מסכת ברכות: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 147 בתים ,  25 ביולי 2013
מ
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=2&format=pdf מסכת ברכות] היא המסכת הראשונה מהתלמוד בבלי, והיא כוללת 9 פרקים ו62.5 דפים. תוכן המסכת הוא הלכות [[קריאת שמע]], הלכות [[תפילה]], והלכות [[ברכות]] ההנאה והשבח. חידושיו של אדמו"ר הצמח צדק על המסכת, הם על הפרק הראשון, השלישי והשישי.
[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=2&format=pdf מסכת ברכות] היא המסכת הראשונה מהתלמוד בבלי, והיא כוללת 9 פרקים ו62.5 דפים. תוכן המסכת הוא הלכות [[קריאת שמע]], הלכות [[תפילה]], והלכות [[ברכות]] ההנאה והשבח. חידושיו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] על מסכת זו, מתמקדים בהלכות המוזכרות בפרק הראשון, השלישי והשישי.


==ביאורי הרבי==
==ביאורי הרבי==
שורה 8: שורה 8:
הרבי מקשה: בנוגע ל"אבות" - מובן ש"אין קורין אבות אלא לשלשה", [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]], מכיון שכל אחד ואחד מישראל הוא בן של שלשת האבות אברהם יצחק ויעקב. אבל בנוגע ל"אמהות" - איך אפשר לומר שכל אחד ואחד מישראל הוא בן של ארבע אמהות, שרה רבקה רחל ולאה, לכאורה, אם הוא משבט [[יוסף]] אינו בן לאה (אלא בן רחל), ואם הוא משבט [[יהודה]] אינו בן [[רחל]] (אלא בן [[לאה]])?
הרבי מקשה: בנוגע ל"אבות" - מובן ש"אין קורין אבות אלא לשלשה", [[אברהם]] [[יצחק]] ו[[יעקב]], מכיון שכל אחד ואחד מישראל הוא בן של שלשת האבות אברהם יצחק ויעקב. אבל בנוגע ל"אמהות" - איך אפשר לומר שכל אחד ואחד מישראל הוא בן של ארבע אמהות, שרה רבקה רחל ולאה, לכאורה, אם הוא משבט [[יוסף]] אינו בן לאה (אלא בן רחל), ואם הוא משבט [[יהודה]] אינו בן [[רחל]] (אלא בן [[לאה]])?


[[הרבי]] מסביר, כי כל י"ב השבטים מתחלקים לכ׳ סוגים כלליים — בני [[רחל]] ובני לאה, שבהם כלולים גם בני זלפה ובלהה, ובלשון הכתוב{{הערת שוליים|רות ד, טז.}}: {{ציטוטון|כרחל ולאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל}}, ועל פי זה נמצא שלכל [[יהודי]] ישנם שלש אמהות כשם שיש לו שלשה אבות, והם שרה רבקה ורחל או שרה רבקה ולאה*.
[[הרבי]] מסביר, כי כל י"ב השבטים מתחלקים לב' סוגים כלליים — בני [[רחל]] ובני לאה, שבהם כלולים גם בני זלפה ובלהה, ובלשון הכתוב{{הערת שוליים|רות ד, טז.}}: {{ציטוטון|כרחל ולאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל}}, ועל פי זה נמצא שלכל [[יהודי]] ישנם שלש אמהות כשם שיש לו שלשה אבות, והם שרה רבקה ורחל או שרה רבקה ולאה.


שאלה זו נשאלת גם בגמרא בברכות שם: "אמהות נמי, לא ידעינן אי מרחל קא אתינן, אי מלאה קא אתינן״. ומסיק שם:
שאלה זו נשאלת גם בגמרא בברכות שם: "אמהות נמי, לא ידעינן אי מרחל קא אתינן, אי מלאה קא אתינן״. ומסיק שם:
שורה 16: שורה 16:
=== אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה ===
=== אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה ===


במסכת{{הערת שוליים|לא, א.}} מובא שאין ל[[אדם]] ליפטר מחבירו אלא בדבר [[הלכה]]. הסיבה לכך היא מכיון שעל ידי משא ומתן בעסק התורה ישנה רתיחות הדמים, וכמאמר הגמרא {{ציטוטון|[[אורייתא]] הוא דקא מרתחא ליה}}. על אף שהחמימות באה כתוצאה מעסק התורה, אך מכיון שמדובר כצואה מהמשא ומתן של האדם וסברותיו העצמיות, יכול הדבר להגיע לאמירות של "אין לו מוח בקדקדו". מכיון שהתורה נתלבשה בשכל ונפש הבהמית, לכן כגודל הסברא הבאה מהנפש הבהמית כך גודל ה[[ישות]], ולמרות שמדובר ב[[שכל]] אלוקי, יכול הדבר למצב של פיטור ופירוד הכי גדול להפרד מדרך המלך מלכו של עולם, וכמובן שאם יפטר מחבירו במצב כזה יכול הדבר להגיע לידי פירוד, שהרי [[גאווה]] היא המקור לכל המידות רעות שבעולם.
בפרק חמישי{{הערת שוליים|לא, א.}} מובא שאין ל[[אדם]] ליפטר מחבירו אלא בדבר [[הלכה]] שאין בה משא ומתן תורני. הסיבה לכך היא מכיון שעל ידי משא ומתן בעסק התורה ישנה רתיחות הדמים, וכמאמר הגמרא {{ציטוטון|[[אורייתא]] הוא דקא מרתחא ליה}}. על אף שהחמימות באה כתוצאה מעסק התורה, אך מכיון שמדובר כתוצאה מהמשא ומתן של האדם וסברותיו העצמיות, יכול הדו-שיח להגיע לאמירות אישיות שאינן קשורות לנושא הנידון וליריבות אישית, מכיון שהתורה נתלבשה בשכל ונפש הבהמית, לכן כגודל הסברא הבאה מהנפש הבהמית כך גודל ה[[ישות]], ולמרות שמדובר ב[[שכל]] אלוקי, יכול הדבר למצב של פיטור ופירוד הכי גדול להפרד מדרך המלך מלכו של עולם, וכמובן שאם יפטר מחבירו במצב כזה יכול הדבר להגיע לידי פירוד, שהרי [[גאווה]] היא המקור לכל המידות רעות שבעולם.


כך גם כאשר מדובר "ליפטר אדם מחבירו" לגבי [[אדם העליון]], כאשר אדם לומד, כידוע שצריך הוא להתחיל את לימודו מתוך תנועה של ביטול ולימוד לשמה, ואח"כ צריך הוא ליפטר ולללכת ללימוד של מתוך הבנה והשגה, אז לא יפטר לגמרי ללימוד סברותיו העצמיות, אלא יחתור לדעת את האמת ואת ההלכה הפסוקה, במצב כזה, כאשר יש לו חשש מכך שההלכה הפסוקה לא תהיה עולה בקנה אחד עם רצון העליון, יש לו הכנעה ורצון מיוחד להגיע להלכה הפסוקה, ולכן אופן הלימוד שלו הוא אחר, והוא לא ימנע מלהודות על האמת ולומר טעיתי. {{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תשכ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4589&hilite=b90e9988-a244-44c9-8c45-67549d24680e&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&pgnum=107 עמ' 84.].}}
כך גם כאשר מדובר "ליפטר אדם מחבירו" לגבי [[אדם העליון]], כאשר אדם לומד, כידוע שצריך הוא להתחיל את לימודו מתוך תנועה של ביטול ולימוד לשמה, ואח"כ צריך הוא ליפטר ולללכת ללימוד של מתוך הבנה והשגה, אז לא יפטר לגמרי ללימוד סברותיו העצמיות, אלא יחתור לדעת את האמת ואת ההלכה הפסוקה, במצב כזה, כאשר יש לו חשש מכך שההלכה הפסוקה לא תהיה עולה בקנה אחד עם רצון העליון, יש לו הכנעה ורצון מיוחד להגיע להלכה הפסוקה, ולכן אופן הלימוד שלו הוא אחר, והוא לא ימנע מלהודות על האמת ולומר טעיתי. {{הערת שוליים|1=[[שיחות קודש]] [[תשכ"ב]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4589&hilite=b90e9988-a244-44c9-8c45-67549d24680e&st=%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&pgnum=107 עמ' 84.].}}

תפריט ניווט