פרזידנט (תואר כבוד): הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרזידנט (תואר כבוד) (עריכה)

גרסה מ־20:01, 10 ביוני 2013

נוספו 20,659 בתים ,  10 ביוני 2013
מויקיפדיה לפני עריכה
חזותיקוד ויקי
(הוספת ערך (סליחה שאני לא משתמש בארגז חול...))
 
(מויקיפדיה לפני עריכה)
שורה 56: שורה 56:


שיעורי הלימודים: ראה גם לעיל אגרת ג'תתקיט.
שיעורי הלימודים: ראה גם לעיל אגרת ג'תתקיט.
==מויקיפדיה==
נשיא מדינת ישראל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הממשל בישראל
נשיא המדינה
שמעון פרס
ממשלת ישראל - הממשלה ה-33
ראש הממשלה
בנימין נתניהו
ממלא מקום ראש הממשלה
לא מונה באופן רשמי
היועץ המשפטי לממשלה
יהודה וינשטיין
הכנסת - משכן הכנסת
יושב ראש הכנסת
יולי אדלשטיין
חבר הכנסת
ועדות הכנסת
חוקי יסוד
בתי המשפט בישראל
בית המשפט העליון
נשיא בית המשפט העליון
אשר גרוניס
בית המשפט הגבוה לצדק
המשפט בישראל
הבחירות בישראל
מפלגות בישראל
שיטת הממשל בישראל
פוליטיקה בישראל
הפרדת הרשויות בישראל
יחסי החוץ של ישראל
פורטל - הממשל בישראל
במדינת ישראל הנשיא הוא ראש המדינה. מאחר שישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית, תפקידו של הנשיא ייצוגי בעיקרו, והוא מסמל את אחדות העם ומשמש סמל הקונצנזוס. סמכויותיו ומעמדו של הנשיא מוגדרים בחוק יסוד: נשיא המדינה.
בעקבות שינוי בחוק ב-1998, הנשיא נבחר על ידי הכנסת לתקופת כהונה אחת בת שבע שנים. לפני השינוי, תקופת הכהונה הייתה חמש שנים עם אפשרות להאריכה בעוד חמש שנים.
תוכן עניינים
1 סמכויות הנשיא
2 היסטוריה חקיקתית
3 דיני הנשיאות
3.1 בחירה, נבצרות, הדחה וחסינות
3.2 נשיא בפועל
3.2.1 בחוק
3.2.2 היסטוריה
3.3 נבצרות זמנית
3.3.1 בחוק
3.3.2 נבצרות זמנית בהיסטוריה
4 המשמעות הייצוגית של בחירת האישים
5 נשיאי מדינת ישראל
5.1 ציר זמן
6 מועמדים שלא נבחרו לתפקיד
7 ראו גם
8 לקריאה נוספת
9 קישורים חיצוניים
סמכויות הנשיא [עריכה]
בישראל, שהיא דמוקרטיה פרלמנטרית, לנשיא תפקיד ייצוגי בעיקרו. לנשיא סמכויות אחדות בתחום הטקסי, כגון חתימה על חוקים, הסמכת שגרירים של ישראל, קבלת כתבי האמנה של שגרירים זרים וחתימה על אמנות בין ישראל למדינות אחרות. הנשיא משתתף בטקסים רשמיים של המדינה ומייצג אותה כלפי חוץ.
עם זאת, לנשיא מספר סמכויות מעשיות, שהבולטת בהן היא הסמכות לחון אסירים ולקצוב את עונשם של אסירי עולם. בדרך כלל זהו הליך מנהלי שגרתי, אך לעתים נקלע הנשיא ללחצים פוליטיים עזים לשחרורם של אסירים מסוימים, כגון יהודים שהורשעו בטרור ומחבלים פלסטינים במסגרת עסקות חילופי שבויים.
סמכות נוספת בידי נשיא המדינה המעוגנת בחוק יסוד: הממשלה היא להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על אחד מחברי הכנסת (בדרך כלל ראש הסיעה הגדולה ביותר בכנסת) כשנדרשת הקמת ממשלה חדשה: לאחר בחירות, לאחר הבעת אי אמון בממשלה ולאחר התפטרות הממשלה או ראש הממשלה. סמכות זו, המוכרת ברוב הדמוקרטיות הפרלמנטריות, יש בה שיקול דעת והיא נעשית לאחר התייעצות עם סיעות הכנסת ולפי הערכה אישית של הנשיא מיהו בעל הסיכויים הטובים ביותר להקמת ממשלה.
היסטוריה חקיקתית [עריכה]
סמכויות נשיא המדינה בישראל מעוגנות ברובן בחוק יסוד: נשיא המדינה משנת 1964. טרם חקיקת חוק היסוד, עוגנו סמכויותיו בחוק המעבר, התש"ט-1949 ובחוק כהונת נשיא המדינה, התשי"א-1951. חוק יסוד: נשיא המדינה התקבל בשנת 1964, לאחר שהועלה כהצעת חוק ממשלתית בשנת 1963, וביטל את רוב ההסדרים שנקבעו לגבי מוסד הנשיאות בחוקים קודמים. למרות שחוק היסוד לא שינה באופן מהותי את סמכויותיו של נשיא המדינה, הוא עורר מחלוקות שונות בעת הדיונים בכנסת הן לגבי העבודה כי חוק היסוד הוגש כהצעת חוק ממשלתית ולא על ידי ועדת חוק, חוקה ומשפט כפי שנקבע בהחלטת הררי, והן בשל האופי המצומצם יחסית של סמכויותיו.
דיני הנשיאות [עריכה]
17 בפברואר 1949, הנשיא הראשון חיים ויצמן נשבע אמונים בבניין המוסדות הלאומיים
נס נשיא מדינת ישראל
בחירה, נבצרות, הדחה וחסינות [עריכה]
ערך מורחב – הבחירות לנשיאות ישראל
כל אזרח ישראלי כשיר להיות מועמד לנשיא המדינה, בתנאי שלפחות עשרה חברי כנסת יתמכו במועמדותו. מי מבין המתמודדים שקיבל את קולותיהם של לפחות 61 מבין כל חברי הכנסת, נבחר לנשיא. הבחירה לנשיא הינה חשאית. חוק יסוד: נשיא המדינה מסדיר את הליכי הבחירה המדויקים.
אם נבצר מהנשיא למלא תפקידו דרך ארעי, או שהוא נמצא מחוץ לגבולות המדינה, ממלא את מקומו יושב ראש הכנסת. כאשר הנשיא מעוניין להכריז על נבצרות זמנית (למשל בזמן מחלה שמונעת ממנו למלא את תפקידו) הוא צריך להעביר בקשה לכנסת, ורק לאחר קבלת בקשתו בידי ועדת הכנסת הוא יכנס למעמד זה.
הכנסת רשאית, ברוב של שלושה רבעים מחבריה (90 מחבריה), להדיח את הנשיא אם מצאה שהתנהגותו אינה הולמת את מעמדו. כדי להתחיל תהליך הדחה יש להגיש קובלנה על ידי לפחות עשרים חברי כנסת. הקובלנה חייבת להיות מנומקת והיא תועבר ללא דיחוי לידי נשיא המדינה. כדי לקבל החלטה להדחת נשיא יש צורך ברוב של שלושה רבעים מחברי ועדת הכנסת (19 מתוך 25 חברי הוועדה). לנשיא או לבא כוחו יש זכות לסתור את הקובלנה בוועדת הכנסת וגם במליאת הכנסת.
לנשיא יש חסינות מוחלטת בכל הקשור לתפקידו, ואין הוא חייב למסור בעדות מידע שנודע לו כחלק ממילוי תפקידו כנשיא גם לאחר תום תקופת כהונתו. כמו כן יש לנשיא, כל זמן שהוא מכהן, חסינות פרוצדורלית מוחלטת - לא ניתן להעמידו לדין פלילי ולא ניתן לעוצרו. במידה שיש לגבות ממנו עדות, הנשיא יקבע את מקום ומועד מסירת העדות.
נשיא בפועל [עריכה]
בחוק [עריכה]
בחוק יסוד נשיא המדינה סעיף 23(א) מופיע:
"נתפנה מקומו של נשיא המדינה וכל עוד נשיא המדינה החדש לא התחיל לכהן, יכהן יושב ראש הכנסת כנשיא המדינה בפועל.
בהמשך (סעיף ג) נקבע שיו"ר הכנסת ימלא את תפקידי הנשיא והוא בעל סמכויות, כאשר היו"ר צריך להודיע ברשומות על התפנות משרתו של הנשיא ועל תחילת כהונתו שלו (סעיף 24).
היסטוריה [עריכה]
עקב המחלה של חיים ויצמן הודיע האחרון על חוסר יכולתו לכהן כנשיא, יוסף שפרינצק יו"ר הכנסת באותו זמן- החל לכהן ב-11 בדצמבר 1951 כנשיא בפועל כשנה שלמה, עד 8 בדצמבר 1952 (אז נבחר לתפקיד יצחק בן צבי). במהלך תקופה זו היה חתום שפרינצק על החלטות רבות, כשהוא פועל רבות (ויצמן נכנס לתפקיד כאדם חולה, כשהוא מאוכזב מהמשרה אותה נתן לו דוד בן-גוריון, לעומתו לשפרינצק זו הייתה קפיצת מדרגה פוליטית).
הכהונה הבאה של נשיא בפועל הייתה קצרה יותר. קדיש לוז, שכיהן כיו"ר הכנסת בכנסות ה-4 ה-5 וה-6, כיהן גם הוא כנשיא בפועל, לאחר פטירתו של יצחק בן צבי במהלך כהונתו. בן צבי נפטר ב-23 באפריל 1963; תהליך הבחירה של הנשיא הבא (זלמן שזר) ארך זמן, ולוז כיהן כנשיא כמעט חודש ימים עד ה-21 במאי 1963.
במהלך כהונתו של שזר התקבלה לראשונה החלטת ועדת הכנסת למנות ממלא מקום ליו"ר הכנסת מבין סגניו, על מנת שמקרי העדרות משותפת של הנשיא ויו"ר הכנסת מהמדינה לא יותירו את מדינת ישראל ללא ראש מדינה נוכח. דבורה נצר הייתה הראשונה להיבחר למעמד זה וכיהנה בתפקיד למשך יממה בנובמבר 1968. מסורת זו מתקיימת מאז, על פיה בהיעדרו של יו"ר הכנסת בוחרת ועדת הכנסת כממלא מקומו את סגן יו"ר הכנסת המכהן מטעם מפלגתו של היושב ראש.
עקב התפטרותו של עזר ויצמן בעקבות פרשה בה הסתבר כי הוא קיבל סכומי כסף גדולים מאיש עסקים מבלי שדיווח על כך, נכנס יו"ר הכנסת אברהם בורג לתפקיד מיום התפטרותו (ה-13 ביולי 2000) ועד לבחירתו של משה קצב לתפקיד (ב-1 באוגוסט). אולם קצב עצמו התפטר גם הוא (ב-1 ביולי 2007) ומילאה את מקומו דליה איציק עד לבחירתו של שמעון פרס ב-15 ביולי. איציק כיהנה כממלאת מקום נשיא המדינה במשך כחצי שנה קודם לכן, עקב נבצרותו הזמנית של קצב מתפקידו.
נבצרות זמנית [עריכה]
לשכת הנשיא
בחוק [עריכה]
בחוק יסוד נשיא המדינה סעיף 23(ב) מופיע:
"בתקופה שנשיא המדינה הפסיק זמנית למלא תפקידו ולהשתמש בסמכויותיו יכהן יושב ראש הכנסת כממלא מקום נשיא המדינה"
בהמשך (סעיף ג) נקבע שיו"ר הכנסת ימלא את תפקידי הנשיא והוא בעל סמכויות, כאשר היו"ר צריך להודיע ברשומות על התפנות משרתו של הנשיא ועל תחילת כהונתו שלו (סעיף 24). כאשר הנשיא יוצא מחוץ לגבולות המדינה (דבר המחייב את אישור הממשלה) צריך ראש הממשלה לפרסם ברשומות על יציאתו ועל שובו.
נבצרות זמנית בהיסטוריה [עריכה]
במשך כחצי שנה, מינואר עד ה-1 ביולי 2007, כיהנה דליה איציק כממלאת מקומו של הנשיא משה קצב, עד התפטרותו וכניסתה לתפקיד כנשיאה בפועל. קצב, אשר נדרש לאישור ועדת הכנסת, ביקש בינואר 2007 לאשר את נבצרותו בעקבות הודעת היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז על כוונה להגיש כנגדו כתב אישום. נבצרות זו נמשכה כחצי שנה. קודם לתקופת נבצרות זו, נרשמה נבצרות קצרה של כ-16 שעות בספטמבר 2006, אשר גם בה כיהנה דליה איציק כממלאת מקום נשיא המדינה. היה זה ביום השבעתה של דורית ביניש לנשיאת בית המשפט העליון.
המשמעות הייצוגית של בחירת האישים [עריכה]
תמונת נס נשיא מדינת ישראל
משמעותו הייצוגית והסמלית של תפקיד זה הביאה לכך שעל אף שהבחירה נעשית על ידי פוליטיקאים, נבחרת לתפקיד אישיות בעלת שיעור קומה, שזכתה לאהדה רבה בכל שדרות העם, ולכן אפשר לחנך את הדור הצעיר לאורה. בהתאם לעיקרון זה נבחרו לתפקיד אנשים בעלי תרומה בולטת למימוש החזון הציוני, כאלה שמלבד מעורבות בחיים הציבוריים גם הגיעו להישגים מיוחדים בתחומים נוספים. כך נבחרו לתפקיד אנשי מדע בעלי שם עולמי (חיים ויצמן ואפרים קציר), אלופי צה"ל בעלי קול ייחודי (חיים הרצוג ועזר ויצמן), מלומדים ואנשי רוח (יצחק בן צבי, זלמן שזר ויצחק נבון).
בקדנציות האחרונות נבחרו לתפקיד פוליטיקאים, ובינתיים נראה שמתווה זה ימשיך, למרות הצעות חוק שונות שניסו למנוע זאת, על מנת למנוע מתפקיד זה להפוך לפוליטי. בחירתו של עזר ויצמן לתפקיד נשיא המדינה בשנת 1993 היוותה את הנקודה בה החלה מגמה זו, ואחריו נבחרו משה קצב וב-2007 שמעון פרס, לאחר 48 שנות פוליטיקה בכנסת.
תפקיד נשיא המדינה הוא בדרך כלל תפקיד אחרון בקריירה הפוליטית של הנושא בתפקיד זה. יוצא דופן היה יצחק נבון, שביקש לנצל את הפופולריות שצבר במהלך כהונתו הראשונה כנשיא, פרש מהתמודדות על תקופת כהונה שנייה ושאף לקבל לידיו את מנהיגות מפלגת העבודה והמערך בבחירות לכנסת האחת עשרה.
נשיאי מדינת ישראל [עריכה]
שם הנשיא תקופת חייו שיוך מפלגתי בעת בחירתו לנשיאות פרטים ביוגרפיים מערכות בחירות לנשיאות תקופת נשיאותו
חיים ויצמן 1874-1952 (לא היה חבר הכנסת) כימאי, מראשי התנועה הציונית ונשיאה הרביעי של ההסתדרות הציונית 1949, 1951 1949-1952
יצחק בן צבי 1884-1963 מפא"י
(חבר כנסת מכהן) היסטוריון, מראשי תנועת העבודה בארץ ישראל 1952, 1957, 1962 1952-1963
זלמן שזר 1889-1974 מפא"י
(כיהן כחבר הכנסת בעבר) סופר עיתונאי והיסטוריון, ממייסדי תנועת העבודה וממנהיגי ההסתדרות, חבר הכנסת, ראשון שרי החינוך והתרבות 1963, 1968 1963-1973
אפרים קציר 1916-2009 העבודה
(לא היה חבר כנסת) פרופסור לביופיזיקה וחתן פרס ישראל במדעי החיים. ממקימי התשתית המדעית-ביטחונית בישראל. 1973 1973-1978
יצחק נבון נולד ב-1921 העבודה
(חבר כנסת מכהן) סופר, איש חינוך ומדינאי, סגן ראש הממשלה ושר החינוך והתרבות, חבר כנסת בשנים 1965-1978, 1984-1992 1978 1978-1983
חיים הרצוג 1918-1997 העבודה
(חבר כנסת מכהן) אלוף בצה"ל, פרשן שחיזק את רוחו של הציבור בישראל בזמן מלחמות, שגריר ישראל באו"ם, חבר כנסת בין השנים 1981-1983 1983, 1988 1983-1993
עזר ויצמן 1924-2005 העבודה
(כיהן כחבר כנסת בעבר) מבוני חיל האוויר הישראלי, ראש אג"ם במלחמת ששת הימים, חבר כנסת, ושר הביטחון. אחיינו של חיים ויצמן. 1993, 1998 1993-2000
משה קצב נולד ב-1945 הליכוד
(חבר כנסת מכהן) סגן ראש הממשלה, שר בממשלות ישראל, ראש מועצת קריית מלאכי וחבר כנסת בשנים 1977-2000 2000 2000-2007
שמעון פרס נולד ב-1923 קדימה
(חבר כנסת מכהן) ראש הממשלה התשיעי של מדינת ישראל, מדינאי, חתן פרס נובל לשלום, שר בממשלות ישראל וחבר כנסת במשך 48 שנים. 2007 2007 - מכהן
ציר זמן [עריכה]
מועמדים שלא נבחרו לתפקיד [עריכה]
בחירות 1949 - פרופ' יוסף קלוזנר.
בחירות 1952 - ח"כ מרדכי נורוק, השר לשעבר יצחק גרינבוים וח"כ פרץ ברנשטיין. אלברט איינשטיין דחה הצעה להציג את מועמדותו.
בחירות 1963 - ח"כ פרץ ברנשטיין.
בחירות 1973 - פרופ' אפרים אלימלך אורבך.
בחירות 1978 - פרופ' יצחק שווה היה מועמדו של ראש הממשלה מנחם בגין, אך בעקבות המהומה התקשורתית סביב אלמוניותו הציבורית, פרש מהמרוץ.
בחירות 1983 - השופט מנחם אלון. על אף היותו מועמדה של הקואליציה, אלון זכה ל-57 קולות לעומת 61 קולות שניתנו לחיים הרצוג.
בחירות 1993 - יו"ר הכנסת לשעבר, ח"כ דב שילנסקי. בתוך מפלגת העבודה התמודדו מול עזר ויצמן גם שלמה הלל ואריה לובה אליאב.
בחירות 1998 - ח"כ שאול עמור. למניעת מקרה נוסף בו נשיא מכהן מתמודד על הארכת כהונתו, חוקקה הכנסת תיקון לחוק יסוד: נשיא המדינה. התיקון מונע מנשיא לכהן ביותר מתקופת כהונה אחת ולקבוע את תקופת הכהונה לשבע שנים, במקום חמש.
בחירות 2000 - ראש הממשלה לשעבר, ח"כ שמעון פרס. בסיבוב הבחירה השני זכה המועמד הנבחר משה קצב ל-63 קולות, מול 57 קולות שהוענקו לפרס.
בחירות 2007 - יו"ר הכנסת לשעבר, ח"כ ראובן (רובי) ריבלין וח"כ קולט אביטל.
ראו גם [עריכה]
חוק יסוד: נשיא המדינה
נס הנשיא
רעיית נשיא מדינת ישראל
משכן הנשיא
אות מצטיין הנשיא
ועידת הנשיא
פרס נשיא המדינה לספרות
לקריאה נוספת [עריכה]
אמנון רובינשטיין וברק מדינה, המשפט החוקתי של מדינת ישראל, הוצאת שוקן, מהדורה שישית, 2005, כרך ב: רשויות השלטון ואזרחות, פרק 20 - נשיא המדינה וסמכות החנינה
קישורים חיצוניים [עריכה]
נשיאי מדינת ישראל - אתר האינטרנט הרשמי
חוק-יסוד: נשיא המדינה, באתר הכנסת
נשיא המדינה בלקסיקון המונחים באתר הכנסת
נשיא מדינת ישראל, באנציקלופדיה ynet
נשיאי מדינת ישראל באתר "הכיתה האינטראקטיבית"
המירוץ לנשיאות: ההיסטוריה מוכיחה שהכל פתוח - סקירה היסטורית של ynet על הבחירות לנשיאות מאז קום המדינה
דנה בלאנדר, ‏כיצד מעבירים נשיא מכהונתו?, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
דנה בלאנדר, ‏הנשיא - מוסד או אישיות?, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
נשיאי מדינת ישראל
חיים ויצמן יצחק בן-צבי זלמן שזר אפרים קציר יצחק נבון
1949 - 1952 1952 - 1963 1963 - 1973 1973 - 1978 1978 - 1983
חיים הרצוג עזר ויצמן משה קצב שמעון פרס
1983 - 1993 1993 - 2000 2000 - 2007 2007 -
מקור: http://he.wikipedia.org/w/index.php?title=נשיא_מדינת_ישראל&oldid=14213620
קטגוריות:
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php/מיוחד:השוואה_ניידת/137275"

תפריט ניווט