קריית שמואל: הבדלים בין גרסאות בדף

הרב פיזם שכיהן בתפקיד חינוכי בישיבת [[פרחי אהרן]] ובמוסדות נוספים באזור, עבר להתגורר בסמיכות למקום עבודתו, והחל למסור בביתו [[ספר התניא|שיעורי תניא]] קבועים, שקירבו עשרות יהודים וקנו לעצמם שם טוב. הרב פיזם היה מקפיד [[כתיבה לרבי|לדווח על השיעורים לרבי]], וזכה במענות קודש מופלאות. בהמשך, עברו להתגורר באזור גם הרב [[שמואל פרומר]], ועוד.

משגדלה הקהילה, נוצר צורך ב[[בית כנסת]] חב"די שישמש את הקהילה המתפתחת, וכמו כן [[כולל|כולל לאברכים]], שיאפשר למקורבים להתקדם בלימודי היהדות. לצורך כך, נרכש בנין צנוע ממול לתחנת הרכבת המקומית, ברחוב ריינס 11. מקום זה שימש את הקהילה במשך עשרות שנים.

ב[[התוועדות]] שהתקיימה בבניין ה'כולל' מיד לאחר הסתלקות [[‏חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]] בשנת [[תשמ"ח]], השתתף הרב [[זושא וילימובסקי]], והועלתה ההצעה לקרוא לכולל על שם הרבנית - "ישיבת נפש חיה על-שם הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא ע"ה". ההצעה הועברה ישירות לרבי, ועוד באמצע [[שבעה (אבלות)|ימי השבעה]] זכתה ההצעה לקבל את אישורו של הרבי, והכולל היה המוסד הראשון ששזכה להיקרא על-שם הרבנית הצדקנית.

בשנת [[תשמ"ט]] חזר הרב [[שמשון פיזם]] משנת ה'[[קבוצה]]', ועל-פי הוראת הרבי החל לעזור בניהול מוסדות הקהילה עוד באמצע שבעת ימי המשתה ל[[נישואין|נישואיו]]. הצטרפותו של הרב שמשון פיזם גרמה לתנופת פעילות מחודשת, והרחיבה את הקהילה החב"דית באזור.

בשנת [[תשנ"ז]], מינתה הקהילה את הרב פיזם כרב קהילת חב"ד בקרית-שמואל{{הערה|המינוי עורר סערה רבתית בעקבות חשש למלחמה ברב [[דוד מאיר דרוקמן]], סערה שגלשה גם אל תחום התקשורת הכתובה, ודרשה את מעורבותם של [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]. בסופו של דבר הסערה שככה, ומינויו של הרב פיזם כרב קהילת חב"ד '''בקרית שמואל''' (שכונה השייכת מונציפלית לעיר חיפה) התקבל על כל חסידי חב"ד באזור, מבלי לפגוע במעמדו של הרב דרוקמן כרב קהילת חב"ד בקריות. כיום הרב פיזם והרב דרוקמן נפגשים יחדיו ל[[התוועדות|התוועדויות]] בימי חג חסידיים.}}.