רבי חנינא בן תרדיון: הבדלים בין גרסאות בדף

מסביר הרבי, שהצורך כהבטחת "שלומה של מלכות" כהקדמה ל[[לימוד התורה]] כדבעי, מודגש כאשר בעלי המימרא הוא דווקא רבי חנינא בן תרדיון ורבי חנינא סגן הכהנים. הם בין "עשרה הרוגי מלכות": רבי חנינא בן תרדיון — לכל הדעות, ורבי חנינא סגן הכהנים — לפי דעה א'. כלומר, ששניהם סבלו מה"מלכות" שהתנהגה עמהם באכזריות נוראה שאין לה אח ורע בכל תולדות ישראל, שלכן, הענין ד"עשרה הרוגי מלכות" הוא מאורע שמדגישים אותו באופן מיוחד בכל הדורות. ולמרות כל זה, מורגש בדבריהם של תנאים אלו חשיבות הענין ד"שלומה של מלכות" כהקדמה והכשרה ללימוד התורה כדבעי, שכן, אלמלא מוראה איש את רעהו תיים בלעו.

אך כאשד יש מוראה של מלכות אזי הנהגת המדינה היא באופן משטר וסדר, ואפילו כאשר המלכות עצמה נוהגת באופן בלתי רצוי עד לענין הכי חמור ד"עשרה הרוגי מלכות" הרי גם זה נעשה מתוך סדר כו', גזירת המלכות דלמעלה, וכתוצאה ממנה — גזירת המלכות למטה, ואין זה באופן דאיש כל הישר בעיניו יעשה. ומכיון שכן, הרי זה שולל את הפחד ד"איש את רעהו חיים בלעו", שהיה עלול להיות על כל צעד ושעל.{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ג]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16056&hilite=ba0b8a6a-fb01-43aa-833f-fe82552c1d9a&st=%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%94+%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%99+%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA&pgnum=665 חלק ג'].}}