7,986
עריכות
רוסיה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
מ (←לקריאה נוספת) |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
בעת [[מלחמת נפוליאון]] תמך אדמו"ר הזקן{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר האמצעי (הוצאת תשע"ג) אגרת ח', תאור ייחסו של אדמו"ר הזקן למלחמה ועל הסתלקותו.}} בנצחונה של רוסיה לעומת חלק מתלמידי המגיד{{הערה|אדמו"ר הריי"צ כותב (ספר השיחות תרצ"א עמ' 171 נעתק מרשימת היומן עמ' קעה-ו, וכן בסה"ש הנ"ל עמ' 174) שמדובר ברבי שלמה מקרלין אך הרבי מציין (אגרות קודש חלק ט"ו עמ' ת"נ) שהוא נפטר שנים רבות קודם לכן בשנת [[תקנ"ב]] ולכן אומר הרבי שמדובר במגיד מקוזניץ. בנוגע לגדולי ישראל אחרים ראה המסע האחרון (מונדשיין) עמ' 73.}} שתמכו בצרפת משום שסברו שתחת שלטון צרפתי ירווח ליהודים בגשמיות אך אדמו"ר הזקן סבר שתחת ממשלת צרפת צפויה סכנה רוחנית לעם ישראל והעדיף את מלכות רוסיה. כן עזר אדמו"ר הזקן לרוסיה על ידי שליחת מרגלים נגד הצבא הצרפתי, מרגל ידוע היה החסיד ר' [[משה מייזליש]], כמו כן ידוע שרבי [[משה (בן אדמו"ר הזקן)]] ריגל עבור רוסיה ואף נלכד בידי הצרפתים אך לבסוף שוחרר. בסופה של מלחמה עקובה מדם שבראשיתה כבשו הצרפתים שטחים נרחבים מרוסיה ואת מוסקבה הבירה, הדף הצבא הרוסי את הצרפתים וניצח במלחמה. | בעת [[מלחמת נפוליאון]] תמך אדמו"ר הזקן{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר האמצעי (הוצאת תשע"ג) אגרת ח', תאור ייחסו של אדמו"ר הזקן למלחמה ועל הסתלקותו.}} בנצחונה של רוסיה לעומת חלק מתלמידי המגיד{{הערה|אדמו"ר הריי"צ כותב (ספר השיחות תרצ"א עמ' 171 נעתק מרשימת היומן עמ' קעה-ו, וכן בסה"ש הנ"ל עמ' 174) שמדובר ברבי שלמה מקרלין אך הרבי מציין (אגרות קודש חלק ט"ו עמ' ת"נ) שהוא נפטר שנים רבות קודם לכן בשנת [[תקנ"ב]] ולכן אומר הרבי שמדובר במגיד מקוזניץ. בנוגע לגדולי ישראל אחרים ראה המסע האחרון (מונדשיין) עמ' 73.}} שתמכו בצרפת משום שסברו שתחת שלטון צרפתי ירווח ליהודים בגשמיות אך אדמו"ר הזקן סבר שתחת ממשלת צרפת צפויה סכנה רוחנית לעם ישראל והעדיף את מלכות רוסיה. כן עזר אדמו"ר הזקן לרוסיה על ידי שליחת מרגלים נגד הצבא הצרפתי, מרגל ידוע היה החסיד ר' [[משה מייזליש]], כמו כן ידוע שרבי [[משה (בן אדמו"ר הזקן)]] ריגל עבור רוסיה ואף נלכד בידי הצרפתים אך לבסוף שוחרר. בסופה של מלחמה עקובה מדם שבראשיתה כבשו הצרפתים שטחים נרחבים מרוסיה ואת מוסקבה הבירה, הדף הצבא הרוסי את הצרפתים וניצח במלחמה. | ||
לאחר המלחמה והסתלקות אדמו"ר הזקן קיבל [[אדמו"ר האמצעי]] את הנשיאות והחל לאסוף כספים על מנת לעזור לשקם את הכפרים היהודיים שנהרסו במלחמה. בשנים שלאחר מכן ייסד כשלושים ותשעה כפרים בפלך חרסון{{הערה|קיצור תולדות חב"ד, כפר חב"ד, תשס"ד, עמודים 84-86, יוסף יצחק קמינצקי.}} כפרים אלו התקיימו במשך למעלה ממאה שנים ונהרסו במלחמת העולם השנייה. כמו כן החלה אז גזירת הגרוש מהכפרים ואדמו"ר האמצעי התאמץ לגייס כספים ולסדר את המגורשים בכפרים שייסד. | לאחר המלחמה והסתלקות אדמו"ר הזקן קיבל [[אדמו"ר האמצעי]] את הנשיאות והחל לאסוף כספים על מנת לעזור לשקם את הכפרים היהודיים שנהרסו במלחמה. בשנים שלאחר מכן ייסד כשלושים ותשעה כפרים בפלך חרסון{{הערה|[[קיצור תולדות חב"ד]], כפר חב"ד, תשס"ד, עמודים 84-86, [[יוסף יצחק קמינצקי]].}} כפרים אלו התקיימו במשך למעלה ממאה שנים ונהרסו במלחמת העולם השנייה. כמו כן החלה אז גזירת הגרוש מהכפרים ואדמו"ר האמצעי התאמץ לגייס כספים ולסדר את המגורשים בכפרים שייסד. | ||
האדמו"ר הצ"צ נלחם כנגד גזרת הצאר ניקולאי לגיוס ה[[גזרת הקנטוניסטים|קנטוניסטים]], וזאת אף בדרכים בלתי חוקיות כגון הקמת ועד שניסה לשחד את פקידי השלטון להפחית את מכסת האנשים שיש לתת לעבודת הצבא, ארגון בשם "חברה תחיית המתים" לצורך שחרור את הילדים בכל צורה שהיא, משיחוד השומרים ורישום הילדים כמתים ושליחת אנשים אל מקומות הכינוס של הילדים כדי לעודדם שיישארו יהודים נאמנים לדתם{{הערה|קונטרס "אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה" בתחילתו.}}. הוא קירב חיילים אלו ביחס מיוחד, ואף ישנו מאמר חסידות שאמר בפני אחת מקבוצות הקנוטוניסטים. | האדמו"ר הצ"צ נלחם כנגד גזרת הצאר ניקולאי לגיוס ה[[גזרת הקנטוניסטים|קנטוניסטים]], וזאת אף בדרכים בלתי חוקיות כגון הקמת ועד שניסה לשחד את פקידי השלטון להפחית את מכסת האנשים שיש לתת לעבודת הצבא, ארגון בשם "חברה תחיית המתים" לצורך שחרור את הילדים בכל צורה שהיא, משיחוד השומרים ורישום הילדים כמתים ושליחת אנשים אל מקומות הכינוס של הילדים כדי לעודדם שיישארו יהודים נאמנים לדתם{{הערה|קונטרס "אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה" בתחילתו.}}. הוא קירב חיילים אלו ביחס מיוחד, ואף ישנו מאמר חסידות שאמר בפני אחת מקבוצות הקנוטוניסטים. | ||
| שורה 59: | שורה 59: | ||
ביום הראשון לבואו לריגא ייסד הרבי הריי"צ וועד שיעזור ליהודי רוסיה מבחוץ על ידי שליחת כסף מזון ואמצעים לשמירת היהדות. בתוך רוסיא מונו מספר חסידים להנהל את רשת התלמודי תורה וישיבות תומכי תמימים המחתרתיות. כמו כן טרח לארגן משלוחים של מצות לחג ה[[פסח]] ו[[ארבעת המינים]] ל[[חג הסוכות]]. | ביום הראשון לבואו לריגא ייסד הרבי הריי"צ וועד שיעזור ליהודי רוסיה מבחוץ על ידי שליחת כסף מזון ואמצעים לשמירת היהדות. בתוך רוסיא מונו מספר חסידים להנהל את רשת התלמודי תורה וישיבות תומכי תמימים המחתרתיות. כמו כן טרח לארגן משלוחים של מצות לחג ה[[פסח]] ו[[ארבעת המינים]] ל[[חג הסוכות]]. | ||
בשנת [[תרצ"ה]] ערך הנ.ק.וו.ד [[מאסר חסידים תרצ"ח|גל מאסרים]] ב[[מוסקבה]] וב[[רוסטוב]] של הדמויות העיקריות שעסקו בהפצת היהדות, על כולם נגזרו שלש שנות גלות בקזחסטן, רובם שרדו את הגלות מלבד ר' [[יעקב מסקאליק]] שעקבותיו אבדו{{הערה|על גל מאסרים זה ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית ([[שלום דובער לוין]]) עמ' רי"א.}}. במהלך השנים הבאות (תרצ"ה - [[תרצ"ט]]) היו גלי מאסרים רבים{{הערה|ראה שם עמ' קיד ואילך שמאסרים אלו התמקדו בעיקר בעיירות.}} ששיאן בגל המאסרים ב[[תרצ"ח]] שהתרחש בלנינגרד בו נעצרו כעשרים וחמישה חסידים בלילה אחד שנקרא לאחר מכן "ליל עשרת הרוגי מלכות", שנים עשר מהם הוצאו להורג וכל השאר נשלחו לשנים רבות לסיביר. משפחות הנרצחים לא ידעו זמן רב על גורל יקיריהם משום שנמסר להם כי הם הוגלו גם כן ורק לאחר שנים נאמרה להם האמת המרה{{הערה|על המאסרים הללו ראה יהדות הדממה עמ' 185 ויהודים ויהדות בברית המועצות עמ' 125.}}, ב[[ט' ניסן]] [[תרצ"ט]] נאסר רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי. בעקבות המאסרים נאלצו חסידים רבים לברוח מאימת השלטונות ולרדת למחתרת{{הערה|על חיי החסידים במחתרת ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית עמ' רטז.}}. | בשנת [[תרצ"ה]] ערך הנ.ק.וו.ד [[מאסר חסידים תרצ"ח|גל מאסרים]] ב[[מוסקבה]] וב[[רוסטוב]] של הדמויות העיקריות שעסקו בהפצת היהדות, על כולם נגזרו שלש שנות גלות בקזחסטן, רובם שרדו את הגלות מלבד ר' [[יעקב מסקאליק]] שעקבותיו אבדו{{הערה|על גל מאסרים זה ראה [[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]] ([[שלום דובער לוין]]) עמ' רי"א.}}. במהלך השנים הבאות (תרצ"ה - [[תרצ"ט]]) היו גלי מאסרים רבים{{הערה|ראה שם עמ' קיד ואילך שמאסרים אלו התמקדו בעיקר בעיירות.}} ששיאן בגל המאסרים ב[[תרצ"ח]] שהתרחש בלנינגרד בו נעצרו כעשרים וחמישה חסידים בלילה אחד שנקרא לאחר מכן "ליל עשרת הרוגי מלכות", שנים עשר מהם הוצאו להורג וכל השאר נשלחו לשנים רבות לסיביר. משפחות הנרצחים לא ידעו זמן רב על גורל יקיריהם משום שנמסר להם כי הם הוגלו גם כן ורק לאחר שנים נאמרה להם האמת המרה{{הערה|על המאסרים הללו ראה יהדות הדממה עמ' 185 ויהודים ויהדות בברית המועצות עמ' 125.}}, ב[[ט' ניסן]] [[תרצ"ט]] נאסר רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי. בעקבות המאסרים נאלצו חסידים רבים לברוח מאימת השלטונות ולרדת למחתרת{{הערה|על חיי החסידים במחתרת ראה תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית עמ' רטז.}}. | ||
===בתקופת מלחמת העולם השנייה=== | ===בתקופת מלחמת העולם השנייה=== | ||
| שורה 98: | שורה 98: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[[זושא וולף]], '''דיעדושקא - הרבי מליובאוויטש ויהדות רוסיה''', [[אור אבנר]], [[תשס"ז]]. | *[[זושא וולף]], '''דיעדושקא - הרבי מליובאוויטש ויהדות רוסיה''', [[אור אבנר]], [[תשס"ז]]. | ||
*[[שלום דובער לוין]], '''[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית''', [[קה"ת]], [[תש"ע]]. | *[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]]''', [[קה"ת]], [[תש"ע]]. | ||
*שלום דובער לוין, '''תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית''', קה"ת, [[תשנ"ט]]. | *שלום דובער לוין, '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''', קה"ת, [[תשנ"ט]]. | ||
*[[נפתלי צבי גוטליב]], '''יהדות הדממה''' - פרקי גבורה מופלאים, פרשיות מרתקות, וסיפורים מדהימים על יהודי רוסיה הסובייטית, [[תשמ"ד]]. | *[[נפתלי צבי גוטליב]], '''יהדות הדממה''' - פרקי גבורה מופלאים, פרשיות מרתקות, וסיפורים מדהימים על יהודי רוסיה הסובייטית, [[תשמ"ד]]. | ||
*[[מנחם זיגלבוים]], '''[[סוערות בדממה]]''' - נשות החסידים ברוסיה הסובייטית (ב' כרכים), [[תשס"ה]]. | *[[מנחם זיגלבוים]], '''[[סוערות בדממה]]''' - נשות החסידים ברוסיה הסובייטית (ב' כרכים), [[תשס"ה]]. | ||
| שורה 110: | שורה 110: | ||
{{מדינות אירופה}} | {{מדינות אירופה}} | ||
{{מדינות ברית המועצות לשעבר}} | {{מדינות ברית המועצות לשעבר}} | ||
[[קטגוריה:קהילות חב"ד בעולם]] | [[קטגוריה:קהילות חב"ד בעולם]] | ||