סדר ניגונים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 4 בתים ,  13 במרץ 2014
מ
החלפת טקסט – " הי' " ב־" היה "
מ (החלפת טקסט – " ." ב־".")
מ (החלפת טקסט – " הי' " ב־" היה ")
שורה 9: שורה 9:
על ייסוד סדר הניגונים כתב כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] באגרת מיום ט"ו [[כסלו]] [[תר"צ]] (נדפסה ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] ח"ב ע' ר"ח ואילך. חלק מהבא לקמן הוא תרגום מ[[אידיש]]):  
על ייסוד סדר הניגונים כתב כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] באגרת מיום ט"ו [[כסלו]] [[תר"צ]] (נדפסה ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] ח"ב ע' ר"ח ואילך. חלק מהבא לקמן הוא תרגום מ[[אידיש]]):  


"אחרי [[חג הסוכות]] בועידה ראשונה של תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים]] החליטו, כי תלמידי הישיבה ישימו לב להתלמד לנגן ניגוני החסידים. ההחלטה באה לפעולות, וכעבור איזה שבועות הנה נשמע בכל שבת ושבת קודם אמירת המאמר, ובין מנחה למעריב אחר חזרת המאמר, קולם של התלמידים בניגונים מניגונים שונים. כשתי שנים, הנה מזמן לזמן גדלה קבוצת המנגנים, אבל בכל זה לא הי' בזה משטר וסדר הן בידיעת הניגונים על ברור והן באופן נגינתם בהברה ברורה, עד אשר בא התלמיד נתן נטע מפהאר בשנת [[תרס"ב]].. כמה פעמים אמר הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק, כי נהנה הוא אשר נסדר קבוצת מנגנים בתוככי תלמידי תומכי תמימים, כי כך היא דרכו של ה[[פנימי]], אשר כל סדר מסודר אצלו ומה גם ענין הנגינה, אשר הוא אחד ממפתחי החוש והכשרון".
"אחרי [[חג הסוכות]] בועידה ראשונה של תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים]] החליטו, כי תלמידי הישיבה ישימו לב להתלמד לנגן ניגוני החסידים. ההחלטה באה לפעולות, וכעבור איזה שבועות הנה נשמע בכל שבת ושבת קודם אמירת המאמר, ובין מנחה למעריב אחר חזרת המאמר, קולם של התלמידים בניגונים מניגונים שונים. כשתי שנים, הנה מזמן לזמן גדלה קבוצת המנגנים, אבל בכל זה לא היה בזה משטר וסדר הן בידיעת הניגונים על ברור והן באופן נגינתם בהברה ברורה, עד אשר בא התלמיד נתן נטע מפהאר בשנת [[תרס"ב]].. כמה פעמים אמר הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק, כי נהנה הוא אשר נסדר קבוצת מנגנים בתוככי תלמידי תומכי תמימים, כי כך היא דרכו של ה[[פנימי]], אשר כל סדר מסודר אצלו ומה גם ענין הנגינה, אשר הוא אחד ממפתחי החוש והכשרון".


==זמן ה'סדר'==
==זמן ה'סדר'==
שורה 21: שורה 21:
בנוגע לסדר הניגונים ב[[ליובאוויטש]] מתאר הרב [[נחום שמריהו ששונקין]]:  
בנוגע לסדר הניגונים ב[[ליובאוויטש]] מתאר הרב [[נחום שמריהו ששונקין]]:  


"גם את השבת קדש בצאתו לוו בנגונים יפים ונלבבים, כי כך הי' המנהג בליובאוויטש. בבית הכנסת בהאולם הקטן היו מתקבצים קבוצת מנגנים אחרי תפלת המנחה של שבת לעת ערב והיו מנגנים נגונים לבביים שונים עד שעה מאוחרת בלילה. כולם הרגישו אז, כי עת רצון היא "שעת רעוא דכל רעוין", כולם הרגישו איך קדושת השבת חופפת עליהם, געגועים נפשיים היו מתעוררים אז לבורא העולמים, הנפש היתה מתרפקת על דודה, כאשר כבר נטו צללי ערב, כאשר כבר הי' מחשיך ובא, אשר בחול אין אתה סובל את החושך ובכל כחך אתה משתדל לגרש את החשך, לא כן הי' בליובאוויטש בשבת קדש לעת ערב, בעת השתפכות נפשות המנגנים, אשר גם נפשות השומעים היו אז נמשכות ומשתפכות עמהם."
"גם את השבת קדש בצאתו לוו בנגונים יפים ונלבבים, כי כך היה המנהג בליובאוויטש. בבית הכנסת בהאולם הקטן היו מתקבצים קבוצת מנגנים אחרי תפלת המנחה של שבת לעת ערב והיו מנגנים נגונים לבביים שונים עד שעה מאוחרת בלילה. כולם הרגישו אז, כי עת רצון היא "שעת רעוא דכל רעוין", כולם הרגישו איך קדושת השבת חופפת עליהם, געגועים נפשיים היו מתעוררים אז לבורא העולמים, הנפש היתה מתרפקת על דודה, כאשר כבר נטו צללי ערב, כאשר כבר היה מחשיך ובא, אשר בחול אין אתה סובל את החושך ובכל כחך אתה משתדל לגרש את החשך, לא כן היה בליובאוויטש בשבת קדש לעת ערב, בעת השתפכות נפשות המנגנים, אשר גם נפשות השומעים היו אז נמשכות ומשתפכות עמהם."


==ראו גם==
==ראו גם==
39,916

עריכות

תפריט ניווט