גיל הנישואין: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 3,207 בתים ,  28 ביוני 2013
אין תקציר עריכה
(תחילת עריכה)
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:




==== מקורות ביהדות ====
== מקורות ביהדות ==
על פי ה[[הלכה]] נערה (מי שהגיעה לגיל 12 ויום אחד) מותרת להינשא, באישור אביה. האב רשאי להשיא אותה טרם שנהפכה לנערה ("קטנה"). עם זאת [[חז"ל]] הסתייגו מנישואין בגיל 12, וקבעו שראוי לאדם שישא אשה בגיל שמונה עשרה, כלשונם "בן שמונה עשרה לחופה"‏{{הערה|[[משנה]] [[מסכת אבות]] פרק ה', משנה כ"א}} ו[[בגמרא]]: {{ציטוטון|עד עשרים שנה יושב [[הקב"ה]] ומצפה לאדם מתי ישא אשה כיון שהגיע לגיל עשרים ולא נשא אומר תיפח עצמותיו}}{{הערה|[[מסכת קידושין]], דף כ"ט, עמוד ב'}}.
על פי ה[[הלכה]] היבשה מותרים הנישואין לאישה מגיל 12 ויום אחד, שאז נקראת "נערה", וזאת בהסכמת אביה. מוקדם מגיל זה (הקרויה "קטנה") מותר האב להשיא את בתו.


לאחר מכן מסתייגת הגמרא ואומרת שעל הגבר מוטלת קודם חובת [[לימוד תורה]] ובגינה הוא רשאי לדחות את הנישואין בכמה שנים. כמה מן האחרונים כתבו שבכל אופן לא יתאחר לאחר גיל 22 או 24. סיבה נוספת לדחיית גיל הנישואין הוא הצורך להתכונן לעול הפרנסה, כפי שכתב [[הרמב"ם]] "דרך בעלי דעה – שיקבע לו אדם מלאכה המפרנסת אותו תחילה, ואחר כך יקנה בית דירה, ואחר כך ישא אשה..."{{הערה|רמב"ם הלכות דעות ה, יא}}.
ב[[מסכת אבות]]{{הערה|פרק ה', משנה כ"א}} אומרים [[חז"ל]] שראוי לאדם לישא אישה בגיל שמונה עשרה, ובלשונם: {{ציטוטון|בן שמונה עשרה ל[[חופה]]}}. וב[[גמרא]]{{הערה|[[מסכת קידושין]], דף כ"ט, עמוד ב'}} מוגבל גיל הנישואין ללא יאוחר מגיל עשרים: {{ציטוטון|עד עשרים שנה יושב [[הקב]] ומצפה לאדם מתי ישא אשה כיון שהגיע לגיל עשרים ולא נשא אומר תיפח עצמותיו}}.


==== בחסידות חב"ד ====
לאחר מכן מסתייגת הגמרא ואומרת שעל הגבר מוטלת קודם חובת [[לימוד תורה]] ובגינה הוא רשאי לדחות את הנישואין בכמה שנים. כמה מן ה[[אחרונים]] כתבו שבכל אופן לא יתאחר לאחר גיל 22 או 24.
{{להשלים|פסקה=כן}}
 
אצל [[חסידי חב"ד]] הגיל הממוצע הוא 23, לאחר סיום הלימודים ב[[ישיבה]]. 3 שנים ב[[ישיבה קטנה]], 3 ב[[ישיבה גדולה]] ו[[שנת הקבוצה]]. שנה נוספת מוקדשת ללימודי [[סמיכה|הסמכה לרבנות]] כפי ההוראה של [[הרבי]] ושנת [[שליחות]] בישיבות ([[התלמידים השלוחים]]) או ב[[בית חב"ד|בתי חב"ד]].
[[הרמב"ם]] לא תוחם את גיל הנישואין, אלא כותב ש{{ציטוטון|דרך בעלי דעה – שיקבע לו אדם מלאכה [[פרנסה|המפרנסת]] אותו תחילה, ואחר כך יקנה בית דירה, ואחר כך ישא אשה..."{{הערה|רמב"ם הלכות דעות ה, יא}}.
 
== מנהג ישראל ==
אצל בני ספרד נהגו להתחתן בגיל מוקדם יותר. מסורת זו התקלקלה בשנים האחרונות, ו[[הרבי]] דאג לחזק את המסורת ולעודד את בני עדות המזרח להמשיך במסורת אבותיהם{{הערה|מכתבים רבים מופיעים בסדרת הספרים [[אגרות קודש]]}}.
 
בנסיונות שנעשו לחוקק את חוק גיל הנישואין לגיל מאוחר יותר, השתדל הרבי להתיר את הנישואין לבני ספרד. הרבי נימק זאת בשני טעמים{{הערה|ממכתב ל{{ה|רב זווין}} ב[[ג' בתמוז]] [[תשכ"ד]]:
#כיוון שגם כך נעשים נישואין לפני הגיל המותר בחוק, ומפני האיסור זה נעשה בצנעה. ומובן הקלקול בכך.
#ועוד ועיקר, הלוואי וגם האשכנזים ינהגו כך, ולא כמו בהווה. ובפרט לבני ספרד שזו מסורת אבותם.
 
אצל מרבית מה[[חסידים]] ([[חסידי פולין]]) נוהגים [[[[שידוך|להשתדך]] בגיל 17 ולהתחתן שנה לאחר מכן, בגיל 18. אצל חלק זה משתנה לשידוך בגיל 18 ונישואין בגיל 19.
 
אצל [[חסידי חב"ד]] הגיל הממוצע לחתונה הוא 23, וזאת בגלל שנות הלימודים הרבות בישיבות. 3 שנים ב[[ישיבה קטנה]], 3 שנים נוספות ב[[ישיבה גדולה]] ושנה נוספת ב[[שנת הקבוצה]] (רבים נשארים ליותר משנה אחת). לאחר סיום הלימודים הרשמיים ב[[ישיבה]] יוצאים לשנת [[שליחות]] בישיבות אחרות ([[התלמידים השלוחים]]), דבר שהנהיג הרבי בעצמו. חלק משלבים בין השליחות בישיבה ללימודי ה[[סמיכה לרבנות]] וחלק עושים זאת בגמר השליחות. יש גם קבוצות שנוסעות לסייע ב[[בית חב"ד|בתי חב"ד]].
 
== החוק במדינת ישראל ==
החוק ב[[מדינת ישראל]] אוסר על נישואין מתחת לגיל 17, ועל פי פסיקה של [[הרבנות הראשית]] אסורים לישא אישה בטרם מלאו לה שש עשרה שנה ויום אחד.
 
בקיץ [[תשע"ג]] הועלתה הצעת חוק ב[[כנסת]] לפיה יעלה רצפת גיל הנישואין ל-18. טרם התקבלה החלטה.
 
[[הרבי]] השתדל לעגן בחוק את מסורת בני ספרד להתחתן מוקדם. בשנת [[תשכ"ד]] שלח הרבי מכתב ל{[ה|רב זווין}} בו הוא מבקש ממנו לפעול להתיר את הנישואין בגיל מוקדם, בעיקר בנוגע לספרדים שזו המסורה שלהם:
 
{{ציטוט|תוכן=שמוכרח לעשות מה בנוגע להיתר נשואין [באחינו בני ישראל הספרדים] בגיל מוקדם להמותר על פי החוק דכנסת, ומכמה טעמים: לכל לראש - כיון שגם עתה ישנם כמה וכמה מקרים דאירוסין וקדושין וגם נשואין, ושמפני החוק נעשים בצנעא, ומובן הקלקול שבדבר. ועוד - וגם זה עיקר - שבדורנו, הלואי שגם האשכנזים היו משיאים בניהם ובנותיהם קרוב לפרקם ולא כהמצב בהווה, ועל אחת כמה וכמה בנוגע הספרדים שמאז ומקדם הורגלו בכל הנ"למקור=[[שו"ת מנחם משיב נפשי]], מכתב לרב זווין מ[[ג' בתמוז]] [[תשכ"ד]]}}.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

תפריט ניווט