רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ): הבדלים בין גרסאות בדף

[[חסיד]]י חב"ד לא ידעו באותו זמן האם לחגוג את השחרור{{הערה|עדות ר' [[מענדל פוטרפס]].}} שטרם נודע שהיה זה המרה מעונש מוות. בשנת [[תשנ"ב]] כינה [[הרבי]] את יום זה 'אתחלתא דגאולה' פרטית וכללית{{הערה|[[דבר מלכות]] ג' תמוז.}} וביאר כי במידה מסוימת ליום זה מעלה על י"ב בתמוז, הן משום שהוא גאולה בהסתר, הנעלית יותר על גאולה בגלוי, והן משום שהוא פותח ומתחיל את תהליך י"ב תמוז{{הערה|ראה בס' [[שערי המועדים]] ל[[חודש תמוז]] בפרקו, ועוד.}}.

אדמו"ר הריי"צ שהה מספר ימים בלנינגרד ובעקבות איום של היבסקציה והג.פ.או. לאסור שוב את אדמו"ר הריי"צ, הוא עבר לכפר מלחובקה. לאחר מאמצים רבים קיבל אדמו"ר הריי"צ אישור יציאה ללטביה וביום [[כ"ד בתשרי]] שנת [[תרפ"ח]] יצא מרוסיה עם משפחתו והתיישב בריגה, ולאחר זמן ייסד את ישיבת [[תומכי תמימים גוסטינא]].