שיחה:אלגמיינר ז'ורנאל: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
←‏נתן ילין מור: פסקה חדשה
(←‏נתן ילין מור: פסקה חדשה)
שורה 75: שורה 75:


אבל עיתונאי דרמטיסט נשאר עיתונאי, והוא מסיים: "דרישת שלום חמה מגהנום".--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 11:39, 16 ביולי 2013 (UTC)
אבל עיתונאי דרמטיסט נשאר עיתונאי, והוא מסיים: "דרישת שלום חמה מגהנום".--[[משתמש:יוסי ג|יוסי ג]] - [[שיחת משתמש:יוסי ג|שיחה]] 11:39, 16 ביולי 2013 (UTC)
== נתן ילין מור ==
הסיפור עליו לא ראוי להופיע באלגעמיינער אלא בערך נפרד על תולדות חייו.
אני מעתיק לכאן את הטקסט לתועלת אלו שירצו ערך מן המוכן.  •  '''[[משתמש:זוננשיין|זוננשיין]] - [[שיחת משתמש:זוננשיין|תמיד בשמחה]]'''  •  ט' באב ה'תשע"ג  •  13:56, 16 ביולי 2013 (UTC)
=== מויקיפדיה - מוכרח לעבור עריכה! ===
{{ח"כ|
|שם=נתן (פרידמן-)ילין-מור
|תמונה=[[תמונה:Nathan Yellin-Mor.jpg|150px|נתן ילין-מור (פרידמן)]]
|תאריך לידה=[[1913]]
|תאריך פטירה=[[19 בפברואר]] [[1980]]
|כנסות=[[הכנסת ה-1|1]]
|סיעות=[[מפלגת הלוחמים]]
|תפקידים=
|}}
[[קובץ:Palestine Police Force Wanted List (Lehi).jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעת "מבוקש" על ראשם של [[יצחק שמיר]], נתן ילין-מור, ו[[יעקב אליאב]]]]
'''נתן יֶלִין-מוֹר''' ('''פרידמן''') ([[כ"ג בסיוון]] [[תרע"ג]], [[28 ביוני]] [[1913]] – [[19 בפברואר]] [[1980]]) היה ממנהיגי מחתרת ה[[לח"י]] ו[[חבר הכנסת]]. מאוחר יותר דגל בגישה [[פציפיזם|פציפיסטית]] ובוויתורים גדולים מצד ישראל לטובת הצד ה[[ערבי]] ב[[הסכסוך הישראלי-ערבי|סכסוך במזרח-התיכון]].
==ביוגרפיה==
נתן פרידמן-ילין נולד בשנת [[1913]] בעיר [[גרודנו]], ב[[תחום המושב]] של [[האימפריה הרוסית]] (כיום ב[[בלארוס]]). סיים את לימודיו ב[[גימנסיה]] העברית "[[תרבות (רשת חינוך)]]" בעירו, ולאחר מכן הוסמך כ[[מהנדס]] ב{{ה|פוליטכניון של ורשה}}. בצעירותו היה פעיל בתנועת [[בית"ר]] ובתנועת [[ציונות רוויזיוניסטית|הציונות הרוויזיוניסטית]] שם, ומונה לקצין הנציבות של בית"ר ב[[הרפובליקה הפולנית השנייה|פולין]] בשנת [[1933]]. בפעילות בבית"ר הכיר את [[אברהם שטרן (יאיר)]], לימים מייסד ארגון ה[[לוחמי חירות ישראל|לח"י]].
הוא ערך את עיתון ה[[אצ"ל]] בפולין, "די טאט", בשנים [[1938]]–[[1939]]. ב-[[1941]], בעת [[מלחמת העולם השנייה]], [[העפלה|עלה באופן בלתי-לגאלי]] ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]], הצטרף לארגון הלח"י וקיבל שם את כינויו המחתרתי '''גֵּרָא'''.
לאחר שפגישתו של [[נפתלי לובינצ'יק]] עם נציג [[דיפלומטיה|דיפלומטי]] גרמני ב[[ביירות]] ב-[[1940]], שבה הציע הלה שיתוף פעולה בין הלח"י לבין [[מדינות הציר]] ([[גרמניה הנאצית]] ו[[איטליה הפאשיסטית]]) במלחמתן ב[[בריטניה]], לא נשאה פרי, הוטלה על ילין-מור המשימה לחדש את הקשר עם גרמניה הנאצית. לאחר הניצחון ב[[המערכה בסוריה ובלבנון במלחמת העולם השנייה|מערכה בסוריה ובלבנון]] ביולי [[1941]], שלטו בעלות הברית ב[[סוריה]], וניתן היה להגיע דרכה לגבול [[טורקיה]] הנייטרלית, בה שכנה שגרירות של גרמניה. בדצמבר 1941 יצא ילין-מור לסוריה כדי להגיע משם לטורקיה, ליצור קשר עם הגרמנים, ולשכנעם להושיט עזרה ללח"י במלחמתו באויב המשותף, [[בריטניה]]. ילין-מור השתמש בסיפור כיסוי לפיו הוא מתעתד לעבוד עבור קבלן [[יהודי]] מ[[ארץ ישראל]] בשם שמעון דיסקין, שבנה ביצורים בשדות תעופה בסוריה ובלבנון. בעיר [[חאלב]] יצר קשר עם מבריחי גבול שהיו אמורים להעבירו לטורקיה. לפתע, הגיעה אליו הוראה מאברהם שטרן לדחות את צאתו כי בדעת שטרן לצרפו למפקדת הלח"י כאחראי על מחלקת ההסברה. ה[[מודיעין צבאי|מודיעין]] הבריטי גילה את מקום המצאו, מתוך מכתב של ילין-מור שנתפס ובו כתובתו בסוריה, ובינואר [[1942]] אסר את ילין-מור בעיירה באב אל-הווא שליד חאלב, והביא אותו לארץ ישראל ל[[מחנה המעצר מזרעה]].
לאחר ששטרן נרצח, מונה צוות של שלושה אנשים להנהגת הלח"י, [[יצחק שמיר]], ד"ר [[ישראל אלדד]], ונתן ילין-מור. רוב הזמן, אחד או יותר מהשלושה, היה במעצר. כך היה ילין-מור עצור משנת [[1942]] ועד סתיו [[1943]], אז ב-[[1 בנובמבר]] [[בריחת ה-20 מלטרון|ברח]] מ[[מחנה המעצר בלטרון]] יחד עם חבריו.
בשנת [[1948]], זמן קצר לאחר [[קום המדינה]], נעצר ילין-נור בחשד למעורבות ברצח המתווך מטעם ה[[או"ם]], הרוזן [[פולקה ברנדוט]]. בית דין צבאי מיוחד ב[[עכו]] הרשיע אותו בפברואר [[1949]] בעבירות על [[פקודת מניעת טרור|הפקודה למניעת טרור]] וגזר עליו שמונה שנות [[מאסר בפועל]]. כעבור זמן לא רב, שוחרר במסגרת [[חנינה כללית]].
באותה עת, חל פילוג בין יוצאי הלח"י, וילין-מור, שנמנה עם הפלג השמאלי, הקים מפלגה בשם "[[רשימת הלוחמים]]" שהוא עמד בראשה ב[[הבחירות לאספה המכוננת|בחירות לאספה המכוננת]], והיה [[חבר הכנסת]] היחיד שנבחר מטעמה. המפלגה התפוררה עקב מחלוקות פנימיות ולא התמודדה עוד.
ב-1954 רכש ליאון אליגולשוילי, בעל הון מצרפת, 5000 דונם ממזרח ל[[אשקלון]], והטיל על ילין-מור להקים בשטח [[חווה חקלאית]] פרטית. ילין-מור ניהל את "חוות מרים" עד 1965.
ב-1956 נמנה ילין-מור על מייסדי תנועת [[הפעולה השמית]]. הוא ערך את בטאונה "אתגר" שיצא לאור בשנים 1960-1968.
ב{{ה|בחירות לכנסת השביעית}} (1969) התמודד במקום שני מטעם [[רשימת השלום]] ברשותו של [[גדי יציב]], אולם המפלגה לא עברה את [[אחוז החסימה]]. בפעילותו הפוליטית דגל בשיתוף פעולה עם [[ברית המועצות]] ובהקמת [[מדינה פלסטינית]].
==ספריו==
* "'''לוחמי חרות ישראל'''" [[יצא לאור]] בשנת [[1974]].
* ספרו ה[[אוטוביוגרפיה|אוטוביוגרפי]], "'''שנות בטרם'''", יצא לאור בהוצאת כנרת בשנת [[1990]].
{{מיון רגיל:ילין מור, נתן}}
[[קטגוריה:עולים במלחמת העולם השנייה]]
[[קטגוריה:חברי כנסת מטעם סיעות יחיד]]
[[קטגוריה:לוחמי הלח"י]]
[[קטגוריה:מורשעים בעבירות על רקע אידאולוגי בישראל]]
[[קטגוריה:יהודים בלארוסים]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת הראשונה]]
[[קטגוריה:ישראלים שקיבלו חנינה]]

תפריט ניווט