עיר מקלט: הבדלים בין גרסאות בדף

מצוות עשה מהתורה לייחד{{הערה|בכלל המצווה הוא גם להכין את ערי המקלט}} ערי מקלט. וכך מופיע{{הערה|מצוות ערי מקלט מופיעה פעם נוספת בתורה ב[[ספר במדבר]], פרק ל"ה, יג.}} ב[[פרשת שופטים]], פרק י"ט, א: {{ציטוטון|כִּי-יַכְרִית ה' אֱלֹקֶיךָ, אֶת-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ, נֹתֵן לְךָ אֶת-אַרְצָם; וִירִשְׁתָּם, וְיָשַׁבְתָּ בְעָרֵיהֶם וּבְבָתֵּיהֶם.  ב שָׁלוֹשׁ עָרִים, תַּבְדִּיל לָךְ:  בְּתוֹךְ אַרְצְךָ--אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ, נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ.  ג תָּכִין לְךָ, הַדֶּרֶךְ, וְשִׁלַּשְׁתָּ אֶת-גְּבוּל אַרְצְךָ, אֲשֶׁר יַנְחִילְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ; וְהָיָה, לָנוּס שָׁמָּה כָּל-רֹצֵחַ.  ד וְזֶה דְּבַר הָרֹצֵחַ, אֲשֶׁר-יָנוּס שָׁמָּה וָחָי:  אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת-רֵעֵהוּ בִּבְלִי-דַעַת, וְהוּא לֹא-שֹׂנֵא לוֹ מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם.  ה וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת-רֵעֵהוּ בַיַּעַר, לַחְטֹב עֵצִים, וְנִדְּחָה יָדוֹ בַגַּרְזֶן לִכְרֹת הָעֵץ, וְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן-הָעֵץ וּמָצָא אֶת-רֵעֵהוּ וָמֵת:  הוּא, יָנוּס אֶל-אַחַת הֶעָרִים-הָאֵלֶּה--וָחָי.  ו פֶּן-יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם אַחֲרֵי הָרֹצֵחַ, כִּי-יֵחַם לְבָבוֹ, וְהִשִּׂיגוֹ כִּי-יִרְבֶּה הַדֶּרֶךְ, וְהִכָּהוּ נָפֶשׁ; וְלוֹ, אֵין מִשְׁפַּט-מָוֶת, כִּי לֹא שֹׂנֵא הוּא לוֹ, מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם.  ז עַל-כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ, לֵאמֹר:  שָׁלֹשׁ עָרִים, תַּבְדִּיל לָךְ}}.

על פי דעת [[אביי]] ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] (מסכת מכות דף י' עמוד א') כל ארבעים ושמונה ערי הלוויים היו ערי מקלט, אלא ששש הערים משמשות הגנה גם למי שברח אל העיר מבלי שידע כי היא עיר מקלט עבורו, מה שאין כן בארבעים ושתיים הנותרות. גם [[הרמב"ם]] פסק כך, כפי שכתב "כל ערי הלוויים קולטות וכל אחת מהן עיר מקלט היא. שנאמר "ועליהן תתנו ארבעים ושתים עיר ...כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמונה עיר" - הקישן הכתוב כולן זו לזו לקלוט" (הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק ח' הלכה ט'), אולם כבר הרמב"ן<ref>על [[במדבר]] ל"ה י"ד, בסוף דבריו</ref> עמד על כך שפרשנות זו נוגדת את פשטי המקראות, לפיהן לא היו אלא שש ערי מקלט. על פי [[הרדב"ז]] דבריו מתאימים להלכה המתוארת ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]].

ב[[גאולה האמיתית והשלימה|גאולה]] יתווספו שלוש ערים נוספות על השישה, כפי שמופיע במקרא{{הערה|דברים, יט, ח.}}: {{ציטוטון|וְאִם-יַרְחִיב ה' אֱלֹקֶיךָ, אֶת-גְּבֻלְךָ, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע, לַאֲבֹתֶיךָ; וְנָתַן לְךָ אֶת-כָּל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר דִּבֶּר לָתֵת לַאֲבֹתֶיךָ.  ט כִּי-תִשְׁמֹר אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה הַזֹּאת לַעֲשֹׂתָהּ, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, לְאַהֲבָה אֶת-ה' אֱלֹקֶיךָ וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו, כָּל-הַיָּמִים--וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ עָרִים{{הערה|רש"י על הפסוק מבהיר שבסה"כ יהיו תשע ערים}}, עַל הַשָּׁלֹשׁ הָאֵלֶּה.

ה[[רמב"ם]]  בהלכות מלכים{{הערה|פרק י"א, ב.}} מביא את מצוות ערי מקלט כראיה נוספת{{הערה|בנוסף להוכחות מפרשת ניצבים ומפרשת בלעם שהביא בהלכה הקודמת לה.}} לגאולה. הרבי מבאר{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ד עמ' 114}} את הצורך בראיה הנוספת מכיוון שבכך מחמיר דינו של המכחיש את הגאולה, מכיוון שעל מצווה בתורה אי אפשר לומר שתשתנה או שהיא לא כפשוטה.