יעקב גלינסקי: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2,917 בתים ,  30 בינואר 2014
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:גלינסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב גלינסקי]]
[[קובץ:גלינסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב גלינסקי]]
הרב '''יעקב גלינסקי''', [[ראש ישיבה]] ודרשן ברוח [[תורת המוסר]].
הרב '''יעקב גלינסקי''', ([[כ"ח טבת]] [[תרפ"א]] - [[כ"ב שבט]] [[תשע"ד]]) [[ראש ישיבה]] ודרשן ברוח [[תורת המוסר]].


== תולדות חייו ==
== תולדות חייו ==
הרב גלינסקי נולד בשנת [[תרפ"א]] ב[[עיירה]] קרינק שב[[פולין]] לאביו הרב אברהם צבי ולאמו מרת דבורה, חסידי חב"ד.
הרב גלינסקי נולד ב[[כ"א טבת]] [[תרפ"א]] ב[[עיירה]] קריניק שב[[פולין]] לאביו הרב אברהם צבי ולאמו מרת דבורה, [[חסידי חב"ד]].


בבחרותו, בשנת [[תר"צ]] למד בישיבת 'בית יוסף נובהרדוק'. בשנת [[תש"א]] במהלך [[מלחמת העולם השניה]] גלה יחד עם שאר תלמידי הישיבה ל[[סיביר]], מה שהצילו מידי הנאצים. אחרי המלחמה נישא לרעייתו הרבנית צביה, בתו של ר' [[חיים בנימין ברוד]]. בשנת [[תש"ט]] עלה לארץ והתיישב ב[[בני ברק]]. היה ידידיו של ר' [[דב בעריש רוזנברג]].
בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] וב[[ישיבה]] בעיירת הולדתו, ובשנת [[תר"צ]] עבר לישיבת 'בית יוסף נובהרדוק' ב[[ביאליסטוק]]. בזמן לימודיו בישיבה ערך לעצמו תרגילים לשבירת [[מידות רעות]]   , כפי שהנהיג ה'סבא מנובהרדוק' תרגילים לפי חודשי השנה. לימים אמר כי תרגילים אלו נתנו לו את הכוח להתמודד מול המשטר הסובייטי.


במשך תקופה עמד בראשות ישיבה בראש העין, ומאוחר יותר עמד בראשות ישיבת נובהרדוק-[[חדרה]].
=== בברית המועצות ===
ב[[מלחמת העולם השניה]], בשנת [[תש"א]] ברחו תלמידי הישיבה מביאליסטוק ל[[ליטא]], אך זמן קצר אחר כך נאצלו לרדת למחתרת בשל המשטר הקומוניסטי. כשנתפסו נשלחו תלמידי השייבה לגלות ב[[סיביר]], מה שהציל אותם מאוחר יותר מידי הנאצים. בסיביר הוחרמו מהם ה[[תפילין]] וספרי קודש, מלבד לר' יעקב ותלמידים נוספים שהצליחו להסתיר אותם. בגלל מצבם הגרוע החליטו על התכנסות של תלמידי הישיבה לעצרת התעוררות, שם נשא דברים הרב יעקב ודיבר על מאמר [[חז"ל]] "כל המאריך ב[[ה' אחד (קריאת שמע)
|אחד]] מאריכים לו ימיו ושנותיו".
 
כעבור שנתיים שוחרר מה[[מחנה עבודה|מחנות]] ועבר ל[[קזחסטאן]], שם נפגש עם ר' [[אייזיק רוט]] - ה[[מוהל]] וה[[שוחט]] המקומי, אצלו התאכסן. בזמן שהותו במקום פתח [[תלמוד תורה]] מחתרתי ל[[יהודי]] המקום, וכשנתפס נשלח לכלא לחצי שנה.
 
אחרי המלחמה נשא את רעייתו הרבנית צביה, בתו של ר' [[חיים בנימין ברוד]], והיה שותף להצלת הרב מטשעבין מ[[רוסיה]].
 
=== בארץ ישראל ===
כעבור זמן יצא מ[[רוסיה]] ושהה במחנות העקורים ב[[גרמניה]], ובשנת [[תש"ט]] עלה לארץ והתיישב ב[[בני ברק]].
 
בשנת [[תשי"ג]] פקד עליו רבו, הרב אלחנן פרלמוטר, לקבל על עצמו לעמוד ב[[ראש ישיבה|ראשות]] ישיבת [[חדרה]] ו[[ראש העין]] לעולים, כשבמקביל הסתובב במעברות וחיזק את משפחות העולים לשמור על חיי תורה ומצוות . בהמשך הקים רשת [[כולל]]ים, וייסד קרנות צדקה וחסד.


באמצע חודש שבט [[תשע"ד]] אושפז בב[[בית הרפואה]] "מעייני הישועה" ב[[בני ברק]] כשהוא סובל מקוצר נשימה, כשבוע לאחר מכן, ביום חמישי [[כ"ב שבט]] נפטר בגיל 93.
באמצע חודש שבט [[תשע"ד]] אושפז בב[[בית הרפואה]] "מעייני הישועה" ב[[בני ברק]] כשהוא סובל מקוצר נשימה, כשבוע לאחר מכן, ביום חמישי [[כ"ב שבט]] נפטר בגיל 93.
== אצל הרבי ==
בשל תפקידיו הרבים והעול הכספי שהיה בהחזקת הכוללים וקרנות החסד שהקים נאלץ לנסוע רבות לחוץ לארץ למטרת גיוס כספים. באחד מנסיעותיו זכה להיכנס ל'[[יחידות]]' ארוכה אצל [[הרבי]], אך מעולם לא גילה מה היה ביחידות, פרט לכך שהרבי נתן לו הוראות מדויקות כיצד לנהוג עם ילדי העולים בישיבה ובמעברות.
== ספריו ==
הרב גלינסקי לא כתב בעצמו אף ספר, אך דרשותיו הרבים נכתבו ונערכו על ידי ר' שלום מאיר ולך, שסידר את דרשותיו על [[חמשה חומשי תורה]], [[הגדה של פסח]], [[ימים נוראים]] ו[[מגילת אסתר]].


== משפחתו ==
== משפחתו ==
* חמיו, הרב [[חיים בנימין ברוד]].
* חמיו, הרב חיים בנימין ברוד.


* בנו, ר' משה גלינסקי, [[חיפה]]
* בנו, ר' משה גלינסקי, [[חיפה]]
שורה 21: שורה 38:
* ר' [[זלמן לייב אסולין]]
* ר' [[זלמן לייב אסולין]]
* ר' [[יחזקאל ברוד]], [[קראון הייטס]]
* ר' [[יחזקאל ברוד]], [[קראון הייטס]]
בחייו זכה לראות כ-400 צאצאים.


[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות]]

תפריט ניווט