2,276
עריכות
(בלבול בהערות וסידור מיקום התבנית) |
|||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Avraham_Shlonsky_1952.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונתו של אברהם שלונסקי (משנת [[תשי"ב]])]] | [[קובץ:Avraham_Shlonsky_1952.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונתו של אברהם שלונסקי (משנת [[תשי"ב]])]] | ||
'''אברהם דוד שלונסקי''' ([[תר"ס]]-[[תשל"ג]]) היה משורר ישראלי [[ציונות|ציוני]], וממחדשי השפה העברית, נצר למשפחה מגזע [[חסידות חב"ד]], ובן דוד שני{{הערה|1=אמו מרת ציפורה (לבית ברברמק) ואמו של [[הרבי]], מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] (לבית [[מאיר שלמה ינובסקי|ינובסקי]]) היו בנות דודות ראשונות.}} של [[הרבי מליובאוויטש]]. | |||
{{ציטוט-צף| | |||
ב"ה, כ"ג סיון ה'תשל"ב | |||
ברוקלין, נ.י. | |||
ש"ב מר אברהם שי' שלאנסקי | |||
שלום וברכה! | |||
אתו רב הסליחה שלא אשרתי גם בכתב קבלת מכתבו ברכה ליום ההולדת ותשורתו הכי יקרה – אוצר כתביו (בעשרה כרכים), שרצוני לפרש זה ככתבו בכרך הראשון שזהו סימן שביחד עם "שאר בשר" יש בזה "שאר רוח", אלא בשינוי – לא "שאר רוח" (אלף קמוצה) כי אם גם בזה "שאר" (אלף צרוי'). | |||
כוונתי בהאמור, כפשוטה, בהמשך למה שדברנו בעת ביקורו כאן, ש'''אני מאמין שהוא מאמין אשר שנינו מאמינים''' – ובנוסח הידוע, באמונה שלימה – בכל אותם העיקרים הכלולים בשלשה המתייחדים כאחד: ישראל ואורייתא וקודשא בריך הוא, וכדברי אז באותו התוכן.|מכתב הרבי אליו{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/27/10412.htm אגרות קודש חלק כ"ז אגרת י'תיב]}}.}} | |||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
אברהם שלונסקי נולד ב[[ה' אדר|ה' אדר שני]] [[תר"ס]] בעיר קריוקוב שבפרברי קרמנצ'וג, במזרח אוקראינה, להוריו טוביה וציפורה שלונסקי. | אברהם שלונסקי נולד ב[[ה' אדר|ה' אדר שני]] [[תר"ס]] בעיר קריוקוב שבפרברי קרמנצ'וג, במזרח אוקראינה, להוריו טוביה וציפורה שלונסקי. | ||
שורה 20: | שורה 27: | ||
אף שהשתקע בחיי התרבות החילוניים של תל אביב, נשאר לאורך כל העת מאמין באלוקים, ושמר על קשרים חמים עם חסידי חב"ד כגון הרב [[פינייע אלטהויז]] והמשורר חהב"די [[צבי מאיר שטיינמיץ]], ביקר אצלהם בסעודות שבת יחד עם רעייתו, ואף הגיע בעיתים מזדמנות להתפלל ב[[בית הכנסת]] חב"ד שברחוב 'נחלת בנימין', וב[[התוועדות|התוועדויות]] החסידיות שהתקיימו ב[[כפר חב"ד]]. | אף שהשתקע בחיי התרבות החילוניים של תל אביב, נשאר לאורך כל העת מאמין באלוקים, ושמר על קשרים חמים עם חסידי חב"ד כגון הרב [[פינייע אלטהויז]] והמשורר חהב"די [[צבי מאיר שטיינמיץ]], ביקר אצלהם בסעודות שבת יחד עם רעייתו, ואף הגיע בעיתים מזדמנות להתפלל ב[[בית הכנסת]] חב"ד שברחוב 'נחלת בנימין', וב[[התוועדות|התוועדויות]] החסידיות שהתקיימו ב[[כפר חב"ד]]. | ||
בשלהי שנות הכ"פים, ביקר שלונסקי אצל [[הרבי]] ונכנס ל[[יחידות]] שהשפיעה עליו עמוקות. לימים התבטא ואמר: "אילו התמהמהתי שם עוד שעה קלה, הייתי יוצא משם מאמין מושלם וחסיד נלהב..."{{הערה|1='ידיעות אחרונות', ט' ניסן תשל"ב.}}. | |||
בשלהי שנות הכ"פים, ביקר שלונסקי אצל [[הרבי]] ונכנס ל[[יחידות]] שהשפיעה עליו עמוקות. לימים התבטא ואמר: "אילו התמהמהתי שם עוד שעה קלה, הייתי יוצא משם מאמין מושלם וחסיד נלהב..."{{הערה|1='ידיעות אחרונות', ט' ניסן תשל"ב | |||
בשנת [[תרצ"ג]] התחתן עם אשתו השניה מירה הורביץ, ובשנת [[תרצ"ו]] נולדה בתם רות{{הערה|1=ביתו אמצה את כינוי הספרותי של אביה כסם משפחתה - "אש"ל" (ראשי תיבות של 'אברהם שלונסקי').}} (שאר בשרו היחיד של שלונסקי). | בשנת [[תרצ"ג]] התחתן עם אשתו השניה מירה הורביץ, ובשנת [[תרצ"ו]] נולדה בתם רות{{הערה|1=ביתו אמצה את כינוי הספרותי של אביה כסם משפחתה - "אש"ל" (ראשי תיבות של 'אברהם שלונסקי').}} (שאר בשרו היחיד של שלונסקי). |