משה צבי נריה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 670 בתים ,  8 באוקטובר 2013
הוספת תמונה
(הוספת תמונה)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:נריה.jpg|ממוזער|שמאל|250px]]
[[קובץ:נריה.jpg|ממוזער|שמאל|250px]]
הרב '''משה צבי נריה''' (מנקין) – מנהיג רוחני ומחנך, מייסד ישיבת בני עקיבא בכפר הרוא"ה, מכונה "אבי הכיפות הסרוגות". היה בקשר מיוחד עם חב"ד והרבי.  
הרב '''משה צבי נריה''' (מנקין) – מנהיג רוחני ומחנך, מייסד ישיבת בני עקיבא בכפר הרוא"ה, מכונה "אבי הכיפות הסרוגות". היה בקשר מיוחד עם חב"ד והרבי.  


== אביו ומשפחתו ==
== אביו ומשפחתו ==
נולד ביום [[כ"א]] [[שבט]] [[תרע"ג]] בעיירה הפולנית [[לודז']]. הוריו כינוהו בחיבה ‘מוישה הרשל’ה’.  
נולד ביום [[כ"א]] [[שבט]] [[תרע"ג]] בעיירה הפולנית [[לודז']]. הוריו כינוהו בחיבה ‘מוישה הרשל’ה’.  


שורה 14: שורה 12:


== לימוד [[תורה]] בתנאי מחתרת ==
== לימוד [[תורה]] בתנאי מחתרת ==
לאחר [[חג הפסח]] [[תרפ"ו]], והוא בן 13, נטל את מקל הנדודים והגיע לישיבת מינסק בראשות הרב [[יהושע הורדונר]]. הלימוד בישיבה התנהל בתנאי מחתרת גמורים. למרות המעקבים והרדיפות מהם סבלו שומרי המצוות באותם ימים, לא נרתע העלם הצעיר משה צבי מנקין (נריה) והמשיך ללמוד יהדות. ולא זו בלבד, אלא שאף החל ללמוד את תורת החסידות - דבר שהיה ‘פסול’ בתכלית בעיני הקומוניסטים, כיון שבכך שייך עצמו ל’שניאורסונים’.  
לאחר [[חג הפסח]] [[תרפ"ו]], והוא בן 13, נטל את מקל הנדודים והגיע לישיבת מינסק בראשות הרב [[יהושע הורדונר]]. הלימוד בישיבה התנהל בתנאי מחתרת גמורים. למרות המעקבים והרדיפות מהם סבלו שומרי המצוות באותם ימים, לא נרתע העלם הצעיר משה צבי מנקין (נריה) והמשיך ללמוד יהדות. ולא זו בלבד, אלא שאף החל ללמוד את תורת החסידות - דבר שהיה ‘פסול’ בתכלית בעיני הקומוניסטים, כיון שבכך שייך עצמו ל’שניאורסונים’.  


שורה 30: שורה 27:


== [[אדמו"ר הריי"צ]] מסייע לרב נריה ==
== [[אדמו"ר הריי"צ]] מסייע לרב נריה ==
כשהגיע למוסקבה התארח בביתו של אחיו הרב [[יוסף מנקין]]; עד מהרה הבין כי מפאת הדוחק והצפיפות, לא יוכל להמשיך לדור שם. למחרת בבוקר הלך להתפלל בבית הכנסת, שם פגש כמה בחורים שמקום לימודם נסגר על ידי השלטונות. שם גם התוודע לזיסל בונין, הלא הוא הרב החסיד אלכסנדר בן נון, לימים מידידיו הקרובים: “הכרתי צעיר חב”די בעל פנים טובות ועיניים חומות, אשר גלה גם הוא ממקום תורה מישיבת ‘תומכי תמימים’ בנעוול, שגם היא שתתה את כוס התרעלה ותלמידיה פוזרו”, מספר לימים הרב נריה.  
כשהגיע למוסקבה התארח בביתו של אחיו הרב [[יוסף מנקין]]; עד מהרה הבין כי מפאת הדוחק והצפיפות, לא יוכל להמשיך לדור שם. למחרת בבוקר הלך להתפלל בבית הכנסת, שם פגש כמה בחורים שמקום לימודם נסגר על ידי השלטונות. שם גם התוודע לזיסל בונין, הלא הוא הרב החסיד אלכסנדר בן נון, לימים מידידיו הקרובים: “הכרתי צעיר חב”די בעל פנים טובות ועיניים חומות, אשר גלה גם הוא ממקום תורה מישיבת ‘תומכי תמימים’ בנעוול, שגם היא שתתה את כוס התרעלה ותלמידיה פוזרו”, מספר לימים הרב נריה.  


שורה 40: שורה 36:


== בארץ ישראל ==
== בארץ ישראל ==
כשהגיע הרב חנזין לארץ, שוב חזרו השניים לקביעות לימודם המשותף.
כשהגיע הרב חנזין לארץ, שוב חזרו השניים לקביעות לימודם המשותף.
   
   
שורה 46: שורה 41:


== עם הרבי ==
== עם הרבי ==
 
[[קובץ:משה צבי נריה כותב לרבי.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב הרב נריה לרבי לקראת יום הולדת הרבי, תשל"ב: "הבוחר בעמו ישראל וברועיו הנאמנים, יחזק ויאמץ כוחו וחילו של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, לעמוד בראש מערכות עם ד' ולהנהיג דורנו ברוב עוז ותפארה, עד יאיר על כולנו אור-תורת-אמת, אור גאולה וישועה. כעתירת הכותב וחותם בכבוד והדר, בהר הקודש בירושלים. משה צבי בהרב פתחיה זצ"ל נריה]]
הקשר של הרב נריה עם חב”ד בכלל, ועם הרבי בפרט, היה קשר אמיץ וחזק. כבר בשנת [[תשי"ח]] אנו מוצאים את הרב נריה מבקש את ברכותיו של הרבי: “זקוק אני להרבה סייעתא דשמייא, ואבקש בזה את כ"ק אדמו"ר שליט"א לזכור אותי לטובה ולברכה”, הוא כותב. ובכלל, הוא הרבה לכתוב לרבי, וביחידויות להן זכה, שהה שעות ארוכות.  
הקשר של הרב נריה עם חב”ד בכלל, ועם הרבי בפרט, היה קשר אמיץ וחזק. כבר בשנת [[תשי"ח]] אנו מוצאים את הרב נריה מבקש את ברכותיו של הרבי: “זקוק אני להרבה סייעתא דשמייא, ואבקש בזה את כ"ק אדמו"ר שליט"א לזכור אותי לטובה ולברכה”, הוא כותב. ובכלל, הוא הרבה לכתוב לרבי, וביחידויות להן זכה, שהה שעות ארוכות.  


שורה 59: שורה 54:
לימוד ה[[חסידות]] שלימד את תלמידיו, השפיע עליהם רבות. לימים הפכו רבים מהם לחסידי חב”ד מובהקים, וגם אלו שלא היו לחסידים של ממש, ההערכה והקירבה שלהם לחב”ד אינה מוטלת בספק, כפי שמתארים תלמידיו: “לאחר שהרב נריה חזר מהרבי, הוא סיפר לנו את דברי הרבי אליו ודיבר עליו בהערכה עצומה. באותה תקופה התחלתי להתקרב לחב”ד, ובמבט לאחור אני מאמין כי בזכות התחושה שחשתי שראש הישיבה שלי מעריץ את הרבי, הסתייע לי להתקרב יותר לחב”ד...
לימוד ה[[חסידות]] שלימד את תלמידיו, השפיע עליהם רבות. לימים הפכו רבים מהם לחסידי חב”ד מובהקים, וגם אלו שלא היו לחסידים של ממש, ההערכה והקירבה שלהם לחב”ד אינה מוטלת בספק, כפי שמתארים תלמידיו: “לאחר שהרב נריה חזר מהרבי, הוא סיפר לנו את דברי הרבי אליו ודיבר עליו בהערכה עצומה. באותה תקופה התחלתי להתקרב לחב”ד, ובמבט לאחור אני מאמין כי בזכות התחושה שחשתי שראש הישיבה שלי מעריץ את הרבי, הסתייע לי להתקרב יותר לחב”ד...


== הרבי מסייע לרב נריה לגייס כספים ==
===הרבי מסייע לרב נריה לגייס כספים===
 
בחודש [[אייר]] [[תשי"ז]] הגיע הרב נריה ל[[ארה"ב]], כנראה על מנת לבסס את הישיבה שהקים. מסתבר כי הרב נריה עוד לא הכיר כל כך את עבודת גיוס המשאבים, והרבי התגייס כדי לסייע לו בזאת. “הרבי העביר מסרים לאישים עמם היה אמור בעלי הרב להיפגש. הרבי ביקש מהם שיקבלו אותו בסבר פנים יפות ויסייעו לו”, מספרת רעייתו הרבנית רחל.  
בחודש [[אייר]] [[תשי"ז]] הגיע הרב נריה ל[[ארה"ב]], כנראה על מנת לבסס את הישיבה שהקים. מסתבר כי הרב נריה עוד לא הכיר כל כך את עבודת גיוס המשאבים, והרבי התגייס כדי לסייע לו בזאת. “הרבי העביר מסרים לאישים עמם היה אמור בעלי הרב להיפגש. הרבי ביקש מהם שיקבלו אותו בסבר פנים יפות ויסייעו לו”, מספרת רעייתו הרבנית רחל.  


שורה 75: שורה 69:
במהלך אותו ביקור השתתף הרב נריה ב[[התוועדות]] שהתקיימה ביום ב’ של חג השבועות. ההתועדות החלה לאחר [[תפלת המנחה]] ונמשכה עד קרוב לחצות הלילה, כשבסיומה ברכו [[ברכת המזון]] והתפללו ערבית. כשהבחין הרב נריה כי עבר זמן צאת הכוכבים, החליט שעל פי הדין רצוי יותר לקרוא קריאת שמע של ערבית ולהתפלל ערבית כעת, ולכן יצא בשקט החוצה, התפלל ערבית וחזר להתוועדות. כאשר הרבי ראה אותו בחזרתו, חייך אליו במאור פנים ואמר: “ארויס פון איין ספק, און אריין אין א צווייטען ספק”.
במהלך אותו ביקור השתתף הרב נריה ב[[התוועדות]] שהתקיימה ביום ב’ של חג השבועות. ההתועדות החלה לאחר [[תפלת המנחה]] ונמשכה עד קרוב לחצות הלילה, כשבסיומה ברכו [[ברכת המזון]] והתפללו ערבית. כשהבחין הרב נריה כי עבר זמן צאת הכוכבים, החליט שעל פי הדין רצוי יותר לקרוא קריאת שמע של ערבית ולהתפלל ערבית כעת, ולכן יצא בשקט החוצה, התפלל ערבית וחזר להתוועדות. כאשר הרבי ראה אותו בחזרתו, חייך אליו במאור פנים ואמר: “ארויס פון איין ספק, און אריין אין א צווייטען ספק”.


== מקורות ==
== קישורים חיצונים ==
[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=33569 האיש שהביא את י"ט כסלו לחוגי ה'מזרחי'] כתבה מאת [[שניאור זלמן ברגר]] ב[[שבועון בית משיח]]
*[[שניאור זלמן ברגר]], [http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=33569 '''האיש שהביא את י"ט כסלו לחוגי ה'מזרחי''''] - מתוך [[שבועון בית משיח]]
 
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבנים]]
[[קטגוריה:רבנים]]

תפריט ניווט