התרת נדרים: הבדלים בין גרסאות בדף

החכם מתיר את הנדר דווקא כאשר האדם מתחרט על נדרו, ואומר כי לו היה יודע דבר פלוני לא היה נודר כלל. אבל אם האדם אומר כי הוא אינו מתחרט על נדרו, אלא שמכאן ולהבא אינו חפץ בנדר יותר, אין ניתן להתיר את הנדר. המפרשים מתלבטים האם מדובר כאן בכעין גילוי דעת למפרע כי הנדר לא היה מעולם וזאת על ידי פסק החכם או שלושה הדיוטות כי לא היה נדר מעולם{{הערת שוליים|1=כן היא גם שיטת הכסף משנה בראש פרק י"ג מהלכות נדרים "ענין התרת חכם אינו אלא הוראה שמורה שהוא מותר, ואין ללשון הפרה בזה ענין, אבל הפרת הבעל אינו כן, אלא חלו והבעל בהפרתו עקרם". וכן ביאר הרבי ב[[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=a0c3eec5-63d1-4358-9926-735489de2c96&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%96+%D7%92%D7%99%D7%99%D7%96&pgnum=200 חלק י"ג] בדעת רש"י.}}, או שמדובר בחלות המתהווית בעת התרת הנדר, אלא שהנדר נידר עתה גם שעבר, ויש שאף הגדירו זאת בהגדרה "מכאן ולהבא - למפרע", כלומר: ההתרה היא רק מכאן ולהבא ולא גילוי דעת למפרע, אלא שמכאן ולהבא ההנהגה כלפי הנדר היא כאילו לא היה כאן נדר כלל{{הערת שוליים|כן היא שיטת הגאון רבי [[שמעון יהודה שקופ]].}}, וזוהי גם שיטת אדמו"ר הצמח צדק{{הערת שוליים|1=מדברי אדמו"ר הצמח צדק משמע ס"ל שכן היא דעת כל הראשונים, ורש"י ביניהם. אך הרבי ב[[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=a0c3eec5-63d1-4358-9926-735489de2c96&st=%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%96+%D7%92%D7%99%D7%99%D7%96&pgnum=200 חלק י"ג] סבור כי אמנם כן היא דעת שאר הראשונים, אך לא כן דעת רש"י.}}.

===התרת החכם===

ומביא הצ"צ, כי כן כותב גם [[הבית יוסף]]{{הערת שוליים|נדרים תחלת סימן רכ"ח בשם תשובות לה[[רמב"ן]]סימן רס"ב.}}: {{ציטוטון|והעגין, כמתיר הקשר, שחזר הענין כלא היה, כאדם שמצא חבל קשור והתירו, והרי הוא כאילו לא היה, וזהו