שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 19 בתים ,  22:54, 12 במרץ 2014
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
'''אדם''' הוא כינוי שמשמש בתורה ליהודי, ולהבדיל מ[[גוי]].
==מעלתו המיוחדת של היהודי==
אף על פי שבכללות - שם "אדם" מכוון לכל המין האנושי, מכל מקום עיקר שם אדם שייך במיוחד לאיש ישראל החי ופועל ב[[עולם הזה]]. כמאמר חז"ל על הפסוק: {{ציטוטון|ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם}}. - אתם קרויים אדם, ואין אומות העולם קרויים אדם. בפירוש [[התוספות]] כתוב שהשם "אדם" ללא הה"א מיוחד רק לעם ישראל, בשונה מ"האדם" עם הה"א הידיעה, שמכוון לכל אדם בעולם.
הסיבה לכינוי המיוחד, נעוץ להיות היהודי כלול גם מהעליונים, וגם מהתחתונים, ובאופן קיצוני. מהעליונים ביותר - אדם מלשון אדמה לעליון שנברא בצלם ודמות של מעלה - [[עולם האצילות]]. ומהתחתונים ביותר - אדם שנברא מן האדמה, וכלשון הכתוב: {{ציטוטון|האדמה אשר לקח משם}}.
==הבדלת נפשו הבשרית של היהודי משאר אנשים ==
מאחר שהאדם כלול גם מ[[חומר וצורה|חומר]] (בשר) לצד ה[[נשמה]], צריך שתהיה בו גם נפש מיוחדת השייכת לחומר - "נפש הבשר" - השונה בעצם מהותה [[נפש אלוקית|מהנשמה האלוקית]] שבו.
# "[[נפש הבהמית]]" - משום שכל המדות הבהמיות האנוכיות והגסות, נובעות ממנה, והוא החלק השפל ביותר שבנפש החיונית הטבעית.
נמצא, שהאדם היהודי כלול מגוף אחד ושתי נפשות: 1) [[נפש אלוקית]]. 2) נפש מה[[קליפה]]. אלא שלהיותו יהודי, הרי נפש זו דקליפה היא מ[[קליפת נוגה]] שיש גם טוב המעורב בה, וקיימת האפשרות לשעבדה ואף להופכה מקליפה לקדושה, והיא המטלה שהטיל [[הקב"ה]] על כל יהודי.
מאחר שהקב"ה בחר בישראל להיות עמו ונחלתו, הרי כל מרכבי האדם היהודי רצויים וחשובים בעיני ה', ואדרבה, עיקר הבחירה שבחר ה' היא דוקא בגוף האדם מישראל, והם יקרים וחשובים בעיניו - שיהיו בשלימות ובטוב הנראה והנגלה. נמצא, שגם מצד הגוף והנפש הטבעית - ישראל נעלים, והיינו שהקב"ה קורא ומייחד שמו יתברך על כל מרכיבי האדם מישראל, וגם הנפש השכלית שבישראל (אדם), היא באופן אחר ונעלה ביותר מנפש השכלית שבכללות המין האנושי - בזה שנרגש בה הפלאה רוחנית.
===המקור===
המקור לכך מובא באבות דרבי נתן{{הערה|פרק ל"א.}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יצר באדם כל מה שברא בעולמו. ברא חורשים בעולם וברא חורשים באדם - זה שערו של אדם, ברא רוח בעולם, ברא רוח באדם - זה חוטמו של אדם, [[חמה בעולם]] חמה באדם - זה פדחתו של אדם; רקיעים בעולם, רקיעים באדם - זה לשונו של אדם.}}
ובמדרש רבה איתא שהאדם כלול מן העליונים ומן התחתונים, שיש בו כל מה שיש בעולם. וכמו שיש בעולם [[ארבע יסודות]] אש רוח מים עפר, כך יש גם בנפש האדם ארבע יסודות (רוחניים). וכן כל מה שברא ה' בעולמו יש דוגמתו גם באדם.
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="כי תהיו אתם ארץ חפץ"{{הערה|מלאכי ג, יב}}, דרש רבי ברכיה בשם רבי [[שמעון בן לקיש]]: כל מה שברא הקדוש ב"ה באדם ברא לארץ לדוגמא לו. אדם יש לו ראש, והארץ יש לה ראש שנאמר {{הערה|משלי ח, כו}} וראש עפרות תבל. אדם יש לו עיניים, והארץ יש לה עיניים, שנאמר {{הערה|שמות י, ה}} וכסה את עין הארץ. אדם יש לו אוזניים, והארץ יש לה אוזניים שנאמר {{הערה|ישעיה א, ב}} והאזיני ארץ. אדם יש לו פה, והארץ יש לה פה שנאמר {{הערה|במדבר טז, לב}} ותפתח הארץ את פיה. אדם אוכל והארץ אוכלת, שנאמר {{הערה|שם יג, לב}} ארץ אוכלת יושביה. אדם שותה והארץ שותה, שנאמר {{הערה|דברים יא, יא.}} למטר השמים תשתה מים|מקור=קהלת רבה א, ד.}}
===הסיבה===
ובזה גופא שהוא כלול מהתחתונים ועליונים כנ"ל, דבר המאפשר לאדם שגם במוחו הגשמי ישיג ענייני [[אלוקות,]] הנה בזה עצמו הוא נעלה גם מהעליונים (המלאכים וכו'), שאינם מסוגלים -אפילו- להבין כיצד אפשר להשיג אלוקות במוח גשמי.
וכל זה הוא רק בהתהוות האדם בעולם למטה, בהתלבשות הארת ה[[נשמה]] ב[[גוף]], שרק אז נקרא אדם, משום שרק אז יש לו שייכות לעולם ויש בו שינויים, שלפעמים הטוב גובר ולפעמים להיפך. וכשמתקן את עצמו, מתקן את כל העולם כולו. באופן דומה, כתבו חז"ל על הפסוק: {{ציטוטון| גַּם אֶת הָעֹלָם נָתַן בְּלִבָּם}}, שתיקון העולם תלוי בתיקון לבו של האדם. אבל לא עצם הנשמה כפי שהיא למעלה, שהיא מופשטת ומושללת לגמרי מגדרי והגבלות הגוף והעולם.
===שלימות בחינת האדם בזמן הגאולה===
אמנם שלימות בחינת האדם יהיה בזמן ה[[גאולה]] השלימה על ידי [[מלך המשיח]], כאשר קיום המצוות יהיה בשלמות -"כמצות רצונך". ועוד זאת - בעבודתו של אדם מישראל, שלפיכך נברא האדם יחידי, ללמדך שכמו אדם הראשון, בבריאתו - היה הוא כל האנושות - שלא היה עוד אדם מלבדו, ובעבודתו את ה', הרי כל האנושות עבדה את ה', כך כל אחד מישראל - ערך עבודתו את ה' שוה לערך עבודת ה' של כל האנושות. והיינו שבעבודתו את ה' גורם לשלימות בכל האנושות ובכל העולם כולו. ולעומת זה - אם יש חיסרון בעבודתו, הרי החיסרון מתבטא בכל העולם כולו.
{{סגל}}
18,709

עריכות

תפריט ניווט