10,863
עריכות
יהושע נתן גנסין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(←לקריאה נוספת: קצת כבוד..) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''יהושע נתן גנסין{{הערה|כעבור זמן הוסב שמו ל'העשל נטע'; ובמקומות מסויימים נזכר גם 'הערשל נטע' או 'צבי נטע'}}''' היה מחסידי [[אדמו"ר מהר"ש]], ראש [[ישיבת חב"ד סטרדוב|ישיבת חב"ד]] ב[[סטרדוב]]. | '''יהושע נתן גנסין{{הערה|כעבור זמן הוסב שמו ל'העשל נטע'; ובמקומות מסויימים נזכר גם 'הערשל נטע' או 'צבי נטע'}}''' היה מחסידי [[אדמו"ר מהר"ש]], ראש [[ישיבת חב"ד סטרדוב|ישיבת חב"ד]] ב[[סטרדוב]]. | ||
== תולדות חייו | |||
שלחן ערוך יורה דעה, עם פתחי תשובה. ב' כרכים. ווילנא, תר"ל 1870. | |||
חותמות רבי "יהושע נתן ב"ר אורי ניסן גנעסין - מו"צ דפאצעפּ". עשרות הגהות בכתב ידו, בהן הוא מזכיר הרבה מ"דעת אדמו"ר" [משלחן ערוך הרב מלאדי, האדמו"ר רבינו שניאור זלמן]. | |||
הגאון רבי יהושע נתן גנעסין (ת"ר-תרפ"א), מגדולי רבני חב"ד. ראש ישיבה בסטארדוב ומשנת תרמ"ג כיהן כאב"ד קריטשוב. עבר אח"כ לכהן ברבנות עדת החסידים בפאצעפּ והקים שם ישיבה חשובה. רוב הרמי"ם בישיבת "תומכי תמימים" שהקים אדמו"ר הרש"ב היו מתלמידיו ורבנים רבים מרבני חב"ד נסמכו על ידו לרבנות. ראה אודותיו חומר מצורף. | |||
חלק א: סי' א-קפב. [8], 418 עמ'. חלק ב: סי' קפג-תג. [2], [419]-876 עמ'. כ-22 ס"מ. מצב בינוני, כתמים, בלאי וקרעים. חלק מההגהות קצוצות. כריכות לא מקוריות. | |||
== תולדות חייו = | |||
יהושע נתן נולד בשנת [[ת"ר]] לאביו הרב אורי ניסן. נשא לאשה את אסתר בת הרב [[שניאור זלמן באסין]] מ[[פוצ'פ]], והתגוררו ב[[סטרדוב]] שם נולד בנם אורי ניסן. | יהושע נתן נולד בשנת [[ת"ר]] לאביו הרב אורי ניסן. נשא לאשה את אסתר בת הרב [[שניאור זלמן באסין]] מ[[פוצ'פ]], והתגוררו ב[[סטרדוב]] שם נולד בנם אורי ניסן. | ||
היה מהעסקנים הגדולים שהתעסקו למען הצלחת [[משפט סטרדוב|המשפט נגד עדת החסידים]], והיה אחראי על התכתובת עם הרבי המהר"ש בזמן העלילה. | היה מהעסקנים הגדולים שהתעסקו למען הצלחת [[משפט סטרדוב|המשפט נגד עדת החסידים]], והיה אחראי על התכתובת עם הרבי המהר"ש בזמן העלילה. | ||
בשנת [[תרמ"ג]] (כנראה בעקבות סגירת הישיבה ועזיבת רבים מחסידי חב"ד את העיר בעקבות ה[[משפט סטרדוב|הלשנה]]) עבר לעיר [[קריטשוב]] ולאחר מכן לעיר [[פוצ'עפ]] שם נתמנה ל[[אב"ד]] ופתח [[ישיבה]]. בנו מנחם נולד בפוצ'פ. | בשנת [[תרמ"ג]] (כנראה בעקבות סגירת הישיבה ועזיבת רבים מחסידי חב"ד את העיר בעקבות ה[[משפט סטרדוב|הלשנה]]) עבר לעיר [[קריטשוב]] ולאחר מכן לעיר [[פוצ'עפ]] שם נתמנה ל[[אב"ד]] ופתח [[ישיבה]]. בנו מנחם נולד בפוצ'פ. רוב ה[[ר"מ|ר"מים]] שהיו בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים בליובאוויטש]] היו מתלמידיו, ורבים מרבני חב"ד הוסמכו תחתיו. | ||
[[הרבי הריי"צ]] כותב עליו באחד מהמכתבים: {{ציטוטון|הרב החסיד ר׳ הערשל נטע נ״ע איז געווען איינער פון די גרעסטע און שענסטע חסידישע רבנים, וואס האט מיט די גרעסטר איבערגעגעבענקייט גארבעט צענדליגער יארן אויף הרבצת התורה ביראת שמים. זיין הייליגע ישיבה מיט דעם ברייט בעוואוסטען נאמען, די פאצעפער ישיבה, איז געווען די גרעסטע תעודה - רעקאמאנדאציע - פאר די תלמידים וואס חאבן בא החסיד הרב ר׳ הערשל נטע געלערנט, און האט געעפנט אלע שערי תורה אפילו פון בארימטע עולמשע ישיבות}} [= "הרב החסיד ר׳ הרשל נטע נ״ע היה מה[[רב]]נים ה[[חסיד]]יים הנעלים ביותר, שעשרות שנים הפיץ [[תורה]] ב[[יראת שמים]] במסירות גדולה. ישיבתו הקדושה עם שמה הטוב ההולך לפניה היתה תעודת הכבוד חטובה ביותר לתלמידים שלמדו בה, ופתחה את כל שערי התורה אפילו של הישיבות הבלתי - חסידיות הנודעות ביותר"]. | [[הרבי הריי"צ]] כותב עליו באחד מהמכתבים: {{ציטוטון|הרב החסיד ר׳ הערשל נטע נ״ע איז געווען איינער פון די גרעסטע און שענסטע חסידישע רבנים, וואס האט מיט די גרעסטר איבערגעגעבענקייט גארבעט צענדליגער יארן אויף הרבצת התורה ביראת שמים. זיין הייליגע ישיבה מיט דעם ברייט בעוואוסטען נאמען, די פאצעפער ישיבה, איז געווען די גרעסטע תעודה - רעקאמאנדאציע - פאר די תלמידים וואס חאבן בא החסיד הרב ר׳ הערשל נטע געלערנט, און האט געעפנט אלע שערי תורה אפילו פון בארימטע עולמשע ישיבות}} [= "הרב החסיד ר׳ הרשל נטע נ״ע היה מה[[רב]]נים ה[[חסיד]]יים הנעלים ביותר, שעשרות שנים הפיץ [[תורה]] ב[[יראת שמים]] במסירות גדולה. ישיבתו הקדושה עם שמה הטוב ההולך לפניה היתה תעודת הכבוד חטובה ביותר לתלמידים שלמדו בה, ופתחה את כל שערי התורה אפילו של הישיבות הבלתי - חסידיות הנודעות ביותר"]. | ||