2,276
עריכות
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''זמירות שבת''' הם פיוטים שונים, שנתחברו על ידי גדולי ישראל במשך הדורות{{הערה|בעיקר על-ידי ר' [[ישראל נאג'רה]], [[דונש בן לברט]] ויניי.}}, לכבוד [[שבת]]. נוהגים{{הערה|[[ספר המנהגים]] עמ' 29}} לשיר אותם ב[[שולחן שבת]]. ב[[חב"ד]] נוהגים לשיר רק שלושה זמירות, שחוברו על-ידי [[האריז"ל]], אותם הכניס [[אדמו"ר הזקן]] ב[[סידור הרב|סידורו]] (ראה להלן) - [[אזמר בשבחין]] ב[[ליל שבת]], [[אסדר לסעודתא]] (בניגון שלימד [[הרבי שליט"א]]) ב[[יום השבת]] ו[[בני היכלא]] ב[[סעודה שלישית]] - [[רעווא דרעווין]]. | |||
==מקור המנהג== | ==מקור המנהג== | ||
רבי [[יהודה החסיד]] כתב{{הערה|ספר חסידים סי' רעא, תט}}: "שיש לו [לאדם מישראל] בשבת... לרנן שבחו של מקום, שנאמר (תהילים צב): 'מזמור שיר ליום השבת, טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון'". כמאמר חז"ל{{הערה|[[מסכת מגילה]] יב, ב}}: "[כ]שישראל אוכלין ושותין, מתחילין בדברי תורה ובדברי תשבחות". כך גם מופיע ב[[זוהר]]{{הערה|זוהר ח"ג דף ערב,ב}}, שבשולחן שבת צריכים לעורר [[שירה]] ו[[זמרה]]. | רבי [[יהודה החסיד]] כתב{{הערה|ספר חסידים סי' רעא, תט}}: "שיש לו [לאדם מישראל] בשבת... לרנן שבחו של מקום, שנאמר (תהילים צב): 'מזמור שיר ליום השבת, טוב להודות לה' ולזמר לשמך עליון'". כמאמר חז"ל{{הערה|[[מסכת מגילה]] יב, ב}}: "[כ]שישראל אוכלין ושותין, מתחילין בדברי תורה ובדברי תשבחות". כך גם מופיע ב[[זוהר]]{{הערה|זוהר ח"ג דף ערב,ב}}, שבשולחן שבת צריכים לעורר [[שירה]] ו[[זמרה]]. | ||
==הזמירות== | ==הזמירות== | ||
זמירות רבות נתקבלו ב[[עם ישראל]] במשך הדורות, שחוברו על-ידי גדולי ישראל, ב[[לשון הקודש]] וכן בארמית. הותאמו להם לחנים שונים. כיום בכל חוג, ישיבה או [[חסידות]] נוהגים לשיר כמה מן הזמירות הללו. הזמירות העיקריות: "דרור יקרא", "יום זה מכובד", "ברוך ה' יום יום" ועוד. | זמירות רבות נתקבלו ב[[עם ישראל]] במשך הדורות, שחוברו על-ידי גדולי ישראל, ב[[לשון הקודש]] וכן בארמית. הותאמו להם לחנים שונים. כיום בכל חוג, ישיבה או [[חסידות]] נוהגים לשיר כמה מן הזמירות הללו. הזמירות העיקריות: "דרור יקרא", "יום זה מכובד", "ברוך ה' יום יום" ועוד. | ||
==מעלת הזמירות== | ==מעלת הזמירות== | ||
עונג שבת נעשה במיוחד על-ידי זה שכל המשפחה אוכלת סעודת שבת ביחד ליד אותו שולחן, ועונים אמן על הברכות, איש לרעהו, וכן מנגנים יחד ניגוני שבת, ומסייעים זה לזה בניגון, כדי שהנגינה תהיה נעימה יותר ומתוקה יותר{{הערה|מדברי [[הרבי]], [[התוועדויות]] [[תשנ"ב]] ([[וועד הנחות בלה"ק]]) ח"א עמ' 45}}. | עונג שבת נעשה במיוחד על-ידי זה שכל המשפחה אוכלת סעודת שבת ביחד ליד אותו שולחן, ועונים אמן על הברכות, איש לרעהו, וכן מנגנים יחד ניגוני שבת, ומסייעים זה לזה בניגון, כדי שהנגינה תהיה נעימה יותר ומתוקה יותר{{הערה|מדברי [[הרבי]], [[התוועדויות]] [[תשנ"ב]] ([[וועד הנחות בלה"ק]]) ח"א עמ' 45}}. | ||
==מנהג חב"ד== | ==מנהג חב"ד== | ||
אדמו"ר הרש"ב אמר{{הערה|סידור (עם דא"ח) שכא, א. סידור תו"א (קה"ת תשמ"ז) רמה, א.}} ש"אמר [[רבינו הגדול]] זצוקללה"ה שמה שלא העמיד בהסדור זמירות הוא שחשב שישירו בתוך הסעודה ושיר למעלה מזמרה . . שידברו חסידות בתוך הסעודה". | אדמו"ר הרש"ב אמר{{הערה|סידור (עם דא"ח) שכא, א. סידור תו"א (קה"ת תשמ"ז) רמה, א.}} ש"אמר [[רבינו הגדול]] זצוקללה"ה שמה שלא העמיד בהסדור זמירות הוא שחשב שישירו בתוך הסעודה ושיר למעלה מזמרה . . שידברו חסידות בתוך הסעודה". | ||
| שורה 24: | שורה 20: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*הרב [[יוסף קרסיק]], '''[[השבת בקבלה ובחסידות]]''', | *הרב [[יוסף קרסיק]], '''[[השבת בקבלה ובחסידות]]''', הוצאת [[נחלי דב"ש]] ו[[אש"ל כפר חב"ד]], חלק ב' עמ' 475. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{שבת}} | |||
[[קטגוריה:שבת]] [[קטגוריה:מנהגי חב"ד]] | [[קטגוריה:שבת]] [[קטגוריה:מנהגי חב"ד]] | ||