1,282
עריכות
קרמנצ'וג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הוספת קישורים
(הוספת קישורים) |
|||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
כארבע מאות שנה חלפו מאז הוקמה העיר, אך החיים היהודיים פכו בה רק לפני כמאתיים שנה. | כארבע מאות שנה חלפו מאז הוקמה העיר, אך החיים היהודיים פכו בה רק לפני כמאתיים שנה. | ||
על יהודי העיר ככלל, ניתן לומר כי תורה וגדולה נמצאו אצלם במקום אחד. בקהילה היהודית היו עשירים גדולים, לצד בעלי תורה וחסידים דגולים; הם אלו שהשפיעו על רוח | על יהודי העיר ככלל, ניתן לומר כי תורה וגדולה נמצאו אצלם במקום אחד. בקהילה היהודית היו עשירים גדולים, לצד בעלי תורה וחסידים דגולים; הם אלו שהשפיעו על רוח ה[[יהדות]] בעיר בכלל, ועל רוחה של [[ליובאוויטש]] בפרט. לרבים מעשירים אלו היה בית-כנסת אותם בנו, ורבים מבני העיר היו מתפללים בהם. | ||
בשבתות שררה אווירה שבתית מובהקת, באשר כל עסקי היהודים היו סגורים, ולא נמצאה אף לא חנות אחת פתוחה. לא ייפלא אפוא שבגין כך זכתה קרמנצ'וג לכינוי "ירושלים דאוקראינה". | בשבתות שררה אווירה שבתית מובהקת, באשר כל עסקי היהודים היו סגורים, ולא נמצאה אף לא חנות אחת פתוחה. לא ייפלא אפוא שבגין כך זכתה קרמנצ'וג לכינוי "ירושלים דאוקראינה". | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
התוכנית ליישב את בני משפחת הרבי וחסידים רבים בקרמנצ'וג, ירדה מהפרק. אדמו"ר האמצעי אמנם התגורר בעיר במשך מספר חודשים, אך לאחר [[חג השבועות]] [[תקע"ג]], לבקשת החסידים, עזב הרבי את העיר יחד עם מלווים רבים כשפניו מועדות ל[[ליובאוויטש]], שם נבנתה מחדש הממלכה החב"דית. | התוכנית ליישב את בני משפחת הרבי וחסידים רבים בקרמנצ'וג, ירדה מהפרק. אדמו"ר האמצעי אמנם התגורר בעיר במשך מספר חודשים, אך לאחר [[חג השבועות]] [[תקע"ג]], לבקשת החסידים, עזב הרבי את העיר יחד עם מלווים רבים כשפניו מועדות ל[[ליובאוויטש]], שם נבנתה מחדש הממלכה החב"דית. | ||
הרוח החב"דית שבה לעיר לאחר כשמונים שנה, כאשר ישיבת '[[תומכי תמימים]]' עזבה את ליובאוויטש והתפצלה לכמה מקומות. לאחר נדודים רבים, הוקמה הישיבה המרכזית בקרמנצ'וג. | הרוח החב"דית שבה לעיר לאחר כשמונים שנה, כאשר ישיבת '[[תומכי תמימים]]' עזבה את [[ליובאוויטש]] והתפצלה לכמה מקומות. לאחר נדודים רבים, הוקמה הישיבה המרכזית בקרמנצ'וג. | ||
==החסיד הראשון בעיר == | ==החסיד הראשון בעיר == | ||
| שורה 47: | שורה 47: | ||
==האחים גור אריה == | ==האחים גור אריה == | ||
בשנים שלפני המהפכה הקומוניסטית, התגוררה בעיר משפחת גורארי המפורסמת, שמנתה שלושה אחים, שלושה גדולים בנגלה ובחסידות, גבירים מכובדים, ואלו נמנו על מקורביהם של [[רבותינו נשיאנו]]. משפחת | בשנים שלפני המהפכה הקומוניסטית, התגוררה בעיר משפחת גורארי המפורסמת, שמנתה שלושה אחים, שלושה גדולים בנגלה ובחסידות, גבירים מכובדים, ואלו נמנו על מקורביהם של [[רבותינו נשיאנו]]. משפחת [[גוראריה]] היתה מהמשפחות החב"דיות החשובות בעיר, ידועה בייחוסה. | ||
לשלושת האחים, הרב [[שמואל גוראריה]] הרב [[נתן גוראריה]] והרב [[מנחם מענדל גוראריה]] (אביו של [[הרש"ג]]), היו עסקים משגשגים, בתי חרושת של טבק, יערות רבים ועוד. שלושתם דבקו בדרכי רבותינו נשיאינו, והרימו תרומות נכבדות לעניינים שונים, על פי הכוונת רבותינו נשיאינו. | לשלושת האחים, הרב [[שמואל גוראריה]] הרב [[נתן גוראריה]] והרב [[מנחם מענדל גוראריה]] (אביו של [[הרש"ג]]), היו עסקים משגשגים, בתי חרושת של טבק, יערות רבים ועוד. שלושתם דבקו בדרכי רבותינו נשיאינו, והרימו תרומות נכבדות לעניינים שונים, על פי הכוונת רבותינו נשיאינו. | ||
| שורה 53: | שורה 53: | ||
הללו אף דאגו לפרנסתם של החסידים. בבית החרושת לטבק שהיה להם, עבדו כחמישים עובדים - כולם חסידים ותמימים, בעלי תריסין בנגלה וחסידות. אחד העובדים המפורסמים היה החסיד הנודע הרב [[ישראל נח בליניצקי]], ששימש כגזבר ורואה חשבון במפעל במשך שנים רבות. | הללו אף דאגו לפרנסתם של החסידים. בבית החרושת לטבק שהיה להם, עבדו כחמישים עובדים - כולם חסידים ותמימים, בעלי תריסין בנגלה וחסידות. אחד העובדים המפורסמים היה החסיד הנודע הרב [[ישראל נח בליניצקי]], ששימש כגזבר ורואה חשבון במפעל במשך שנים רבות. | ||
בשנים שלפני המהפכה הקומניסטית, ניהל הרב [[יחיאל צבי גוראריה]] בנו הבכור של ר' נתן גוראריה, את המפעל הגדול. אף הוא מחשובי חסידי חב"ד בעיר ובכלל. | בשנים שלפני המהפכה הקומניסטית, ניהל הרב [[יחיאל צבי גוראריה]] בנו הבכור של ר' [[נתן גוראריה]], את המפעל הגדול. אף הוא מחשובי חסידי [[חב"ד]] בעיר ובכלל. | ||
בימים ההם היה 'גן עדן חסידי' בעיר, כאשר רובם ככולם היו מסודרים | בימים ההם היה '[[גן עדן]] חסידי' בעיר, כאשר רובם ככולם היו מסודרים ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]]; בתי המדרש היו מלאים תדיר, שיעורי תורה ו[[התוועדויות]] היו בשופי. | ||
==המהפיכה הקומוניסטית== | ==המהפיכה הקומוניסטית== | ||
גן עדן החסידי הזה קרס עם פרוץ המהפיכה הקומוניסטית. עם עליית הקומוניסטים לשלטון, סגרו הקלגסים את כל בתי הכנסת הרבים, בתי הספר ותלמודי תורה, הספריה הציבורית, ואפילו את בית הרפואה. הכול הולאם לטובת "אמא רוסיה". במקביל החלו רדיפות כנגד בעלי המפעלים והעשירים. מפעל הטבק של משפחת גורארי הולאם, כאשר הקומוניסטים "הצניחו" מנהלים חדשים. | גן עדן החסידי הזה קרס עם פרוץ המהפיכה הקומוניסטית. עם עליית הקומוניסטים לשלטון, סגרו הקלגסים את כל בתי הכנסת הרבים, בתי הספר ותלמודי תורה, הספריה הציבורית, ואפילו את בית הרפואה. הכול הולאם לטובת "אמא רוסיה". במקביל החלו רדיפות כנגד בעלי המפעלים והעשירים. מפעל הטבק של משפחת גורארי הולאם, כאשר הקומוניסטים "הצניחו" מנהלים חדשים. | ||
כל החסידים שעבדו במפעל נאלצו לעוזבו לאחר שסרבו לעבוד | כל החסידים שעבדו במפעל נאלצו לעוזבו לאחר שסרבו לעבוד ב[[שבת]], לפי תביעת המנהלים החדשים. על כנו נשאר נותר רק מנהל החשבונות ר' [[ישראל נח בליניצקי]], וזאת כאות הערכה על כך שעמד בגבורה כנגד שודד שניסה לשדוד ממנו סכום כסף גדול השייך למפעל. | ||
כאשר ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] נאלצה לנדוד | כאשר ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] נאלצה לנדוד מ[[ליובאוויטש]] לערים אחרות, נוסד הסניף המרכזי ב[[תומכי תמימים קרמנצ'וג|קרמנצ'וג]], והאחים גורארי תרמו בניינים וסכומי כסף אדירים לטובת קיומה של ה[[ישיבה]]. | ||
אולם מצב זה לא נמשך זמן רב, לאחר שכל בני המשפחה נאלצו להימלט מקרמנצ'וג מאימת הקומוניסטים. | אולם מצב זה לא נמשך זמן רב, לאחר שכל בני המשפחה נאלצו להימלט מקרמנצ'וג מאימת הקומוניסטים. | ||