שלמה שניאור זלמן שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←אדמו"ר לחסידי קאפוסט
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
[[תמונה:Magen.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מגן אבות - חלק שישי, מהדורה ראשונה, [[ברדיצ'ב]], תרס"ב (1902)]] | [[תמונה:Magen.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מגן אבות - חלק שישי, מהדורה ראשונה, [[ברדיצ'ב]], תרס"ב (1902)]] | ||
==אדמו"ר לחסידי קאפוסט== | ==אדמו"ר לחסידי קאפוסט== | ||
רבי שלמה זלמן היה נכדו של אדמו"ר הצמח צדק. חמשה מבניו של ה"צמח צדק" שמשו כ[[אדמו"ר|אדמורי"ם]], כאשר מרבית חסידי הצמח צדק נעשו לחסידי בנו השני, רבי יהודה לייב (המהרי"ל), שהקים אחר פטירת אביו את חצר "[[חב"ד-קאפוסט]]", השוכנת דרומית ל[[ויטבסק]] (היום בבלארוס). מהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר שנהג באדמור"ות ואף בחיי אביו נהג באדמור"ות, ואף הכיר את סבא רבה שלו, [[בעל התניא]] מקים חסידות חב"ד, ולכן נהרו אליו מרבית החסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק", פסק כי המהר"ש, רבי [[שמואל שניאורסון]] הוא זה שאמור למלא את מקום אביו. | רבי שלמה זלמן היה נכדו של אדמו"ר הצמח צדק. חמשה מבניו של ה"צמח צדק" שמשו כ[[אדמו"ר|אדמורי"ם]], כאשר מרבית חסידי הצמח צדק נעשו לחסידי בנו השני, רבי יהודה לייב (המהרי"ל), שהקים אחר פטירת אביו את חצר "[[חב"ד-קאפוסט]]", השוכנת דרומית ל[[ויטבסק]] (היום בבלארוס). מהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר שנהג באדמור"ות ואף בחיי אביו נהג באדמור"ות, ואף הכיר את סבא רבה שלו, [[בעל התניא]] מקים חסידות חב"ד, ולכן נהרו אליו מרבית החסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק", פסק כי הרבי המהר"ש, רבי [[שמואל שניאורסון]] הוא זה שאמור למלא את מקום אביו. | ||
מהרי"ל נפטר חצי שנה אחרי אביו, אך בניו המשיכו לנהל את החצר, ובראשם בנו רבי שלמה זלמן. באיגרת שכתב אחרי פטירת אביו, היצר על שחסידות חב"ד סטתה בסוף ימי [[בעל התניא]] מהדרך המקורית שלה, דרך המשלבת גם עבודה שבלב ולהט חסידי עם ההתבוננות השכלית בענייני אלקות, וסיפר שאביו החזיר את העטרה ליושנה, והוא מתכוין להמשיך בכך. רבי שלמה זלמן נהג באדמורות שלושים וארבע שנים, ונהג בשפלות וענווה מרובים, וכאשר היו מכנים אותו בתואר "אדמו"ר" היה מתמלא בושה וכלימה. רבים מחסידי חב"ד היו מחסידיו. | מהרי"ל נפטר חצי שנה אחרי אביו, אך בניו המשיכו לנהל את החצר, ובראשם בנו רבי שלמה זלמן. באיגרת שכתב אחרי פטירת אביו, היצר על שחסידות חב"ד סטתה בסוף ימי [[בעל התניא]] מהדרך המקורית שלה, דרך המשלבת גם עבודה שבלב ולהט חסידי עם ההתבוננות השכלית בענייני אלקות, וסיפר שאביו החזיר את העטרה ליושנה, והוא מתכוין להמשיך בכך. רבי שלמה זלמן נהג באדמורות שלושים וארבע שנים, ונהג בשפלות וענווה מרובים, וכאשר היו מכנים אותו בתואר "אדמו"ר" היה מתמלא בושה וכלימה. רבים מחסידי חב"ד היו מחסידיו. | ||