7,986
עריכות
שלמה גורן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
←תקופת שירותו הצבאי
מ (←ביוגרפיה) |
|||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
בשנת [[תרצ"ו]], עם פרוץ "המרד הערבי הגדול", הצטרף לארגון ההגנה ונלחם בשורותיו באזור [[ירושלים]]. | בשנת [[תרצ"ו]], עם פרוץ "המרד הערבי הגדול", הצטרף לארגון ההגנה ונלחם בשורותיו באזור [[ירושלים]]. | ||
כאשר הוקם | כאשר הוקם [[צבא הגנה לישראל]] בשנת [[תש"ח]], הקים הרב גורן את מערך הרבנות הצבאית, ושירת שנים ארוכות כרב הצבאי הראשי בדרגת אלוף. תוך כדי מלחמת העצמאות ולאחריה עסק רבות בהבאת חללי צה"ל לקבורה ובהתרת נשות החללים והנעדרים מעגינותן. | ||
כרב הראשי הראשון לצה"ל, הרב גורן בנה את יסודותיה של הרבנות הצבאית, ובין השאר ידועות פעולותיו בנושאי הוצאת ה[[סידור]] של צה"ל וקביעת נוסח צה"ל האחיד, מדידות ושרטוטים של [[הר הבית]] ופסיקה הלכתית תקדימית. | כרב הראשי הראשון לצה"ל, הרב גורן בנה את יסודותיה של הרבנות הצבאית, ובין השאר ידועות פעולותיו בנושאי הוצאת ה[[סידור]] של [[צה"ל]] וקביעת נוסח צה"ל האחיד, מדידות ושרטוטים של [[הר הבית]] ופסיקה הלכתית תקדימית. | ||
הרב גורן היה בין הראשונים שהגיעו להר הבית ול[[כותל המערבי]] ב[[מלחמת ששת הימים]], שם אמר ברכת שהחיינו, 'אל מלא רחמים' והלל בברכה. את כניסתו לעיר העתיקה ואת התפילות ליווה בתקיעות [[שופר]]{{הערת שוליים|בספר "הר המריבה" הביא נדב שרגאי עדויות לפיהן שקל הרב גורן לאחר כיבוש הר הבית את האפשרות של פיצוץ המסגדים ואף שיתף אישים נוספים מצמרת צה"ל ברעיון זה. הרב גורן עצמו לא חזר על רעיון זה בשנים שלאחר מכן והכחיש כי אי פעם שקל ברצינות אפשרות מעין זו ('הר המריבה', כתר, 1995, עמ' 30-29).}}. הרב גורן ונהגו היו הראשונים שהגיעו ל[[קבר רחל]] ב[[בית לחם]] ול[[מערת המכפלה]] ב[[חברון]]{{הערה|1=[http://www.machpela.com/content.asp?pageid=67 ראיון עם הרב גורן באתר מערת המכפלה]}}. | הרב גורן היה בין הראשונים שהגיעו להר הבית ול[[כותל המערבי]] ב[[מלחמת ששת הימים]], שם אמר ברכת שהחיינו, 'אל מלא רחמים' והלל בברכה. את כניסתו לעיר העתיקה ואת התפילות ליווה בתקיעות [[שופר]]{{הערת שוליים|בספר "הר המריבה" הביא נדב שרגאי עדויות לפיהן שקל הרב גורן לאחר כיבוש הר הבית את האפשרות של פיצוץ המסגדים ואף שיתף אישים נוספים מצמרת [[צה"ל]] ברעיון זה. הרב גורן עצמו לא חזר על רעיון זה בשנים שלאחר מכן והכחיש כי אי פעם שקל ברצינות אפשרות מעין זו ('הר המריבה', כתר, 1995, עמ' 30-29).}}. הרב גורן ונהגו היו הראשונים שהגיעו ל[[קבר רחל]] ב[[בית לחם]] ול[[מערת המכפלה]] ב[[חברון]]{{הערה|1=[http://www.machpela.com/content.asp?pageid=67 ראיון עם הרב גורן באתר מערת המכפלה]}}. | ||
באותה תקופה עלה בחשאי לכיפת הסלע שב[[הר הבית]], המזוהה עם מקום [[קודש הקודשים]], וצולם כש[[ספר תורה]] בידו האחת ו[[שופר]] בידו השנייה. בחזית הדרום עלה למקום המזוהה כ[[הר סיני]] כשספר תורה בידו. | באותה תקופה עלה בחשאי לכיפת הסלע שב[[הר הבית]], המזוהה עם מקום [[קודש הקודשים]], וצולם כש[[ספר תורה]] בידו האחת ו[[שופר]] בידו השנייה. בחזית הדרום עלה למקום המזוהה כ[[הר סיני]] כשספר תורה בידו. | ||