גרשון בער ג'יקובסון: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קצת עריכה לשונית ותיקון קישורים
מאין תקציר עריכה
(קצת עריכה לשונית ותיקון קישורים)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''גרשון בער ג'יקובסון''' ([[ט"ו סיון]] [[תרצ"ג]]-[[כ' אייר]] [[תשס"ה]]) היה [[חסיד חב"ד]] שייסד את עיתון ה'[[אלגעמיינער זשורנאל]]' (עיתון בשפת ה[[אידיש]]), ועורכו הראשי. במהלך השנים [[הרבי]] קרא לו פעמים רבות ל[[חדר הרבי|חדרו]], והדריך אותו כיצד להביע את דעתה של היהדות הנאמנה בענינים העומדים על הפרק.
הרב '''גרשון בער ג'יקובסון''' ([[ט"ו סיון]] [[תרצ"ג]]-[[כ' אייר]] [[תשס"ה]]) היה [[חסיד חב"ד]] שייסד את עיתון ה'[[אלגעמיינער זשורנאל]]' (עיתון בשפת ה[[אידיש]]), ועורכו הראשי. במהלך השנים [[הרבי]] קרא לו פעמים רבות ל[[גן עדן העליון|חדרו]], והדריך אותו כיצד להביע את דעתה של היהדות הנאמנה בענינים העומדים על הפרק.


==תולדות חייו==
==תולדות חייו==
נולד ב[[מוסקבה]] ב[[ט"ו סיון]] [[תרצ"ג]] לאביו הרב [[סימון יעקובשווילי]] ולאמו מרת פריידא. בילדותו נאסר אביו על ידי ה[[ק.ג.ב.]] והוגלה ל[[סיביר]], והוא גודל על ידי אמו בלבד, כשבלית ברירה הוא נשלח ללמוד בבית ספר הקומוניסטי העממי מחשש השלטונות, ובשעות אחר הצהריים היה לומד עם מורה פרטי שהיה מגיע ללמד אותו במחתרת לימודי יהדות.
נולד ב[[מוסקבה]] ב[[ט"ו סיון]] [[תרצ"ג]] לאביו הרב [[סימון יעקובשווילי]] ולאמו מרת פריידא. בילדותו נאסר אביו על ידי ה[[ק.ג.ב.]] והוגלה ל[[סיביר]], והוא גודל על ידי אמו בלבד, כשבלית ברירה הוא נשלח ללמוד בבית ספר הקומוניסטי העממי מחשש השלטונות. בשעות אחר הצהריים היה לומד עם מורה פרטי שהיה מגיע ללמד אותו במחתרת לימודי יהדות.


כאשר פרצה [[מלחמת העולם השניה]] ברח יחד עם אמו ל[[לנינגרד]], ומשם המשיכו ל[[סמרקנד]] דרך [[גרוזיה]], ושהו במקום עד לסיומה של המלחמה, אז השתתפו ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]], והבריחו את גבולות רוסיה דרך [[לבוב]] עד שהגיעו למחנה הפליטים [[פוקינג]].
כאשר פרצה [[מלחמת העולם השניה]] ברח יחד עם אמו ל[[לנינגרד]] ומשם המשיכו ל[[סמרקנד]] דרך [[גרוזיה]], שם שהו עד לסיומה של המלחמה, אז השתתפו ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]], והבריחו את גבולות רוסיה דרך [[לבוב]] עד שהגיעו למחנה הפליטים [[פוקינג]].


מפוקינג המשיך ל[[צרפת]] יחד עם אמו, ונכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ושם גם התאחדה המשפחה מחדש כשהאבא שוחרר מגלותו, והצליח להבריח גם הוא את גבולות רוסיה. ב[[תשי"ב]] המשיכה המשפחה יחד ל[[טורנטו]] שם התמנה האבא לרב, אך הוא לא האריך ימים, ובעקבות הייסורים הקשים שעבר בסיביר נפטר כשנה וחצי לאחר שהתיישב ב[[טורנוטו]], ובעקבותיו נפטרה גם אשתו, אמו של גרשון בער.
מפוקינג המשיך ל[[צרפת]] יחד עם אמו, ונכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]], ושם גם התאחדה המשפחה מחדש כשהאבא שוחרר מגלותו והצליח להבריח גם הוא את גבולות רוסיה. ב[[תשי"ב]] המשיכה המשפחה יחד ל[[טורונטו]] שם התמנה האבא לרב, אך הוא לא האריך ימים ובעקבות הייסורים הקשים שעבר בסיביר נפטר כשנה וחצי לאחר שהתיישב בעיר, ובעקבותיו נפטרה גם אשתו, אמו של גרשון בער.


לאחר פטירת ההורים עברו גרשון בער ושני אחיו ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], שם גילה את כשרון הכתיבה שבו, ועם סיום לימודיו פתח את הקריירה העיתונאית שלו והחל לכתוב בעיתונים יידים מכובדים. בשנת [[תשט"ז]] נישא לרעייתו צביה, ביתו של ה[[גבאי]] ב-[[770]] הרב [[יעקב ליפסקר]].
לאחר פטירת ההורים עברו גרשון בער ושני אחיו ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], שם גילה את כשרון הכתיבה שבו, ועם סיום לימודיו פתח את הקריירה העיתונאית שלו והחל לכתוב בעיתונים [[יידים|אידיש]] מכובדים. בשנת [[תשט"ז]] נישא לרעייתו צביה, בתו של ה[[גבאי]] ב-[[770]] הרב [[יעקב ליפסקר]].


מלבד עיסוקו העיקרי ככתב בעיתון 'דער טאג מארגן זשורנאל', עסק מן הצד ככתב משנה בעיתונים שונים{{הערה|בין העיתונאים שכתב בהם היה גם עיתון ידיעות אחרונות, שהיה נציגו בני יורק לאחר שהחליף את בתפקיד את הסופר [[אלי ויזל]] ששימש עד אז כעיתונאי מטעמם. ידידות זו בינו לבין אלי ויזל התחזקה במהלך השנים כשפתח את עיתון [[אלגעמיינער זשורנאל]], בו היה אלי ויזל אחד מהכתבים החשובים.}}, והיה העיתונאי היהודי הראשון שביקר ב[[מצרים]] לאחר [[מלחמת ששת הימים]], דבר שהקנה לו פרסום רחב.
מלבד עיסוקו העיקרי ככתב בעיתון 'דער טאג מארגן זשורנאל', עסק מן הצד ככתב משנה בעיתונים שונים{{הערה|בין העיתונים שכתב בהם היה גם עיתון ידיעות אחרונות, שג'יקובסון היה נציגו בני יורק לאחר שהחליף את בתפקיד את הסופר [[אלי ויזל]] ששימש עד אז כעיתונאי מטעמם. הידידות בינו לבין אלי ויזל התחזקה במהלך השנים כשפתח את עיתון [[אלגעמיינער זשורנאל]], בו היה אלי ויזל אחד מהכתבים החשובים.}}, והיה העיתונאי היהודי הראשון שביקר ב[[מצרים]] לאחר [[מלחמת ששת הימים]], דבר שהקנה לו פרסום רחב.


בשנת [[תשל"א]] נסגר העיתון 'דער טאג', ובאסיפה שהתקיימה ב[[ספריית ליובאוויטש|ספריה של הרבי]] בנוכחות מספר עסקנים דוגמת הרב [[מענדל שם טוב]] הרב [[זלמן גוראריה]] והרב [[לייבל מוצ'קין]] הוחלט להקים עיתון חילופי שיהווה במה לפרסום דעתה של היהדות הנאמנה בענינים העומדים על הפרק. העיתון הראשון יצא לאור ב[[י' אדר]] [[תשל"ב]], כשהגב הכלכלי ניתן על ידי העסקנים, וניהול המערכת מופקד בידיו של הרב גרשון בער, שהיה גם העורך הראשי.
בשנת [[תשל"א]] נסגר העיתון 'דער טאג', ובאסיפה שהתקיימה ב[[ספריית ליובאוויטש|ספריית הרבי]] בנוכחות מספר עסקנים דוגמת הרב [[מענדל שם טוב]] הרב [[זלמן גוראריה]] והרב [[לייבל מוצ'קין]] הוחלט להקים עיתון חילופי שיהווה במה לפרסום דעתה של היהדות הנאמנה בענינים העומדים על הפרק. העיתון הראשון יצא לאור ב[[י' אדר]] [[תשל"ב]], כשהגב הכלכלי ניתן על ידי העסקנים וניהול המערכת מופקד בידיו של הרב גרשון בער, שהיה גם העורך הראשי.


שמו של העיתון נבחר על ידי הרבי - "אלגעמיינער זשורנאל" (עיתון של כולם), מתוך מטרה שהעיתון לא ייצג רק את עמודתיה של תנועת חב"ד, אלא יהווה במה איתה יזדהו כל הפלגים והזרמים ביהדות החרדית.
שמו של העיתון נבחר על ידי הרבי - "אלגעמיינער זשורנאל" (עיתון של כולם), מתוך מטרה שהעיתון לא ייצג רק את עמודתיה של תנועת [[חב"ד]], אלא יהיה במה אתה יזדהו כל הפלגים והזרמים ביהדות החרדית.


למרות שבכתיבת העיתון השתתפו כתבים שאינם שומרים תורה ומצוות, וחלקם בעלי דעות שמאלניות ההפוכות מדעת התורה, הצליח לנווט את העיתון כך שייצג את דעתה של היהדות, וילחם את מלחמותיו של הרבי בענינים העומדים על הפרק.
למרות שבכתיבת העיתון השתתפו כתבים שאינם שומרים תורה ומצוות, וחלקם בעלי דעות שמאלניות ההפוכות מדעת התורה, הצליח לנווט את העיתון כך שייצג את דעתה של היהדות, וילחם את מלחמותיו של הרבי בעניני הכלל.


כעורך ראשי באחד העיתונים החשובים ביותר של יהדות אמריקה, היה מוזמן לאסיפות רבות, וגם שם שימש כשליח נאמן של הרבי, וזכה לקבל הוראות מהרבי לאורך כל השנים הן לגבי הכתיבה בעיתון, והן לגבי אנשים שונים עמהם נפגש במהלך עבודתו.
כעורך ראשי באחד העיתונים החשובים ביותר של יהדות אמריקה, היה מוזמן לאסיפות רבות, וגם שם שימש כשליח נאמן של הרבי, וזכה לקבל הוראות מהרבי לאורך כל השנים הן לגבי הכתיבה בעיתון, והן לגבי אנשים שונים עמהם נפגש במהלך עבודתו.


נפטר ב[[כ' אייר]] [[תשס"ה]], ונטמן [[בית עלמין|בית העלמין]] [[מונטיפיורי]], ברובע [[קווינס]] שב[[ניו-יורק]].
נפטר ב[[כ' אייר]] [[תשס"ה]], ונטמן ב[[בית העלמין מונטיפיורי]], ברובע [[קווינס]] שב[[ניו-יורק]].


==משפחתו==
==משפחתו==

תפריט ניווט