רפאל צמח חודיידטוב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מועתק מויקיפדיה! חסר קשריו עם רבותינו נשיאינו
(תאריך עברי בפתיח)
(מועתק מויקיפדיה! חסר קשריו עם רבותינו נשיאינו)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:REFAEL.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' רפאל צמח בצעירותו]]
[[קובץ:REFAEL.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' רפאל צמח בצעירותו]]
'''רפאל צמח חודיידטוב''' (אלנתן) ([[תרנ"ט]]; 1899 - [[תשמ"ז]]; 1987.), מקים ה[[קולחוז]] היהודי הראשון ברוסיה הקומוניסטית, חסיד [[חב"ד]], מנהיג ציבור ונדבן שסייע לאלפי פליטי שואה יהודים.
'''רפאל צמח חודיידטוב''' (אלנתן) ([[תרנ"ט]]; 1899 - [[תשמ"ז]]; 1987), מקים ה[[קולחוז]] היהודי הראשון ברוסיה הקומוניסטית, חסיד [[חב"ד]], מנהיג ציבור ונדבן שסייע לאלפי פליטי שואה יהודים.


== חייו ==
== חייו ==
שורה 27: שורה 27:
   
   
== עלייה לארץ ישראל ==
== עלייה לארץ ישראל ==
ב-12 לדצמבר 1971 עלה חודיידטוב ל[[ישראל]] וזכה לקבלת פנים מצד אנשים רבים שנעזרו בו בתקופת מלחמת העולם השנייה.  ב"אולמי וגשל" בבני ברק נערכה לכבודו קבלת פנים, בהשתתפות מאות מתוך פליטי השואה שהציל.{{הערה|[[דוד זריצקי]], "רבי רפאל מגיע לארץ", המודיע 1971}}
בכ"ד כסלו [[תשל"ב]] עלה חודיידטוב ל[[ישראל]] וזכה לקבלת פנים מצד אנשים רבים שנעזרו בו בתקופת מלחמת העולם השנייה.  ב"אולמי וגשל" בבני ברק נערכה לכבודו קבלת פנים, בהשתתפות מאות מתוך פליטי השואה שהציל{{הערה|[[דוד זריצקי]], "רבי רפאל מגיע לארץ", המודיע 1971.}}.


בהשראת פעולות ההצלה שלו במהלך השואה נכתב ע"י הסופר הרב יוחנן בן אהרון חזק בשנת 1981 מחזה עלילתי בשבע מערכות בשם "היהודי הבוכרי מולא רפאל מסמרקנד" המתאר את מעשיו של ר' רפאל בתקופת השואה ואת המשפט בו הואשם בסיוע מחתרתי לפליטים.{{הערה|[[בן אהרון חזק]], "מחזות ועלילות", הוצאת רחובות, 1981, עמודים 446-484.}}
בהשראת פעולות ההצלה שלו במהלך השואה נכתב ע"י הסופר הרב יוחנן בן אהרון חזק בשנת 1981 מחזה עלילתי בשבע מערכות בשם "היהודי הבוכרי מולא רפאל מסמרקנד" המתאר את מעשיו של ר' רפאל בתקופת השואה ואת המשפט בו הואשם בסיוע מחתרתי לפליטים.{{הערה|[[בן אהרון חזק]], "מחזות ועלילות", הוצאת רחובות, 1981, עמודים 446-484.}}
שורה 33: שורה 33:
בישראל התגורר ב[[קריית מלאכי]], ועסק בעניינים ציבוריים. הוא פעל לשיקום חלקת הנביאים של העדה הספרדית ההרוסה בהר הזיתים, הקים בית כנסת לבני העדה הבוכרית בקריית מלאכי והוציא לאור מספר ספרים, ובתוכם: סדרת "כתבי הקודש עשרים וארבעה", [[מגילת אסתר]] בשפה הבוכרית וספרי שירה ופיוט של רבי שמעון חכם.{{הערה|ד"ר פוזיילוב, "יהדות בוכרה גדוליה ומנהגיה", 2008, עמ' 301}}
בישראל התגורר ב[[קריית מלאכי]], ועסק בעניינים ציבוריים. הוא פעל לשיקום חלקת הנביאים של העדה הספרדית ההרוסה בהר הזיתים, הקים בית כנסת לבני העדה הבוכרית בקריית מלאכי והוציא לאור מספר ספרים, ובתוכם: סדרת "כתבי הקודש עשרים וארבעה", [[מגילת אסתר]] בשפה הבוכרית וספרי שירה ופיוט של רבי שמעון חכם.{{הערה|ד"ר פוזיילוב, "יהדות בוכרה גדוליה ומנהגיה", 2008, עמ' 301}}


חודיידטוב נפטר ב-25 באוגוסט 1987 ונקבר בהר הזיתים לצד אשתו רחל.
חודיידטוב נפטר ב[[א' אלול]] [[תשמ"ז]] ונקבר בהר הזיתים לצד אשתו רחל.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
שורה 45: שורה 45:
==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חסידים]]
[[קטגוריה:חסידיםמתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידיםמתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישית הטמונים בהר הזיתים]]

תפריט ניווט