עמרם מלכא: הבדלים בין גרסאות בדף

== תולדות חייו ==

ר' עמרם נולד בקזבלנקה שב[[מרוקו]] למשפחה בת שלוש עשרה נפשות. כשהיה ילד קטן, בתחילת {{קישור אם קיים|שנות היו"דים}} עלתה משפחתו ל[[ארץ ישראל]] והתיישבה כמו עולים רבים ממרוקו ב[[פרדס חנה]]. למרות שעולים רבים ירדו מדרך התורה והמצוות, אבי המשפחה שמר על חיי תורה ומצוות מלאים וכך חינך את ילדיו. בתחילה למד בבית ספר עממי שהתהדר כבית ספר שומר מסורת, אך כשהבין אביו כי המקום מרחיק את הילדים מדרך התורה, והעביר את ילדיו לבית ספר אחר. בזמן שהותם במחנה העולים שיתפה המשפחה פעולה עם [[חסידי חב"ד]], כמו ר' [[דוד ליסלבוים]] שהגיעו בשליחות [[הרבי]] לפעול במעברות. אחרי שבע שנים בפרדס חנה עברה משפחתו לשיכון ו' ב[[בני ברק]] כדי להעניק לילדים חינוך יהודי-דתי, שם נכנס ל[[תלמוד תורה]] הכללי.

כשהגיע לגיל 12, בשנת [[תשח"י]], רצה אביו לשולחו לישיבה ספרדית של הרב חפוטה שפעלה ב[[תל אביב]], אך הרב רפאל עבו{{הערה|רב ב[[טבריה]]. שימש כאב בית דין ב[[תל אביב]]}} שהיה רבו של אביו המליץ לו על ישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]] של [[חסידות חב"ד]], שאף בנו יהודה למד שם. יחד עם אחיו התאום אברהם נכנס ללמוד בישיבה בלוד, שם קיבל אותם הרב [[אליעזר הורוביץ]].

בישיבה בלוד ינק מעיקרי [[תורת החסידות]] ו[[התקשרות]] ל[[רבי]], ולאחר סיום הלימודים בישיבה בלוד עבר ללמוד שלוש שנים נוספות ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], שם קיבל על עצמו לנהוג ב[[מנהג|מנהגי חב"ד]].

לקראת [[חודש תשרי]] [[תשכ"ו]] נסע ללמוד ב-[[770]] ב[[הישיבה המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] במסגרת [[קבוצה|שנת ה'קבוצה']], כשהתוכנית המקורית הייתה להיות אצל [[הרבי]] במשך חצי שנה ולחזור לארץ לקראת [[חג הפסח]]. ב[[התוועדות]] הגדולה של הרבי ב[[חג הפורים]] שררה שמחה גדולה, ושלושה בחורים מה'קבוצה', הרב [[זלמן גופין]], [[נחום זווין]] והרב [[שלום בער וולפא]] ניצלו את ההזדמנות וביקשו מהרבי ברכה ששנת הקבוצה לא תסתיים קודם הזמן. הרבי נתן ברכה וביקש שזה יהיה בדרך חוקית. העניינים סודרו, והקבוצה נשארה שנה שלמה, ור' עמרם חזר רק אחרי פסח [[תשכ"ז]].

== כמשב"ק ==

זמן קצר לאחר שהגיע ללמוד ב-770 הפך ל[[משב"ק]] בבית רבי וזכה לקירובים ויחס נדיר מצד [[הרבנית חיה מושקא]], [[הרבנית נחמה דינה]] ו[[הרבי]].

מאז בכל פעם שר' שלמה רייניץ ו[[שלום בער גנזבורג]] הוצרכו לעזרה קראו לר' עמרם. לפני [[חג הפסח]] נקרא לעזור בנקיונות לחג, ולמחרת הוזמן לסעוד את [[ליל הסדר]] יחד עם הרבי בדירתו של הרבי הריי"צ.

ב[[חג השבועות]] למרות תפקידו כ[[משב"ק]] החליט לצאת ל'[[תהלוכה]]', אך לא ידע שקודם ההליכה לתהלוכה עושים [[קידוש], אוכלים סעודת חג, ואחר כך יורד הרבי לברך את הצועדים. כשחזר מהתהלוכה נכנס ל'[[גן עדן התחתון]]' מתוך כוונה להתפלל, שם סיפרו לו כי הרבי חיפש אותו. כשעמד בתחילת המדרגות המובילות לדירתו של הרבי הריי"צ ראה אותו הרבי וסימן לו להתקרב, אז שאל אותו אם התפלל ואכל. לאחר התפילה עלה למעלה, וכשכולם סיימו לאכול ואיחלו לרבי "גוט יום טוב" התיישב לאכול סעודת חג. מאוחר יותר סיפרו לו כי במהלך הסעודה שאל הרבי היכן הוא.

לאחר השידוך הגיע ל-770 כחתן והלך לבשר לרבנית על השידוך. הרבנית שמחה מאוד, ולאחר שבירכה אותו ביקשה ממנו לבוא אליה קודם שהוא נוסע לקבל מתנה. לפני שנסע לארץ עבר אצל הרבנית שנתנה לו קופסת בונבוניירה גדולה "עבור הכלה במתנה ממני", והוסיפה ש"בטח גם אתה תתן מתנה לכלתך". בנוסף הציעה לו להישאר לגור בחוץ לארץ כיוון שהפרנסה שם יותר קלה. אך כששאל את הרבי על כך הורה לו הרבי להתייעץ עם הנהלת הישיבה.

לפני שנסע לארץ פגש בו המשב"ק ר' [[שלום בער גנזבורג]] ונתן לו בשם הרבנית מעיל, חולצות וגרביים של הרבי. בגדים אלו משמשים כיום את החתנים החב"דים במעמד ה'[[חופה]]'.

כשנולדה בתו הראשונה קרא לה על שם הרבנית נחמה דינה ושלח את תמונתה לרבנית חיה מושקא. לאחר שנולד הבן ונקרא לוי יצחק על שם [[לוי יצחק שניאורסון|אביו של הרבי]] הגיע ל-770 יחד עם ילדיו, ורצה לבקר את הרבנית בביתה. באותה תקופה שברה הרבנית את הרגל, והמשב"ק ר' [[חס"ד הלברשטאם]] לא נתן לו להיכנס. כשביקש למסור כי הגיע לומר שלום החזירה הרבנית כי הייתה שמחה מאוד לפגוש אותם, אך אינה יכולה בעקבות מצבה הבריאותי. הרבנית שלחה לו 10 דולר, וביקשה שיקנה ממתקים לכל ילד ב-5 דולר. זו הייתה הפעם האחרונה בה יכל לראות את הרבנית.

ר' עמרם שהה אצל הרבי ב'[[יחידות]]' שלוש פעמים. פעם אחת זמן קצר לאחר שהגיע מהארץ, ב[[יום הולדת|יום ההולדת]], וזמן קצר קודם נסיעתו חזרה ארצה.