משאל עם: הבדלים בין גרסאות בדף

'''משאל עם''' הוא העמדת שאלה בעניין חקיקתי, חוקתי או פוליטי, להצבעה של כל בעלי זכות הבחירה במדינה.

בכמה ממדינות העולם, ניתן לשנות או להוסיף סעיפים לחוקה רק באמצעות משאל עם.

ב[[שנות היו"דים]] (שנות ה-50) התגבש הסכם בין [[מדינת ישראל]] ל[[גרמניה|ממשלת גרמניה]] בדבר תשלום פיצויים לניצולי [[שואה]], מה שקיבל את הכינוי "הסכם השילומים". ההסכם עורר סערה רבתית בארץ ישראל, ובמהלכם הציע [[כנסת|חבר הכנסת]] [[מנחם בגין]] לערוך משאל עם, אך הצעתו לא התקבלה. הצעות למשאל עם נוספות הועלו במשך השנים, כמו הפרדת ה[[דת]] מה[[ציונות חילונית|מדינה]]. כל ההצעות למשאל עם לא התקבלו.

בשנת [[תשס"ה]] ערך [[אריאל שרון]] משאל עם בין מתפקדי ה[[ליכוד (מפלגה)|ליכוד]] האם לבצע את [[תוכנית ההתנקות]] כחלק מ[[שלום|תהליך השלום]], והודיע כי יקבל את תוצאות המשאל, יהיו אשר יהיו. כשהתפרסמו התוצאות קיבל שרון מכה קשה מאנשי מפלגתו, כשתוצאות המשאל הראו על רוב מוחץ נגד התוכנית. בעקבות הכישלון שינה שרון כמה פרטים בתוכנית והציג אותה כ'תוכנית חדשה', אך הפעם העביר אותה בממשלה.

ב[[ט"ו בכסלו]] [[תש"ע]] אישרה הכנסת הצעת חוק, כי כל הסדר מדיני שיכלול נסיגה משטחים בריבונות ישראלית יובא להכרעה במשאל עם ובכנסת.

{{הערות שוליים}}