10,863
עריכות
מחשבות זרות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ק.פ.
מ (←התמודדות כללית) |
(ק.פ.) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מחשבות זרות''' הינו ביטוי כללי למחשבות הטורדות את האדם בשעה שהוא עוסק ב[[עבודת ה']] כגון בשעת ה[[תפילה]] או בשעת לימוד התורה. | '''מחשבות זרות''' הינו ביטוי כללי למחשבות הטורדות את האדם בשעה שהוא עוסק ב[[עבודת ה']] כגון בשעת ה[[תפילה]] או בשעת [[לימוד תורה|לימוד התורה]]. | ||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים, עיקר הקשר בין האדם לבוראו התמקד בעבודת ה[[קרבן|קרבנות]] של ה[[כהן|כהנים]] בבית המקדש. | בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים, עיקר הקשר בין האדם לבוראו התמקד בעבודת ה[[קרבן|קרבנות]] של ה[[כהן|כהנים]] בבית המקדש. | ||
כאשר האדם היה חוטא ופוגם בקשר בינו לבין הקדוש ברוך הוא, הוא היה צריך להביא קרבן אשם, על מנת לכפר על חטאו ולחזק את הקשר בינו לבין אלוקים. כך גם כאשר אירע לאדם נס, הוא היה צריך להביא קרבן תודה, ולהודות בבית המקדש לה'. | כאשר האדם היה חוטא ופוגם בקשר בינו לבין [[הקדוש ברוך הוא]], הוא היה צריך להביא קרבן אשם, על מנת לכפר על חטאו ולחזק את הקשר בינו לבין אלוקים. כך גם כאשר אירע לאדם [[נס]], הוא היה צריך להביא קרבן תודה, ולהודות בבית המקדש לה'. | ||
אחד מהדינים בהבאת הקרבן היתה, שהאדם צריך לטהר את מחשבותיו, ולכוון בשעת הקרבן רק על הענין לשמו הוא מביא את הקרבן, ובאם לא, הקרבתו אינה נחשבת והוא צריך להקריב קרבן נוסף. מחשבות אלו נקראות בספרות התורנית 'מחשבת פיגול', או 'מחשבת חוץ'. | אחד מהדינים בהבאת הקרבן היתה, שהאדם צריך לטהר את מחשבותיו, ולכוון בשעת הקרבן רק על הענין לשמו הוא מביא את הקרבן, ובאם לא, הקרבתו אינה נחשבת והוא צריך להקריב קרבן נוסף. מחשבות אלו נקראות בספרות התורנית 'מחשבת פיגול', או 'מחשבת חוץ'. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
==סוגים במחשבות זרות== | ==סוגים במחשבות זרות== | ||
ישנם סוגים שונים של מחשבות זרות, כגון הרהורים הקשורים לעניני פרנסה, המבלבלים את האדם ולא מאפשרים לו להתרכז, או מחשבות אסורות, כמו הרהורי עבירה, או הרהורי עבודה זרה. | ישנם סוגים שונים של מחשבות זרות, כגון הרהורים הקשורים לעניני [[פרנסה]], המבלבלים את האדם ולא מאפשרים לו להתרכז, או מחשבות אסורות, כמו הרהורי עבירה, או הרהורי [[עבודה זרה]]. | ||
למרות שבדרך כלל הביטוי מכוון כלפי מחשבות שונות העולות לאדם במוחו בשעת עבודת ה', במשמעות כללית יותר כל פעולה שהאדם עושה מתוך נגיעות אישיות, נחשב הדבר כ'מחשבה זרה', היות שמחשבות ואינטרסים אלו 'זרות' לענין שבו הוא עוסק{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/9/6/40 שיחת י"ב תמוז תשי"ג] ועוד.}}. | למרות שבדרך כלל הביטוי מכוון כלפי מחשבות שונות העולות לאדם במוחו בשעת עבודת ה', במשמעות כללית יותר כל פעולה שהאדם עושה מתוך נגיעות אישיות, נחשב הדבר כ'מחשבה זרה', היות שמחשבות ואינטרסים אלו 'זרות' לענין שבו הוא עוסק{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/9/6/40 שיחת י"ב תמוז תשי"ג] ועוד.}}. | ||
ה[[תורה]] אוסרת על האדם להרהר במחשבות זרות{{הערה|דבר זה נלמד מהפסוק (במדבר טו, לט): "ולא תתורתו אחרי לבבכם", הנאמר ב[[קריאת שמע]].}}, אך באם הדבר לא התבטא במעשה בפועל, האדם אינו נענש על המחשבה, היות ולא ניתן להעניש אדם על דברים שבמחשבה. | |||
==התמודדות עם מחשבות זרות== | ==התמודדות עם מחשבות זרות== | ||
===התמודדות כללית=== | ===התמודדות כללית=== | ||
במכתב | במכתב ש[[הרבי]] השיב ל[[יהודי]] שהתאונן שיש לו מחשבות זרות המבלבלות אותו, הרבי הורה לו לבדוק את ה[[תפילין]] שלו שתהיינה כשרות כדין. {{הערת שוליים|1=[[אגרות קודש]] [[תש"כ]] חלק י"ח, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15892&hilite=84a38ff3-c25e-4df6-8ad1-cabd7ff76078&st=%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA+%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%91%D7%95%D7%AA עמ' ער].}} בהזדמנות אחרת הורה הרבי{{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ט"ז עמ' רסג.}} לשנן בעל פה את תחילתו של פרק מ"א ב[[ספר התניא]] (עד המילים "לפני המלך"), קטע העוסק בכך שהקדוש ברוך הוא משגיח באופן תמידי על האדם, ולחזור מידי בוקר על קטע זה קודם התפילה. | ||
===בשעת התפילה=== | ===בשעת התפילה=== | ||