39,916
עריכות
מאין תקציר עריכה |
מ (החלפת טקסט – " הי' " ב־" היה ") |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
ר' '''נח אלטשולר''' היה מצאצאי הגאון ר' [[יחיאל הלל אלטשולר]], מחבר ספרי 'מצודת דוד' ו'מצודת ציון' על הנ"ך<REF>עדותו של הרב [[ישעיה הורביץ]] בספרו "[[עדן ציון]]" (ועיין גם בספר [[מגדל עז]]), אמנם ראה בספר 'ישורון' כרך ו' עמ' תרע"ד שהרב א' שישא מתייחס לקביעה זו, תוקף אותה אך אינו שולל אותה, וב[[היכל הבעש"ט]] גליון כ"ח במדור 'תגובות' שולל הרב [[יהושע מונדשיין]] קביעה זו, ועיין ג"כ בהיכל הנ"ל גליון כ"ז עמ' קמ"א-קמ"ב.</REF>. הוא | ר' '''נח אלטשולר''' היה מצאצאי הגאון ר' [[יחיאל הלל אלטשולר]], מחבר ספרי 'מצודת דוד' ו'מצודת ציון' על הנ"ך<REF>עדותו של הרב [[ישעיה הורביץ]] בספרו "[[עדן ציון]]" (ועיין גם בספר [[מגדל עז]]), אמנם ראה בספר 'ישורון' כרך ו' עמ' תרע"ד שהרב א' שישא מתייחס לקביעה זו, תוקף אותה אך אינו שולל אותה, וב[[היכל הבעש"ט]] גליון כ"ח במדור 'תגובות' שולל הרב [[יהושע מונדשיין]] קביעה זו, ועיין ג"כ בהיכל הנ"ל גליון כ"ז עמ' קמ"א-קמ"ב.</REF>. הוא היה גיסו של [[המגיד ממזריטש]] וסבו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | ||
==קורות חייו== | ==קורות חייו== | ||
שורה 14: | שורה 14: | ||
בספר עדן מציון מסופר כי לאחר [[הבדלה]] ב[[שבת]] הראשונה לשהותם בטבריה ציווה רמ"מ על תלמידיו שילכו לחוף ויקבלו פני אורח חשוב, הם הלכו לחוף, מצאו את ר' נח וקברוהו בכבוד גדול. | בספר עדן מציון מסופר כי לאחר [[הבדלה]] ב[[שבת]] הראשונה לשהותם בטבריה ציווה רמ"מ על תלמידיו שילכו לחוף ויקבלו פני אורח חשוב, הם הלכו לחוף, מצאו את ר' נח וקברוהו בכבוד גדול. | ||
לפי גרסת ר' [[נחמן מברסלב]]<REF> חיי מוהר"ן [[ירושלים]] [[תשמ"ה]] סי' ק"א</REF> הרי שהוא עלה בריא ושלם לאה"ק ושהה שם מספר שנים. לאחר שנים נסע כ[[שד"ר]] לאירופה, שם נרצח ע"י גזלנים. כאשר עלה בפני בית דין של מעלה הציבו בפניו ב' ברירות - או שירד לעוה"ז מחדש או שילך לגיהנם, הוא התעקש שיוליכוהו לרבו רמ"מ, ואכן כך | לפי גרסת ר' [[נחמן מברסלב]]<REF> חיי מוהר"ן [[ירושלים]] [[תשמ"ה]] סי' ק"א</REF> הרי שהוא עלה בריא ושלם לאה"ק ושהה שם מספר שנים. לאחר שנים נסע כ[[שד"ר]] לאירופה, שם נרצח ע"י גזלנים. כאשר עלה בפני בית דין של מעלה הציבו בפניו ב' ברירות - או שירד לעוה"ז מחדש או שילך לגיהנם, הוא התעקש שיוליכוהו לרבו רמ"מ, ואכן כך היה - הוליכוהו ור"מ תיקן את נשמתו. | ||
במסורת [[ליובאוויטש]] מסופר<REF> ספר [[ניצוצי אור]] ח"א - [[תש"ו]] בשם ר' [[שמואל לויטין]]</REF> ש'''בדרכו''' לאה"ק נרצח ע"י גזלנים, גופתו נסחפה לים והגיעה לאה"ק. בבי"ד של מעלה היצבו לפניו את ב' הברירות, והוא אמר שכשם שבחייו התייעץ תמיד עם [[אדמו"ר הזקן]] כן יהי' גם עתה. אדמוה"ז הציב זאת בפני החסידים, והם הכריעו שעדיף שילך לגינהם, ואדמוה"ז הסכים עמם, ובאותה שעה נראתה יד חרוכה על הקיר ונשמעה צקעה: "אוי רבי"!. | במסורת [[ליובאוויטש]] מסופר<REF> ספר [[ניצוצי אור]] ח"א - [[תש"ו]] בשם ר' [[שמואל לויטין]]</REF> ש'''בדרכו''' לאה"ק נרצח ע"י גזלנים, גופתו נסחפה לים והגיעה לאה"ק. בבי"ד של מעלה היצבו לפניו את ב' הברירות, והוא אמר שכשם שבחייו התייעץ תמיד עם [[אדמו"ר הזקן]] כן יהי' גם עתה. אדמוה"ז הציב זאת בפני החסידים, והם הכריעו שעדיף שילך לגינהם, ואדמוה"ז הסכים עמם, ובאותה שעה נראתה יד חרוכה על הקיר ונשמעה צקעה: "אוי רבי"!. |
עריכות