עשויה לצל". והיינו שנוסף לזה שמתנאי הסוכה הוא שצריכה להיות צלתה מרובה מחמתה", הרי גדרה ומהותה של סוכה{{הערת שוליים|דמצוה. - הרבי}} הוא - סוכה העשויה לצל, וסוכה שחסר בה תנאי זה אין עליה שם סוכה כלל. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
יסוד זה מפורש בלשון אדמו"ר הזקן{{הערת שוליים|תיכף בריש הסימן שלאחריו שבו מתחיל לבאר דיני עשיית הסוכה בפועל.}} שכתב "אין אדם יוצא ידי חובה, אלא בסוכה שאינה עשויה אלא לצל בלבד דוגמת ענני כבוד אבל אם היא עשויה גם לדירה... ולא להסתופף בצלה בלבד, או שעשויה גם להשתמש בה תשמיש של צניעות.. או שהיא עשויה גם למחסה ולמסתור מזרם וממטר, כל שאינה עשוי' לצל בלבד אין זו סוכה אלא בית בו"'. | יסוד זה מפורש בלשון אדמו"ר הזקן{{הערת שוליים|תיכף בריש הסימן שלאחריו שבו מתחיל לבאר דיני עשיית הסוכה בפועל.}} שכתב "אין אדם יוצא ידי חובה, אלא בסוכה שאינה עשויה אלא לצל בלבד דוגמת ענני כבוד אבל אם היא עשויה גם לדירה... ולא להסתופף בצלה בלבד, או שעשויה גם להשתמש בה תשמיש של צניעות.. או שהיא עשויה גם למחסה ולמסתור מזרם וממטר, כל שאינה עשוי' לצל בלבד אין זו סוכה אלא בית בו"'. | ||
למרות שבגמרא עצמה {{הערת שוליים|1=[[מסכת סוכה]] ח, ב.}} נזכר תנאי זה רק לענין כשרות סוכת גנב"ך, ולומר דאף שסוכות אלה לא געשו לשם מצוה, מכל מקום כשירות באם נעשו לשם צל, אבל | למרות שבגמרא עצמה {{הערת שוליים|1=[[מסכת סוכה]] ח, ב.}} נזכר תנאי זה רק לענין כשרות סוכת גנב"ך, ולומר דאף שסוכות אלה לא געשו לשם מצוה, מכל מקום כשירות באם נעשו לשם צל, אבל אדמו"ר הזקן כותב שזהו תנאי בכל סוכה, ועד שכוונת עשייתה צריכה להיות אך ורק לשם "צל בלבד", בלי תערובת של כוונה אחרת" - "להשתמש בה (גם) תשמיש של צניעות", או אפילו שתהיה "גם למחסה ולמסתור מזרם וממטר"{{הערת שוליים|אף שמפורש בכתוב" שזהו ענינה של סוכה, "וסוכה תהי' לצל יומם מחורב ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר".}} - כי לדעת אדמו"ר הזקן, זהו גדרה של מצות סוכה, שתהיה עשוי' לצל בלבד כמו ענני הכבוד "שהקיפם בהם לצל". | ||
=== צל הסוכה - דין בגברא או בחפצא === | === צל הסוכה - דין בגברא או בחפצא === | ||
אדמו"ר הזקן כותב בשולחן ערוך:{{ציטוטון|ענני כבודו שהקיפם בהם לצל לבל יכה בהם שרב ושמש כו'.}} לכאורה אינו מובן הוספת | אדמו"ר הזקן כותב בשולחן ערוך:{{ציטוטון|ענני כבודו שהקיפם בהם לצל לבל יכה בהם שרב ושמש כו'.}} לכאורה אינו מובן הוספת אדמו"ר הזקן תיבת '''לצל'''{{הערת שוליים|"לצל לבל יכה בהם שרב ושמש כו'.}}, למרות שזהו בהתאם להמשך לשונו "צונו לעשות סוכות העשויות לצל" כנ"ל, הרי זה כפל לשון, וגם אם היה כותב רק "לבל יכה בהם שרב ושמש" היה מובן ההמשך לזה ש"צונו לעשות סוכות העשויות לצל". | ||
הרבי מבאר בטוב טעם, כי בכך שאדמו"ר הזקן מוסיף שענני כבוד היו "לצל לבל יכה בהם שרב ושמש" מרמז, שבצל סוכה יש שני דינים: (א) מצד הסכך - ע"ד ענני הכבוד שהיו "לצל", (ב) מצד האדם, כמו שענני הכבוד פעלו ל"בל יכה בהם{{הערת שוליים|בהאדם.}} שרב ושמש". | הרבי מבאר בטוב טעם, כי בכך שאדמו"ר הזקן מוסיף שענני כבוד היו "לצל לבל יכה בהם שרב ושמש" מרמז, שבצל סוכה יש שני דינים: (א) מצד הסכך - ע"ד ענני הכבוד שהיו "לצל", (ב) מצד האדם, כמו שענני הכבוד פעלו ל"בל יכה בהם{{הערת שוליים|בהאדם.}} שרב ושמש". | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
1. הדין דצל סוכה כלפי האדם "למטה", הוא בעיקר דין שלילי, היינו פסול אם אצלו חמתה מרובה מצלתה, כיון שאז אינו דומה לענני הכבוד שפעלו "לבל יכה בהם שרב ושמש", אבל אם הם שווין אין כאן פסול; | 1. הדין דצל סוכה כלפי האדם "למטה", הוא בעיקר דין שלילי, היינו פסול אם אצלו חמתה מרובה מצלתה, כיון שאז אינו דומה לענני הכבוד שפעלו "לבל יכה בהם שרב ושמש", אבל אם הם שווין אין כאן פסול; | ||
2. לעומת זאת, הדין בסכך הסוכה הוא ענין חיובי, שסכך הסוכה יהיה "לצל", וזהו דוקא כאשר "צלתו מרובה מחמתו", שאז הוא "סכך גמור", אבל גם כשהם רק שווים אין כאן פסול, אלא שאינו "סכך גמור" - כדיוק ל' | 2. לעומת זאת, הדין בסכך הסוכה הוא ענין חיובי, שסכך הסוכה יהיה "לצל", וזהו דוקא כאשר "צלתו מרובה מחמתו", שאז הוא "סכך גמור", אבל גם כשהם רק שווים אין כאן פסול, אלא שאינו "סכך גמור" - כדיוק ל' אדמו"ר הזקן.{{הערת שוליים|וזהו החילוק בין שני הדינים: הדין הראשון בא ללמדנו דין שיעור סכך "למטה", שהוא פסול כנ"ל, ולכן הטעם שפוסלים הסוכה כאשר למעלה צלתה וחמתה שווין, הוא לפי "שהסוכה למטה... חמתה מרובה מצלתה" ומשום זה חל על הסוכה שם "פסול"" ; והדין השני בא לחדש לנו את שיעור סכך "למעלה", שזהו דין חיובי, ש"סכך גמור" הוא רק כשצלתו מרובה מחמתו, ולכן, הטעם שסוכה זו(שלמטה הן שווים) היא כשרה הוא רק מפני ש"צלתה למעלה היא מרובה מתמתה וה"ז סכך גמור", משא"כ אם גם למעלה היו רק שווין, אינה סוכה כשירה עכ"פ לכתחילה. כיון שאין בה "סכך גמור".}} | ||
=== דין הסוכה אם מצד הסכך צלתו מרובה מחמתו, ומצד הצל - ההיפך === | === דין הסוכה אם מצד הסכך צלתו מרובה מחמתו, ומצד הצל - ההיפך === | ||
בכך שבהגדרת מצות סוכה מדגיש | בכך שבהגדרת מצות סוכה מדגיש אדמו"ר הזקן שהסוכה היא "לצל" כנ"ל, כוונתו לרמז, שעיקר גדר הסוכה אינו זה שאצל האדם אסור להיות מצב של "חמתה מרובה מצלתה"{{הערת שוליים|ע"ד "בל יכה בהם שרב ושמש", - הרבי.}} אלא החיוב זה שהסכך יהיה עשוי "לצל", "צלתה מרובה מחמתה". | ||
בחידוש זה, קיים חילוק הלכתי למעשה: אם הסכך למעלה צלתו מרובה מחמתו, אבל הסוכה למטה חמתה מרובה מצלתה" עי"ז "שהחמה הנכנסת באויר הסיכוך כשהיא מגיעה לקרקעית הסוכה מתפשטת יותר ממה שהיא למעלה באויר הסיכוך", ונמצא שלמעלה יש "סכך גמור", אבל למטה יש פסול דחמתה מרובה מצלתה. | בחידוש זה, קיים חילוק הלכתי למעשה: אם הסכך למעלה צלתו מרובה מחמתו, אבל הסוכה למטה חמתה מרובה מצלתה" עי"ז "שהחמה הנכנסת באויר הסיכוך כשהיא מגיעה לקרקעית הסוכה מתפשטת יותר ממה שהיא למעלה באויר הסיכוך", ונמצא שלמעלה יש "סכך גמור", אבל למטה יש פסול דחמתה מרובה מצלתה. | ||