חורבן ליובאוויטש: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקורות
אין תקציר עריכה
(מקורות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:העיירה_ליובאוויטש.jpg|left|thumb|250px|ציור מפת ה[[עיירה]] ליובאוויטש]]
[[תמונה:העיירה_ליובאוויטש.jpg|left|thumb|250px|ציור מפת ה[[עיירה]] ליובאוויטש]]
'''חורבן ליובאוויטש''' הוא כינוי אותו נתן [[הרבי הריי"צ]] לתקופה בה הסתלק [[אדמו"ר המהר"ש]] ועד לקבלת הנשיאות של בנו [[אדמו"ר הרש"ב]].
'''חורבן ליובאוויטש''' הוא כינוי אותו נתן [[הרבי הריי"צ]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ג' עמ' שפח.}} לתקופה בה הסתלק [[אדמו"ר המהר"ש]] ועד לקבלת הנשיאות של בנו [[אדמו"ר הרש"ב]].


במשך עשר שנים (י"ג תשרי [[תרמ"ג]] - ראש השנה [[תרנ"ד]]) סרב הרבי הרש"ב לקבל את הנשיאות, ו[[חסידות חב"ד]] נשארה ללא נשיא.  
במשך עשר שנים (י"ג תשרי [[תרמ"ג]] - ראש השנה [[תרנ"ד]]) סרב הרבי הרש"ב לקבל את הנשיאות, ו[[חסידות חב"ד]] נשארה ללא נשיא.  
שורה 24: שורה 24:
בשנת [[תרמ"ט]], מאות חסידים החלו להתארגן בעיירות שונות כדי לפעול לבניינה המחודש של ליובאוויטש. באותה שנה התקיימו שלוש אסיפות גדולות בערים החסידיות - [[קרמנצ’וג]], [[צ’רניגוב]] ו[[פולוצק]] - בהן דנו על המצב ועל דרכים להביא לחידוש הנשיאות בפועל. בראש אסיפות אלו עמדו גדולי החסידים. אחת ההחלטות שנתקבלו באסיפות אלו, הייתה להתחיל לנסוע לליובאוויטש בקביעות, ובפרט ב[[חודש תשרי]] הקרוב.
בשנת [[תרמ"ט]], מאות חסידים החלו להתארגן בעיירות שונות כדי לפעול לבניינה המחודש של ליובאוויטש. באותה שנה התקיימו שלוש אסיפות גדולות בערים החסידיות - [[קרמנצ’וג]], [[צ’רניגוב]] ו[[פולוצק]] - בהן דנו על המצב ועל דרכים להביא לחידוש הנשיאות בפועל. בראש אסיפות אלו עמדו גדולי החסידים. אחת ההחלטות שנתקבלו באסיפות אלו, הייתה להתחיל לנסוע לליובאוויטש בקביעות, ובפרט ב[[חודש תשרי]] הקרוב.
   
   
לקראת ראש השנה [[תר"נ]], הגיעו לליובאוויטש קבוצות גדולות של חסידי חב"ד מכל הערים ו[[עיירה|העיירות]], הכפרים הקרובים והרחוקים. כשש-מאות חסידים-אורחים מילאו בחודש תשרי את החצר בליובאוויטש.
לקראת ראש השנה [[תר"נ]], הגיעו לליובאוויטש קבוצות גדולות של חסידי חב"ד מכל הערים ו[[עיירה|העיירות]], הכפרים הקרובים והרחוקים. כשש מאות{{הערה|הרבה מהתיאורים כאן מובאים מסיפורים שכתב הרב [[שמואל מאזינקער]] עליו העיד הרבי הרש"ב: "הוא איש אמונים, ומדייק בלישנא ובדבר
שהיה אצלו איזה ספק לא היה כותב" את ספריו נתן לרבי הריי"צ שהעתיק זאת לזכרונותיו. ראה |[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ג' אגרת תשעט, עמ' שפה ואילך.}} חסידים מילאו בחודש תשרי את החצר בליובאוויטש.


לקראת ראש השנה [[תרנ"ג]] הגיע לליובאוויטש קהל עצום, והצפיפות היתה גדולה. זו הייתה הפעם הראשונה שהרבי הרש"ב אמר חסידות ברבים בבית המדרש הגדול, מה שעד אז נעשה בדרך כלל בחדרו.  
לקראת ראש השנה [[תרנ"ג]] הגיע לליובאוויטש קהל עצום, והצפיפות היתה גדולה. זו הייתה הפעם הראשונה שהרבי הרש"ב אמר חסידות ברבים בבית המדרש הגדול, מה שעד אז נעשה בדרך כלל בחדרו.  
שורה 33: שורה 34:
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=27504 חורבן ליובאוויטש ותקומתה / היסטוריה חב"דית], תיאור התקופה מאת [[מנחם זיגלבוים]] {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/#!g=1&url=article&id=27504 חורבן ליובאוויטש ותקומתה / היסטוריה חב"דית], תיאור התקופה מאת [[מנחם זיגלבוים]] {{אינפו}}


{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]
[[קטגוריה:אירועים בחסידות]]

תפריט ניווט