פטרבורג: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 39 בתים ,  13 ביוני 2013
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 79: שורה 79:
בשעה היעודה התמלא בית הכנסת מפה לפה, ונציג העשרה החל לנאום כשקולו רועד מהתרגשות. בדבריו הסביר כי העשרה נבחרו על ידי הקהילה, וכעת, כאשר יו"ר הקהילה וחלק מחבריה רוצים לערוך אסיפה בשותפות עם גורמים לא דתיים, החליטו העשרה לפרוש מהקהילה. בתום נאומו נשמעו קולות רבים המצדדים בדברי הפורשים, ובו במקום החלה התארגנות להקמת קהילה חדשה, קהילת יראים.  
בשעה היעודה התמלא בית הכנסת מפה לפה, ונציג העשרה החל לנאום כשקולו רועד מהתרגשות. בדבריו הסביר כי העשרה נבחרו על ידי הקהילה, וכעת, כאשר יו"ר הקהילה וחלק מחבריה רוצים לערוך אסיפה בשותפות עם גורמים לא דתיים, החליטו העשרה לפרוש מהקהילה. בתום נאומו נשמעו קולות רבים המצדדים בדברי הפורשים, ובו במקום החלה התארגנות להקמת קהילה חדשה, קהילת יראים.  


כעבור זמן קצר הקים הרב [[שמעון לזרוב]], רב הקהילה החב"דית בלנינגרד, קהילה חדשה באופן רשמי. החוק קבע כי קהילה בת עשרים חברים מותר לה לקיים תפילות בנפרד, ואילו קהילה בת חמישים חברים ויותר, רשאית גם לערוך אסיפות. הרב לזרוב הגיש לממשלה רשימה של חמישים חברים בקהילתו, וכך הקים את בית המדרש 'צמח צדק'. הרב לזרוב שהיה למדן גדול ובעל מידות תרומיות, כיהן כרב ומנהיג הקהילה החדשה. כל שאלה בעניין הקהילה, הונחה לפתחו של הריי"צ. מדי יום ראשון התאספו בבית המדרש גבאי מנייני החסידים מכל רחבי העיר, וביחד טיכסו עצה בדבר התייסדות ה'חדרים', [[מקווה]], וארגון בתי חרושת זעירים לשומרי השבת, בכדי שיוכלו לעבוד מבלי לחלל את השבת.  
כעבור זמן קצר הקים הרב [[שמעון לזרוב (לנינגרד)|שמעון לזרוב]], רב הקהילה החב"דית בלנינגרד, קהילה חדשה באופן רשמי. החוק קבע כי קהילה בת עשרים חברים מותר לה לקיים תפילות בנפרד, ואילו קהילה בת חמישים חברים ויותר, רשאית גם לערוך אסיפות. הרב לזרוב הגיש לממשלה רשימה של חמישים חברים בקהילתו, וכך הקים את בית המדרש 'צמח צדק'. הרב לזרוב שהיה למדן גדול ובעל מידות תרומיות, כיהן כרב ומנהיג הקהילה החדשה. כל שאלה בעניין הקהילה, הונחה לפתחו של הריי"צ. מדי יום ראשון התאספו בבית המדרש גבאי מנייני החסידים מכל רחבי העיר, וביחד טיכסו עצה בדבר התייסדות ה'חדרים', [[מקווה]], וארגון בתי חרושת זעירים לשומרי השבת, בכדי שיוכלו לעבוד מבלי לחלל את השבת.  


לצד בית הכנסת הגדול והרשמי, הוקם בית מדרש גדול של חסידי חב"ד, הנקרא "קופצ'סקע". בבית כנסת זה נמסרו שיעורי תורה על ידי הרב [[שמריהו ששונקין]], והרב מייזל.  
לצד בית הכנסת הגדול והרשמי, הוקם בית מדרש גדול של חסידי חב"ד, הנקרא "קופצ'סקע". בבית כנסת זה נמסרו שיעורי תורה על ידי הרב [[שמריהו ששונקין]], והרב מייזל.  

תפריט ניווט