עמרם מלכא: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 503 בתים ,  26 בינואר 2014
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''עמרם מלכא''', [[חסיד חב"ד]] מ[[ראשון לציון]]
ר' '''עמרם מלכא''', זכה לשמש כ[[משב"ק]] ב[[פרזידנט 1304|ביתו של הרבי]] ו[[770 - מרכז חב"ד העולמי#קומה שני|ביתו של הרבי הריי"צ]], זכה לקירובים ויחס נדיר מהרבניות [[הרבנית נחמה דינה|נחמה דינה]] אשת [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבנית חיה מושקא]] אשת [[הרבי]], ומ[[הרבי]] עצמו. מחשובי [[חסידי חב"ד]] ב[[ראשון לציון]].


== תולדות חייו ==
== תולדות חייו ==
עמרם נולד בקזבלנקה שב[[מרוקו]] למשפחה בת שלוש עשרה נפשות. כשהיה ילד קטן, בתחילת {{קישור אם קיים|שנות היו"דים}} עלתה משפחתו ל[[ארץ ישראל]] והתיישבה כמו עולים רבים ממרוקו ב[[פרדס חנה]]. למרות שעולים רבים ירדו מדרך התורה והמצוות, אבי המשפחה שמר על חיי תורה ומצוות מלאים. בתחילה למד בבית ספר עממי שהתהדר כבית ספר שומר מסורת, אך מהר מאוד הבין אביו כי המקום מרחיק את הילדים מדרך התורה, והעביר את ילדיו מקום. בזמן שהותם במחנה העולים שיתפו פעולה עם [[חסידי חב"ד]], כמו ר' [[דוד ליסלבוים]] שהגיעו בשליחות [[הרבי]] לפעול במעברות. אחרי שבע שנים בפרדס חנה עברה משפחתו לשיכון ו' ב[[בני ברק]] כדי להעניק לילדים חינוך טוב יותר, שם נכנס ל[[תלמוד תורה]] הכללי.
ר' עמרם מלכא נולד בקזבלנקה שב[[מרוקו]] למשפחה בת שלוש עשרה נפשות. כשהיה ילד קטן, בתחילת {{קישור אם קיים|שנות היו"דים}} עלתה משפחתו ל[[ארץ ישראל]] והתיישבה כמו עולים רבים ממרוקו ב[[פרדס חנה]]. למרות שעולים רבים ירדו מדרך התורה והמצוות, אבי המשפחה שמר על חיי תורה ומצוות מלאים וכך חינך את ילדיו. בתחילה למד בבית ספר עממי שהתהדר כבית ספר שומר מסורת, אך מהר מאוד הבין אביו כי המקום מרחיק את הילדים מדרך התורה, והעביר את ילדיו לבית ספר אחר. בזמן שהותם במחנה העולים שיתפו פעולה עם [[חסידי חב"ד]], כמו ר' [[דוד ליסלבוים]] שהגיעו בשליחות [[הרבי]] לפעול במעברות. אחרי שבע שנים בפרדס חנה עברה משפחתו לשיכון ו' ב[[בני ברק]] כדי להעניק לילדים חינוך יהודי-דתי, שם נכנס ל[[תלמוד תורה]] הכללי.


== בתומכי תמימים לוד ==
== בתומכי תמימים לוד ==
כשהגיע לגיל 12, בשנת [[תשח"י]], רצה אביו לשולחו לישיבה ספרדית של הרב חפוטה שפעלה ב[[תל אביב]], אך הרב רפאל עבו{{הערה|רב ב[[טבריה]]. שימש כאב בית דין ב[[תל אביב]]}} שהיה רבו של אביו המליץ לו על ישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]], שאף בנו יהודה למד שם. יחד עם אחיו התאום אברהם נכנס ללמוד בישיבה בלוד, שם קיבל אותם הרב [[אליעזר הורוביץ]].
כשהגיע לגיל 12, בשנת [[תשח"י]], רצה אביו לשולחו לישיבה ספרדית של הרב חפוטה שפעלה ב[[תל אביב]], אך הרב רפאל עבו{{הערה|רב ב[[טבריה]]. שימש כאב בית דין ב[[תל אביב]]}} שהיה רבו של אביו המליץ לו על ישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]] של [[חסידות חב"ד]], שאף בנו יהודה למד שם. יחד עם אחיו התאום אברהם נכנס ללמוד בישיבה בלוד, שם קיבל אותם הרב [[אליעזר הורוביץ]].


באותה תקופה הישיבה בלוד פעלה ב"[[תומכי תמימים לוד#הישיבה בפרדס|פרדס]]" והייתה מלאה בילדי עולים מ[[מרוקו]], [[תימן]] ו[[רוסיה]]. המדריכים של עמרם היו הרב [[אהרון טייכמן]] והרב [[משה הלל]]. את [[בר המצווה]] שלו חגגו בבני ברק לשם הגיעו כל תלמידי הכיתה, והחגיגה נהפכה ל[[התוועדות חסידית]].
באותה תקופה הישיבה בלוד פעלה ב"[[תומכי תמימים לוד#הישיבה בפרדס|פרדס]]" והייתה מלאה בילדי עולים מ[[מרוקו]], [[תימן]] ו[[רוסיה]]. המדריכים של עמרם היו הרב [[אהרון טייכמן]] והרב [[משה הלל]]. את [[בר המצווה]] חגג בבני ברק עם כל תלמידי הכיתה, כשהחגיגה נהפכת ל[[התוועדות חסידית]].


בישיבה בלוד ינק מעיקרי [[תורת החסידות]] ו[[התקשרות]] ל[[רבי]].
בישיבה בלוד ינק מעיקרי [[תורת החסידות]] ו[[התקשרות]] ל[[רבי]], ולאחר סיום הלימודים בישיבה בלוד עבר ללמוד שלוש שנים נוספות ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], שם קיבל על עצמו [[מנהג|מנהגי חב"ד]].
 
לאחר סיום הלימודים בישיבה בלוד עבר ללמוד שלוש שנים נוספות ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], שם קיבל על עצמו [[מנהג|מנהגי חב"ד]].


== בתומכי תמימים - 770 ==
== בתומכי תמימים - 770 ==
שורה 20: שורה 18:
זמן קצר לאחר שהגיע ללמוד ב-770 הפך ל[[משב"ק]] בבית רבי וזכה לקירובים ויחס נדיר מצד [[הרבנית חיה מושקא]], [[הרבנית נחמה דינה]] ו[[הרבי]].
זמן קצר לאחר שהגיע ללמוד ב-770 הפך ל[[משב"ק]] בבית רבי וזכה לקירובים ויחס נדיר מצד [[הרבנית חיה מושקא]], [[הרבנית נחמה דינה]] ו[[הרבי]].


העזרה הראשונה שהגיש לרבי הייתה לפני [[חג הסוכות]] כשר' [[שלמה רייניץ]] ביקש ממנו לעזור בהרכבת ה[[סוכה]] של הרבי. הסוכה הראשונה שבנו הייתה ב[[770 - מרכז חב"ד העולמי#קומה שניה|דירתו של הרבי הריי"צ]], במרפסת הפונה לכיוון מערב. כשנכנסו לדירה פגשו ברבנית נחמה דינה, ור' שלמה רייניץ הציג אותו בפניה כ'עמרם מלכא ממרוקו'. מאז היה נכנס ויוצא בביתו של [[הרבי הריי"צ]] בחופשיות.
העזרה הראשונה שהגיש לבית רבי הייתה לפני [[חג הסוכות]] כשר' [[שלמה רייניץ]] ביקש ממנו לעזור בהרכבת ה[[סוכה]] של הרבי. הסוכה הראשונה שבנו הייתה ב[[770 - מרכז חב"ד העולמי#קומה שניה|דירתו של הרבי הריי"צ]], במרפסת הפונה לכיוון מערב. כשנכנסו לדירה פגשו ברבנית נחמה דינה, ור' שלמה רייניץ הציג אותו בפניה כ'עמרם מלכא ממרוקו'. מאז היה נכנס ויוצא בביתו של [[הרבי הריי"צ]] בחופשיות.


למחרת בנו את הסוכה ב[[770 - מרכז חב"ד העולמי#קומה שלישית|דירתו של הרש"ג]], ואחר כך את הסוכה ב[[פרזידנט 1304|דירתו הפרטית של הרבי]] ברחוב [[פרזידנט]]. כשנכנסו לביתו של הרבי פגשו במטבח את [[הרבנית חיה מושקא]], ובסיום העבודה הגישה לפניהם הרבנית כיבוד שכלל תפוחים ומיץ תפוחים. זמן קצר אחרי שסיימו לבנות את הסוכה קרא לו [[מזכיר|מזכירו]] של הרבי, ר' [[בנימין קליין]] ונתן לו מעטפה מהרבנית ובתוכה היו עשרים וחמישה דולרים. כששאל את הרבנית לפשר הכסף ענתה לו שהיות והוא ישראלי השוהה ב[[ארצות הברית]] וודאי הוא זקוק לכסף.
למחרת בנו את הסוכה ב[[770 - מרכז חב"ד העולמי#קומה שלישית|דירתו של הרש"ג]], ואחר כך את הסוכה ב[[פרזידנט 1304|דירתו הפרטית של הרבי]] ברחוב [[פרזידנט]]. כשנכנסו לביתו של הרבי פגשו במטבח את [[הרבנית חיה מושקא]], ובסיום העבודה הגישה לפניהם הרבנית כיבוד שכלל תפוחים ומיץ תפוחים. זמן קצר אחרי שסיימו לבנות את הסוכה קרא לו [[מזכיר|מזכירו]] של הרבי, ר' [[בנימין קליין]] ונתן לו מעטפה מהרבנית ובתוכה היו עשרים וחמישה דולרים. כששאל את הרבנית לפשר הכסף ענתה לו שהיות והוא ישראלי השוהה ב[[ארצות הברית]] וודאי הוא זקוק לכסף.

תפריט ניווט