רבי נחמיה: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 30 בתים ,  13 במרץ 2014
מ
החלפת טקסט – "בנ"י" ב־"בני ישראל"
מ (החלפת טקסט – "—" ב־"-")
מ (החלפת טקסט – "בנ"י" ב־"בני ישראל")
שורה 6: שורה 6:
תנו [[תנאים|רבנן]]... דרש [[רבי עקיבא]] בשעה שעלו ישראל מן הים נתנו עיניהם לומר [[שירה]], וכיצד אמרו שירה כגדול המקרא את [[הלל]]{{הערת שוליים|להוציאן ידי חובתן. [[רש"י]].}} והן עונין אחריו ראשי פרקים{{הערת שוליים|הללוי'.}}, משה אמר אשירה לה' והן אומרים אשירה לה' משה אמר כי גאה גאה והן אומרים אשירה לה'. רבי אליעזר בנו של [[רבי יוסי הגלילי]] אומר כקטן המקרא את הלל והן עונין אחריו כל מה שהוא אומר, משה אמר אשירה לה' והן אומרים אשירה לה', משה אמר כי גאה גאה והן אומרים כי גאה גאה. רבי נחמיה אומר כסופר הפורס על [[קריאת שמע|שמע]] בבית הכנסת שהוא פותח תחילה והן עונין אחריו{{הערת שוליים|וקורין כולן יחד, וכך שרתה רוח הקודש על כולם וכוונו יחד את השירה ככתבה". [[רש"י]].}}.
תנו [[תנאים|רבנן]]... דרש [[רבי עקיבא]] בשעה שעלו ישראל מן הים נתנו עיניהם לומר [[שירה]], וכיצד אמרו שירה כגדול המקרא את [[הלל]]{{הערת שוליים|להוציאן ידי חובתן. [[רש"י]].}} והן עונין אחריו ראשי פרקים{{הערת שוליים|הללוי'.}}, משה אמר אשירה לה' והן אומרים אשירה לה' משה אמר כי גאה גאה והן אומרים אשירה לה'. רבי אליעזר בנו של [[רבי יוסי הגלילי]] אומר כקטן המקרא את הלל והן עונין אחריו כל מה שהוא אומר, משה אמר אשירה לה' והן אומרים אשירה לה', משה אמר כי גאה גאה והן אומרים כי גאה גאה. רבי נחמיה אומר כסופר הפורס על [[קריאת שמע|שמע]] בבית הכנסת שהוא פותח תחילה והן עונין אחריו{{הערת שוליים|וקורין כולן יחד, וכך שרתה רוח הקודש על כולם וכוונו יחד את השירה ככתבה". [[רש"י]].}}.


'''הרבי'''{{הערת שוליים|[[לקוטי שיחות]] כרך לא [[פרשת בשלח]] שיחה א.}} מסביר שכולם מודים שמשה התחיל באמירת השירה לפני בנ"י, וכמובן מלשון הכתוב "אז ישיר [[משה]] ובני ישראל", שהקדימו למשה בפני עצמו, והפלוגתא היא באופן המשך השירה על ידי בני ישראל, דלדעת רבי עקיבא אמירת כל השירה היתה על ידי משה בלבד, ובני ישראל רק ענו "אשירה לה'"; לדעת רבי אליעזר גם בנ"י אמרו כל השירה, אבל לאחרי ובדרך "מענה" לאמירת משה; ואילו לדעת ר' נחמי' משה רבינו רק התחיל את אמירת השירה, אבל אח"כ אמרו "כולן יחד" את כל השירה כולה.  
'''הרבי'''{{הערת שוליים|[[לקוטי שיחות]] כרך לא [[פרשת בשלח]] שיחה א.}} מסביר שכולם מודים שמשה התחיל באמירת השירה לפני בני ישראל, וכמובן מלשון הכתוב "אז ישיר [[משה]] ובני ישראל", שהקדימו למשה בפני עצמו, והפלוגתא היא באופן המשך השירה על ידי בני ישראל, דלדעת רבי עקיבא אמירת כל השירה היתה על ידי משה בלבד, ובני ישראל רק ענו "אשירה לה'"; לדעת רבי אליעזר גם בני ישראל אמרו כל השירה, אבל לאחרי ובדרך "מענה" לאמירת משה; ואילו לדעת ר' נחמי' משה רבינו רק התחיל את אמירת השירה, אבל אח"כ אמרו "כולן יחד" את כל השירה כולה.  
===שורש המחלוקת===
===שורש המחלוקת===
שורש המחלוקת היא בפירוש תיבת "לאמר" שבכתוב{{הערת שוליים|"אז ישיר גו' לאמר", וכמבואר בגמ' שם "במאי קמיפלגי - רב עקיבא סבר לאמר אמילתא קמייתא ור"א בנו של רבי יוסי הגליל סבר לאמר אכל מילתא ומילתא ורבי נחמיה סבר ויאמרו - דאמור כולהו בהדי הדדי, לאמר - דפתח משה ברישא".}} ויש להבין, מהי סברת מחלקותם בפירוש פסוק זה? ועוד, דמזה גופא שהכתוב משמיענו בתיבת "לאמר" אופן אמירת השירה מה אמר משה ומה אמרו ישראל, משמע שיש בזה נפקא מינה באמירת השירה ותוכנה - וצריך להבין, למאי נפק"מ בתוכן אמירת השירה, כיצד ובאיזה אופן משלשת אופנים הנ"ל אמרו השירה?
שורש המחלוקת היא בפירוש תיבת "לאמר" שבכתוב{{הערת שוליים|"אז ישיר גו' לאמר", וכמבואר בגמ' שם "במאי קמיפלגי - רב עקיבא סבר לאמר אמילתא קמייתא ור"א בנו של רבי יוסי הגליל סבר לאמר אכל מילתא ומילתא ורבי נחמיה סבר ויאמרו - דאמור כולהו בהדי הדדי, לאמר - דפתח משה ברישא".}} ויש להבין, מהי סברת מחלקותם בפירוש פסוק זה? ועוד, דמזה גופא שהכתוב משמיענו בתיבת "לאמר" אופן אמירת השירה מה אמר משה ומה אמרו ישראל, משמע שיש בזה נפקא מינה באמירת השירה ותוכנה - וצריך להבין, למאי נפק"מ בתוכן אמירת השירה, כיצד ובאיזה אופן משלשת אופנים הנ"ל אמרו השירה?
שורה 21: שורה 21:
ובזה יש לבאר זה שלכולי עלמא היתה אמירת השירה של בני ישראל בהקדמת פתיחת משה - כי [[אחדות]] מוחלטת כזו, שכל ישראל יהיו כאיש אחד, מהגדולים ועד הקטנים, כולל עוברים שבמעי אמן, יכולה לבוא אך ורק על ידי משה רבינו. והביאור בזה: היות שמשה רבינו הוא ראש הדור ונשיא הדור, לכן הרי הוא כולל את כל הדור כאחד, ובלשון [[רש"י]]{{הערת שוליים|[[פרשת חוקת]] כא, כא.}} "משה הוא ישראל וישראל הם משה.. שנשיא הדור הוא ככל הדור כי הנשיא הוא הכל". ואחדות זו דישראל כפי שהם כלולים במשה) הריהי באופן שלמעלה מהת חלקות, כי ה[[נשיא]]{{הערת שוליים|כשמו.}} מנושא ומובדל מן העם, "משכמו ומעלה גבוה מכל העם", ולכן, האחדות דישראל כפי שהם כלולים בו היא באופן שלמעלה מהת חלקות, אנשים [[נשים]] ו[[ילד|טף]] בשווה, ע"ד "השוה ומשוה קטן וגדול".
ובזה יש לבאר זה שלכולי עלמא היתה אמירת השירה של בני ישראל בהקדמת פתיחת משה - כי [[אחדות]] מוחלטת כזו, שכל ישראל יהיו כאיש אחד, מהגדולים ועד הקטנים, כולל עוברים שבמעי אמן, יכולה לבוא אך ורק על ידי משה רבינו. והביאור בזה: היות שמשה רבינו הוא ראש הדור ונשיא הדור, לכן הרי הוא כולל את כל הדור כאחד, ובלשון [[רש"י]]{{הערת שוליים|[[פרשת חוקת]] כא, כא.}} "משה הוא ישראל וישראל הם משה.. שנשיא הדור הוא ככל הדור כי הנשיא הוא הכל". ואחדות זו דישראל כפי שהם כלולים במשה) הריהי באופן שלמעלה מהת חלקות, כי ה[[נשיא]]{{הערת שוליים|כשמו.}} מנושא ומובדל מן העם, "משכמו ומעלה גבוה מכל העם", ולכן, האחדות דישראל כפי שהם כלולים בו היא באופן שלמעלה מהת חלקות, אנשים [[נשים]] ו[[ילד|טף]] בשווה, ע"ד "השוה ומשוה קטן וגדול".


ולכן, על ידי שפתח משה רבינו את שירת בנ"י, שאמירת השירה שלהם באה על ידו ובכוחו, ה"ז פעל שאמירת השירה ע"י "כל הדור" תהיה בהשתוות גמורה{{הערת שוליים|כפי שהם כלולים במשה.}}, כאיש אחד, "בלא.. השתנות והפרדה".
ולכן, על ידי שפתח משה רבינו את שירת בני ישראל, שאמירת השירה שלהם באה על ידו ובכוחו, ה"ז פעל שאמירת השירה ע"י "כל הדור" תהיה בהשתוות גמורה{{הערת שוליים|כפי שהם כלולים במשה.}}, כאיש אחד, "בלא.. השתנות והפרדה".
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{תנאים}}
{{תנאים}}
[[קטגוריה:תנאים|נחמיה]]
[[קטגוריה:תנאים|נחמיה]]
39,916

עריכות