10,863
עריכות
←פעילותו הפוליטית: חלק ב
(←פעילותו הפוליטית: חלק ב) |
|||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
== פעילותו הפוליטית == | == פעילותו הפוליטית == | ||
=== כשר בממשלות ישראל === | |||
לכנסת נכנס לראשונה בשנת [[תשל"ג]] אז פרש מ[[צה"ל]] והצטרף למפלגה הליברלית. כשנה לאחר היבחרו פרש מהכנסת לטובת תפקיד בכיר בצה"ל, ושנתיים לאחר מכן, ב[תשל"ו]] נתמנה ליועץ לענייני ביטחון של ראש הממשלה [[יצחק רבין]]. ב[[תשל"ז]] הקים מפלגה חדשה בשם "שלומציון", במסגרתה נבחר לכנסת ונתנמה לשר החקלאות בממשלה של [[מנחם בגין]]. בתקופה זו פעל רבות לביסוס ההתיישבות היהודית ב[[יהודה ושומרון]]. | לכנסת נכנס לראשונה בשנת [[תשל"ג]] אז פרש מ[[צה"ל]] והצטרף למפלגה הליברלית. כשנה לאחר היבחרו פרש מהכנסת לטובת תפקיד בכיר בצה"ל, ושנתיים לאחר מכן, ב[תשל"ו]] נתמנה ליועץ לענייני ביטחון של ראש הממשלה [[יצחק רבין]]. ב[[תשל"ז]] הקים מפלגה חדשה בשם "שלומציון", במסגרתה נבחר לכנסת ונתנמה לשר החקלאות בממשלה של [[מנחם בגין]]. בתקופה זו פעל רבות לביסוס ההתיישבות היהודית ב[[יהודה ושומרון]]. | ||
| שורה 19: | שורה 20: | ||
בכנסת האחת עשרה בראשות [[יצחק שמיר]] נתמנה לכהן כשר המסחר והתעשייה, וכחבר בוועדת השרים לענייני חוץ ובטחון. בשנת [[תשמ"ח]] רכש בית ברובע המסולמי של [[העיר העתיקה ירושלים|העיר העתיקה]] ב[[ירושלים]] כדי להכריח את הממשלה לאבטח את היהודים בעיר העתיקה. | בכנסת האחת עשרה בראשות [[יצחק שמיר]] נתמנה לכהן כשר המסחר והתעשייה, וכחבר בוועדת השרים לענייני חוץ ובטחון. בשנת [[תשמ"ח]] רכש בית ברובע המסולמי של [[העיר העתיקה ירושלים|העיר העתיקה]] ב[[ירושלים]] כדי להכריח את הממשלה לאבטח את היהודים בעיר העתיקה. | ||
בשנת [[תש"נ]] התמנה לשר הבינוי והשיכון, בתקופה בה עלו מאות אלפי [[יהודי]]ם מ[[רוסיה]] לאחר [[נפילת מסך הברזל]] | בשנת [[תש"נ]] התמנה לשר הבינוי והשיכון, בתקופה בה עלו מאות אלפי [[יהודי]]ם מ[[רוסיה]] לאחר [[נפילת מסך הברזל]]{{הערה|נפילה אותה ניבא [[הרבי]] עשרות שנים קודם לכן, ב[[ו' בתשרי]] [[תשכ"ז]], ומאוחר יותר בשנת [[תשמ"ו]] כשהחל לפעול ולהמריץ בניית שיכונים לעולים החדשים (כמו [[נחלת הר חב"ד]] ב[[קריית מלאכי]])}}. בתקופה זו בנה ושיפץ כ-150 אלף דירות, רבים מהם ב[[יהודה ושומרון]]. | ||
בתקופת שלטונו של יצחק רבין התנגד שרון ל[[הסכמי אוסלו]] ואף התבטא בחריפות כשאמר כי במדינה אחרת היו מעמידים את יוזמי התוכנית לדין. בקיץ [[תשנ"ה]] אף קרא לסירוב פקודה של פינוי בסיסים משטחי יהודה ושומרון. | |||
בממשלת [[בנימין נתניהו|נתניהו]] ב[[תשנ"ו]] התמנה לשר התשתיות הלאומיות, ובשנת [[תשנ"ח]] לשר החוץ בנוסף לתקפיד שר התשתיות. בתפקיד שר החוץ היה פעיל בחתימת [[הסכמי ואי]]. | |||
=== כראש ממשלה === | |||
בתקופת כהונתו כראש ממשלה ב[[תשס"א]] פרצה [[האינתיפאדה השניה]] במהלכה נרצחו מאות יהודים ואלפים נפצעו בתדירות יום-יומית. ב[[תשס"ב]], בעקבות החרפה חמורה במצב הביטחון כשמאות יהודים נטבחו בפיגועי התאבדות, החלה הממשלה במדיניות של הסיכולים הממוקדים, אך כשזה לא הועיל פתח שרון במבצע [[חומת מגן]] למיגור הטרור. באותה תקופה החל בהקמת 'גדר ההפרדה' האמורה לחצוץ בין שטחי יהודה ושומרון לשאר שטחי [[ארץ ישראל]], מעשה המסמל שבר אידיאולוגי ברעיון [[ארץ ישראל השלמה]]. | |||
=== תוכנית ההתנתקות === | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[תוכנית ההתנתקות]]}} | |||
{{להשלים|}} | |||
לקראת הבחירות בשנת [[תשס"ג]] הצהיר בגלוי, כי יהיה מוכן ל"ויתורים כואבים" תמורת "[[הסכמי שלום|שלום לדורות]]". ב[[תשס"ד] הודיע שרון לראשונה כי בתוכניתו לבצע בקרוב נסיגה חד צדדית מחלקים ב[[יש"ע]] חרף פינוי יישובים. למרות ההתנגדות של הממשל האמריקני לתוכנית, הפעיל שרון לחץ גדול עד שהשיג את תמיכתם המלאה. בתוכנית זו הייתה שבירה מוחלטת של כל היאדיאולוגיה הקודמת שלו, שבשלה נבחר בבחירות. | |||
פרסום התוכנית עורר גלי מחאה רבים, ורבים דרשו [[משאל עם]]. שרון התנגד, אך העמיד את התוכנית לאישור מתפקדי הליכוד, ואלו דחו אותה. למרות ההתנגדות התכחש שרון להבטחתו ללכת לפי ההחלטה, והמשיך לדחוף את התוכנית. בד בבד הקשיח את עמדתו כלפי הטרור, אך הסכים לשחרור מחבלים רוצחים. | |||
== קשריו עם הרבי == | == קשריו עם הרבי == | ||