2,264
עריכות
יהודה הבר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←ביוגרפיה: הרחבה
(התחלת עבודה !!!) |
(←ביוגרפיה: הרחבה) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
נולד באיסרו חג הפסח תרס"א לאביו ר' אברהם יעקב המלמד בעיירה קרוסנילוקי. | נולד באיסרו חג הפסח תרס"א לאביו ר' אברהם יעקב המלמד בעיירה קרוסנילוקי. | ||
בגיל עשר התקבל לחדר בליובאוויטש, לאחר מכן התקבל לאולם הגדול. ב[[תרע"ח]] עברה הישיבה יחד עם [[הרבי הרש"ב]] ל[[רוסטוב]] | בגיל עשר, בשנת [[תרע"א]], התקבל לחדר בליובאוויטש, לאחר מכן התקבל לאולם הגדול. ב[[תרע"ח]] עברה הישיבה יחד עם [[הרבי הרש"ב]] ל[[רוסטוב]]. לאחר סגירת הישיבה על ידי השלטון הקומוניסטי ב[[תרפ"א]] שימש כראש ישיבה בישיבות פולטבה, רוסטוב, נעוול וויטבסק. | ||
בכסלו [[תרפ"ו]] נישא לפריידא בתו של הרב מנחם מענדל שניאורסון{{הערה|נכדו של רבי ברוך שלום בנו בכורו של הצמח צדק.}} רב העיר ראפקה, ואחותו של הרב שניאור זלמן שניאורסון, שהיה רב בפריז. | בכסלו [[תרפ"ו]] נישא לפריידא בתו של הרב מנחם מענדל שניאורסון{{הערה|נכדו של רבי ברוך שלום בנו בכורו של הצמח צדק.}} רב העיר ראפקה, ואחותו של הרב שניאור זלמן שניאורסון, שהיה רב בפריז. בשנים [[תרע"ח]]-[[תר"צ]] שימש כר"מ ומשגיח בישיבות תומכי תמימים בחרקוב, פאלטאווא, ובנֶווֶל, והיה מוסר שיעורים ב[[תניא]] לפני התלמידים. | ||
בשנת תר"ץ הצליח להמלט מהמשטר הקומוניסטי יחד עם זוגתו ובנם אברהם אליהו, מ[[רוסיה]] ל[[ריגא]], שם היה אז הרבי הריי"צ, לאחר מכן עבר ל[[וורשה]] שם מונה לתפקיד ר"מ ראשי בישיבת [[תומכי תמימים וילנא]], ב[[תרצ"ב]] מונה לר"מ ראשי ב[[תומכי תמימים וורשא|תומכי תמימים בורשה]]. בקיץ אותה השנה, כשהחמיר מצבן הכלכלי של סניפי של ישיבת תומכי תמימים בפולין (וילנה, אוטבוצק, לודז', חמלניק, קאלושין, פאצאנאוו, חלם ועוד), הוטל עליו להיות גם המנהל הגשמי של הישיבות. | |||
שיעוריו של הרב הבר נודעו בעמקותם הגדולה. הוא היה רגיל ללמוד פשט ב[[רש"י]], כך שכל שאלות התוספות תורצו. בתחילת השנה היה אומר שיעור בו הניח יסוד, שעל פיו ביאר במהלך השנה כמה וכמה סוגיות. יחד עם זה, השתדל בדרך כלל למוד פשט בסוגייא בסברות "מקומיות", בלא ראיות ממקומות אחרים {{הערה|ראה בהקדמת הספר "שערי יהודה".}}. | שיעוריו של הרב הבר נודעו בעמקותם הגדולה. הוא היה רגיל ללמוד פשט ב[[רש"י]], כך שכל שאלות התוספות תורצו. בתחילת השנה היה אומר שיעור בו הניח יסוד, שעל פיו ביאר במהלך השנה כמה וכמה סוגיות. יחד עם זה, השתדל בדרך כלל למוד פשט בסוגייא בסברות "מקומיות", בלא ראיות ממקומות אחרים {{הערה|ראה בהקדמת הספר "שערי יהודה".}}. | ||
הרב הבר ערך את | הרב הבר ערך את מדור שערי תורה בשבועון [[התמים]] וכתב את הספר "שערי יהודה". | ||
היה ידוע כבעל חוש מיוחד ב[[ניגונים|נגינה]] שתופסת מקום חשוב בחב"ד, היה דקדקן גדול בתווי הניגונים וגם חיבר בעצמו ניגונים חדשים, בשנת [[תרצ"ח]] החל על פי הוראה של האדמו"ר הריי"צ, ללמד ניגוני חב"ד לתלמידים שהיו בעלי חוש בנגיגה. | |||
בחורף של שנת [[ת"ש]], הצליח להימלט בעזרת הרבי הריי"צ, יחד עם זוגתו בנו ובתו מהנאצים, והגיע לריגא במטרה להמשיך לארצות הברית אך לא הצליח לקבל רישיונות הגירה. בי' בכסלו ה'תש"ב (1942) עשו הנאצים אקציה והובילו את רוב היהודים לבית הכנסת ולאחמ"כ העלו את בית הכנסת באש עם כל הנמצאים בתוכו. באותו טבח נרצח גם הרב [[יחזקאל פייגין]]. | |||
==שערי יהודה== | ==שערי יהודה== | ||