מסכת גיטין: הבדלים בין גרסאות בדף

[[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ח]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15984&hilite=f912a6f5-8243-4d2b-9e9f-0ec13a78b4b8&st=%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&pgnum=608 עמ' 611.].}} מסביר, כי '''שטר הלוואה''' — אינו לראיה בלבד, אלא מלבד זאת, שעל ידו נעשה חלות השעבוד דכל נכסיו, כמ״ש ברמב"ם{{הערת שוליים|הלכות מלווה ולווה פי"א ה"ה.}} ״כל מלוה בשטר גובה אותה מן היורשין ומן

הלקוחות", ואפילו אם לא נתפרש בשטר אחריות נכסים, שכן, ״אחריות שלא נתפרשה בשטר טעות סופר היא בין בשטרי הל ואה בין בשטרי מקח וממכר"{{הערת שוליים|הלכות גזילה ואבידה פי"ח.}}

במסכת{{הערת שוליים|גיטין סז, א.}} מובא ענינו המיוחד של [[רבי יוסי]] ביחס לכל שאר התנאים, והוא — ״רבי יוסי נימוקו עמו " - ״פירושו עמו, לתת טעם לכל דבריו, שהי׳ מיישב את דבריו״{{הערת שוליים|1=[[רש"י]] שם.}} היינו, שדרך לימודו בכל התורה כולה [שהרי הוסמך איש מפי איש עד [[משה רבינו]], היינו, שקיבל כל התורה כולה] היא באופן של טעם והסברה (בינה), ״נימוקו עמו״ (משא"כ שאר התנאים, אף שבודאי השתדלו ללמוד באופן של טעם והסברה, מ״מ, בריבוי ענינים היתה אצלם הגישה באופן ד"אם הלכה היא נקבל"{{הערת שוליים|1=ע״ד ה[[משנה]] [[יבמות]] עו, ב. [[כריתות]] טו, ב.}} ). וכפי שמצינו בירושלמי{{הערת שוליים|1=סוף [[מסכת סוטה]].}} משמת ר׳ יוסי פסקה ה[[בינה]].