7,986
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
הרב אלישיב מכהן מיום לאחר פטירת אביו התמנה לכהן כרב בית הכנסת "תפארת בחורים" בשכונת מאה שערים בירושלים. במסגרת זו הוא משתתף השתתף ב[[תפילות]] בית הכנסת ומוסר ומסר בו שיעור בתלמוד שיעורים בגמרא מידי יום, אך הוא אינו נוהג בשאר גינוני הרבנות כנשיאת דרשות [[שבת הגדול]] ו[[שבת תשובה]], [[מכירת חמץ|מכירת חמצם]] של מתפללי בית הכנסת וכדומהנמנע מלנהוג בעצמו כרב רישמי.
←תולדות חייו
הרב אלישיב הוא בן יחיד שנולד להוריו לאחר 17 שנות [[נישואין]]. סבו מצד אמו חיה מושא, היה ה[[קבלה|מקובל]] רבי [[שלמה אלישיב]] (עליאשאוו), מחבר הספר "לשם שבו ואחלמה" העוסק בענייני [[קבלה]]. הוא הקפיד מאוד על כתיבת ספרו בקדושה ובטהרה, ולא נתן לאיש לכתוב אותו עבורו, מלבד לנכדו הרב אלישיב, אותו לימד את חכמת הקבלה{{מקור}}. אביו היה הרב אברהם לוינסון בן רבי משה מאראן, שכונה רבי "אברהם אראנער", כתב את ספר ההלכה "ביכורי אברהם" ושימש רב בעיר הומל ('גומל' לפי ההגייה הרוסית), אליה עברה המשפחה בעת [[מלחמת העולם הראשונה]], ונודע כ"הרב מהאמלע"<ref>[http://www.virtualjudaica.com/AuctionItemImages/000000021412_0001.jpg מודעה בה הוא מופיע בשם זה.]</ref>. ב[[תרפ"ד]] החליטה המשפחה לעלות ל[[ארץ ישראל]] ובעצת [[החפץ חיים]] שונה שם המשפחה ל"אלישיב" על מנת לקבל [[סרטיפיקט]] משפחתי אחיד. המשפחה השתקעה בשכונת מאה שערים שב[[ירושלים]], ובגיל 20 נישא הרב אלישיב למרת שיינה חיה ע"ה, בתו של "אבי האסירים", הרב [[אריה לוין]].
בראשית ימי המדינה מונה הרב אלישיב למשרת רב העיר [[רמלה]], אך לאחר זמן קצר התפטר מתפקידו. בתאריך 3.12.50 (תשי"א) מונה הרב לדיין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים. זמן קצר אחר כך הצטרף כדיין בבית הדין הרבני הגדול<ref>הזמן בו הוא החל לכהן כדיין בביה"ד האזורי ובביה"ד הגדול, אינו ברור לגמרי. פסקי הדין הרבניים (פד"ר) פורסמו בדרך כלל ללא תאריך, אך נראה לפיהם שהוא מונה לדיין בבית הדין הגדול באותה שנה שבה החל לכהן כדיין בביה"ד האזורי (על פי הספר "השקדן").</ref>.
[[קובץ:Nf 4677 124171.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסקן של הרב אלישיב לטובת [[הרבי]]]]
הרב אלישיב כיהן במשרה זו עד שנת [[תשל"ד]]. בסך הכל כיהן כעשרים שנה בבית הדין הגדול של הרבנות הראשית.
כאשר בשנת [[תשט"ז]] [[חנוך הענדל הבלין]] תבע את מוסדות חב"ד ו[[הרבי]] לדין תורה אצל [[הרבנות הראשית לישראל]], בה היו חברים באותה עת הרב יעקב הדסעדס, הרב אלישיב והרב [[בצלאל זולטי]], הם פסקו כי {{ציטוטון|ישיבת [[תורת אמת]] הכללית ב[[ירושלים]], היא מיום הווסדה עד היום של האדמו"רים מ[[ליובאוויטש]].}}. במהלך הדיון טען הבלין כי הרבי אינו ממשיכם של הרבי [[הרש"ב]] ו[[הריי"צ]]. בתגובה, שאל הרב אלישיב את הבלין: "מיהו מנהיג חב"ד כיום?"; ענה לו הבלין ספונטאנית: "[[הרבי]]". אמר לו הרב אלישיב: "הרי אתה עצמך מודה כי הוא הרבי והוא מנהיג את חב"ד". לשאלה ותשובה זו הייתה השפעה מכרעת על פסק הדין{{הערה|סופר על ידי הרב ח. [[חנוך גליצנשטיין]].}}.
בעקבות היבחרו של הרב [[שלמה גורן]] לתפקיד הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הגדול, ובעקבות התעוררו בינו לבין הרב אליישיב פולמוסים שהיה שהיו שנויים במחלוקת והלכתית ובו נטל הרב אלישיב חלק פעילהלכתית, ובעקבות כך פרש מבית הדין. עם זאת, הוא הורה לאחרים שלא לפרוש מהרבנות במקום שלא נבחר מועמד אחר ראוי אחר.<ref>קטע זה הינו מויקפידיהלמלא את מקומם.</ref>
== קשריו עם חב"ד ==
