ישראל מרוז'ין: הבדלים בין גרסאות בדף

כשנסתלק הרוז׳ינאי, ג׳ חשון תרי"א, היה יום גשום מאד. בשעה שלש קרא [[הצמח צדק]] בליובאוויטש את המשרת שיקרע לו קריעה ל"ע, והורה להביא לו ה[[תפילין]] שלו. אז לא היו שום ידיעות טלגרפיות. כשהרבנית שאלה אותו מה קרה, אמר שהרוז׳ינאי נסתלק, וחשב עצמו לאבל.

[[הצמח צדק]] אמר פעם לבניו: בשעה שה[[צדיק]] ה[[קדוש]] מרוז׳ין אומר [[תהלים]], כל ה[[עולם]] פתוח לפניו. וב[[תהלים]] של [[שבת]] הוא רואה בשרשים שבכל עניני ה[[עולם]], ואז הוא יכול לתקן ב[[שורש]] ובמילא נדחית ומתבטלת הגזירה, ואני הנני מסכים על הצעת ה[[צדיק]] ה[[קדוש]] מרוז׳ין.

סיפר [[המהר"ש]] את סיפור הדבר: אהבה גדולה וחיבה יתירה היתה בין הרבי [[הצמח צדק]] לבין הרבי מרוז׳ין.

פעם אירע ענין כללי גדול, ושלח הרבי [[הצמח צדק]] את הגה"צ המפורסם רבי יצחק אייזיק הלוי אל הרבי מרוז׳ין לטכס עצה לביטול הגזירה.

בבוא רבי יצחק אייזיק אל הצדיק מרוז׳ין, קיבל אותו בסבר פנים מאירות, ובשמעו דבר השליחות שמסר לו הרבי ה"צמח צדק", אמר: נאמר כמה פרקי [[תהלים]], ויפתח השי"ת שערי אור ונראה מה נעשה. ביום ה[[שבת]] כשהרבי מרוז'ין אמר תורה כדרכו, הנה באמצע פסק מלומר וציווה שכל החסידים שהיו באותו מעמד יצאו מן החדר, ועליו פקד להישאר וכאשר יצאו כולם אמר לו הרבי מרוז׳ין: עצתי נאמנה כי ישלחו שני שלוחים לעיר המלוכה בטענות אלו, והגזירה תיבטל בעזרת ה׳, וגם האדמו"ר שלכם מסכים עמדי...